die nicht dem Grundwert [des Schadens] entsprechend bezahlt wird, lehrt er auch halben Schaden, der eine Zahlung ist, die nicht dem Grundwert entsprechend bezahlt wird; und da er halben Schaden lehren will, lehrt er auch [vollen] Schaden.
שאינו משתלם בראש הוא תנא נמי חצי נזק דממון שאינו משתלם בראש הוא ואיידי דקא בעי למיתנא חצי נזק תנא נמי נזק:
Drei – woher haben wir das? Denn die Rabbanan lehrten: „Und der Hausherr soll vor Elohim treten“ (Ex 22,7) – das ist hier einer; „Vor Elohim soll die Sache beider kommen“ (Ex 22,8) – das sind hier zwei; „wen Elohim schuldig sprechen“ (Ex 22,8) – das sind hier drei; Worte Rabbi Joschijas.
שלשה מנלן דתנו רבנן (שמות כב, ז) ונקרב בעל הבית אל האלהים הרי כאן אחד (שמות כב, ח) עד האלהים יבא דבר שניהם הרי כאן שנים (שמות כב, ח) אשר ירשיעון אלהים הרי כאן שלשה דברי רבי יאשיה
Rabbi Jonatan sagt: Das erste ist als Anfang gesagt, und Anfänge legt man nicht aus. Vielmehr: „Vor Elohim soll die Sache beider kommen“ – das ist hier einer; „wen Elohim schuldig sprechen“ – das sind hier zwei; und einen Gerichtshof von gerader Zahl gibt es nicht, man fügt ihnen noch einen hinzu – das sind hier drei.
ר' יונתן אומר ראשון תחילה נאמר ואין דורשין תחילות אלא עד האלהים יבא דבר שניהם הרי כאן אחד אשר ירשיעון אלהים הרי כאן שנים ואין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי כאן שלשה
Wollen wir sagen, sie streiten darüber, ob man Anfänge auslegt, indem der eine Meister meint, man legt Anfänge aus, und der andere Meister meint, man legt Anfänge nicht aus? Nein, alle meinen, man legt Anfänge nicht aus. Rabbi Joschija kann dir sagen: Wenn dem so wäre, sollte die Schrift sagen: „Und der Hausherr soll vor den Richter treten“; was [soll] „vor Elohim“? Schließe daraus: [Es dient] der Zählung.
נימא בדורשין תחילות קמיפלגי דמר סבר דורשין תחילות ומר סבר אין דורשין תחילות לא דכולי עלמא אין דורשין תחילות אמר לך ר' יאשיה אם כן נימא קרא ונקרב בעל הבית אל השופט מאי אל האלהים ש"מ למניינא
Und hält Rabbi Joschija nichts von einem Gerichtshof, der sich [zu einer Seite] neigen kann? Es wurde doch gelehrt: Rabbi Elieser, der Sohn Rabbi Jose des Galiläers, sagt: Was lehrt die Schrift mit „der Menge nach zu neigen“ (Ex 23,2)? Die Tora sagt: Mache dir einen Gerichtshof, der sich [zu einer Seite] neigen kann.
ור' יאשיה לית ליה ב"ד נוטה והתניא רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר מה תלמוד לומר (שמות כג, ב) לנטות אחרי רבים להטות התורה אמרה עשה לך ב"ד נוטה
Sag doch, dass du das von Rabbi Jehuda beim Großen Sanhedrin gehört hast, wo Verse geschrieben stehen; hast du es von ihm [auch] bei den übrigen Gerichtshöfen gehört?
אימר דשמעת ליה לרבי יהודה בסנהדרי גדולה דכתיבי קראי בשאר בי דינא מי שמעת ליה
Und wolltest du sagen, es gibt keinen Unterschied – haben wir doch gelernt: Das Handauflegen der Ältesten und das Genickbrechen des Kalbes vor dreien; Worte Rabbi Schimons; Rabbi Jehuda sagt: vor fünfen.
וכי תימא לא שנא והתנן סמיכת זקנים ועריפת עגלה בשלשה דברי ר' שמעון ר' יהודה אומר בחמשה
Und wir sagten: Was ist der Grund Rabbi Jehudas? „Und sie sollen [ihre Hände] auflegen“ (Lev 4,15) – zwei; „die Ältesten“ – zwei; und einen Gerichtshof von gerader Zahl gibt es nicht, man fügt ihnen noch einen hinzu – das sind hier fünf.
ואמרינן מאי טעמא דרבי יהודה (ויקרא ד, טו) וסמכו שנים זקני שנים ואין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי כאן ה'
[Der Einwand gegen]Rabbi Joschija wiegt schwerer als [der gegen]Rabbi Jehuda: Denn Rabbi Jehuda hält nur beim Großen Sanhedrin nichts davon, bei den übrigen Gerichtshöfen aber hält er davon; Rabbi Joschija aber hält auch bei den übrigen Gerichtshöfen nichts davon. Was aber macht er dann mit diesem „zu neigen“? Er bezieht es auf Kapitalprozesse.
דרבי יאשיה עדיפא מדר' יהודה דאילו ר' יהודה בסנהדרי גדולה הוא דלית ליה הא בשאר בי דינא אית ליה ור' יאשיה בשאר בי דינא נמי לית ליה ואלא האי לנטות מאי עביד ליה מוקים לה בדיני נפשות
Aber bei vermögensrechtlichen Prozessen nicht? Dann ist das, was wir gelernt haben: Sagen zwei „unschuldig“ und einer sagt „schuldig“, [ist er] unschuldig; sagen zwei „schuldig“ und einer sagt „unschuldig“, [ist er] schuldig – wollen wir sagen, das ist nicht nach Rabbi Joschija?
אבל בדיני ממונות לא אלא הא דתנן שנים אומרים זכאי ואחד אומר חייב זכאי שנים אומרים חייב ואחד אומר זכאי חייב נימא דלא כרבי יאשיה
Du kannst sogar sagen: nach Rabbi Joschija. Er leitet es durch einen Schluss vom Leichteren auf das Schwerere aus den Kapitalprozessen ab: Wenn der Allbarmherzige bei Kapitalprozessen, die schwerer wiegen, gesagt hat: Geh nach der Mehrheit – um wie viel mehr bei vermögensrechtlichen Prozessen!
אפילו תימא רבי יאשיה מייתי לה בקל וחומר מדיני נפשות ומה דיני נפשות דחמירי אמר רחמנא זיל בתר רובא דיני ממונות לא כל שכן:
Die Rabbanan lehrten: Vermögensrechtliche Prozesse vor dreien. Rabbi sagt: vor fünfen, damit das Urteil von dreien beschlossen wird. – Wird denn bei dreien das Urteil nicht von zweien beschlossen? So meint er es: Weil das Urteil von dreien beschlossen wird. Demnach meint er: Die drei [Erwähnungen], die geschrieben stehen, stehen für den Urteilsbeschluss geschrieben.
תנו רבנן דיני ממונות בשלשה רבי אומר בחמשה כדי שיגמר הדין בשלשה אטו בתלתא מי לא גמר דינא בתרי הכי קאמר מפני שגמר דין בשלשה אלמא קסבר תלתא כי כתיבי בגמר דינא כתיבי
Rabbi Abbahu wendet dagegen ein: Demnach müsste der Große Sanhedrin hunderteinundvierzig benötigen, damit das Urteil von einundsiebzig beschlossen wird, und der Kleine Sanhedrin müsste fünfundvierzig benötigen, damit das Urteil von dreiundzwanzig beschlossen wird!
מגדף בה רבי אבהו אלא מעתה תהא סנהדרי גדולה צריכה מאה וארבעים ואחד כדי שיגמר הדין בשבעים ואחד ותהא סנהדרי קטנה צריכה ארבעים וחמשה כדי שיגמר הדין בשלשה ועשרים
Vielmehr: „Versammle mir siebzig Männer“ (Num 11,16), hat der Allbarmherzige gesagt – vom Zeitpunkt der Versammlung an siebzig; „Und die Gemeinde soll richten“ und „die Gemeinde soll retten“ (Num 35,24–25) – ebenso vom Zeitpunkt des Richtens der Gemeinde an; so auch hier: „Und der Hausherr soll vor Elohim treten“ (Ex 22,7) – vom Zeitpunkt des Hintretens an drei.
אלא (במדבר יא, טז) אספה לי שבעים איש אמר רחמנא משעת אסיפה שבעים (במדבר לה, כד) ושפטו העדה והצילו העדה נמי משעת שפיטת העדה הכי נמי (שמות כב, ז) ונקרב בעל הבית אל האלהים משעת קריבה שלשה
Vielmehr ist dies der Grund Rabbis: „wen Elohim schuldig sprechen“ (Ex 22,8) – [Plural, also] zwei. Es heißt „Elohim“ unten, und es heißt „Elohim“ oben; wie unten zwei, so auch oben zwei; und einen Gerichtshof von gerader Zahl gibt es nicht, man fügt ihnen noch einen hinzu – das sind hier fünf.
אלא היינו טעמא דרבי (שמות כב, ח) אשר ירשיעון אלהים תרי נאמר אלהים למטה ונאמר אלהים למעלה מה למטה שנים אף למעלה שנים ואין בית דין שקול מוסיפין עליהם עוד אחד הרי כאן חמשה
Original: Sanhedrin 3b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.