Er wandte sich zu seiner Rechten – sie senkten ihr Gesicht zu Boden; er wandte sich zu seiner Linken – und sie senkten ihr Gesicht zu Boden. Schimon ben Schetach sagte zu ihnen: Ihr seid Männer der [heimlichen] Gedanken; möge der Herr der Gedanken kommen und es von euch einfordern! Sogleich kam Gabriel und schlug sie zu Boden, und sie starben. In jener Stunde sagte man: Der König richtet nicht, und man richtet ihn nicht; er bezeugt nicht, und man bezeugt nicht gegen ihn.
נפנה לימינו כבשו פניהם בקרקע נפנה לשמאלו וכבשו פניהם בקרקע אמר להן שמעון בן שטח בעלי מחשבות אתם יבא בעל מחשבות ויפרע מכם מיד בא גבריאל וחבטן בקרקע ומתו באותה שעה אמרו מלך לא דן ולא דנין אותו לא מעיד ולא מעידין אותו:
„Er vollzieht nicht die Chaliza, und man vollzieht nicht die Chaliza …“: Ist das so? Raw Aschi sagte doch: Selbst nach dem, der sagt, bei einem Fürsten, der auf seine Ehre verzichtet, sei auf seine Ehre verzichtet – bei einem König, der auf seine Ehre verzichtet, ist auf seine Ehre nicht verzichtet, denn es heißt: „Setze, ja setze einen König über dich“ (Dtn 17,15) – dass die Furcht vor ihm auf dir sei! – Bei einem Gebot ist es anders.
לא חולץ ולא חולצין וכו': איני והאמר רב אשי אפילו למאן דאמר נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול שנאמר (דברים יז, טו) שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך מצוה שאני:
„Und man heiratet nicht …“: Es wird gelehrt: Man sagte zu Rabbi Jehuda: [Das waren] Frauen aus dem Königshaus, die ihm erlaubt waren. Und wer sind sie? Merab und Michal.
ואין נושאין כו': תניא אמרו לו לר' יהודה נשים הראויות לו מבית המלך ומאי נינהו מירב ומיכל
Seine Schüler fragten Rabbi Jose: Wie konnte David zwei Schwestern zu ihren Lebzeiten heiraten? Er sagte zu ihnen: Michal heiratete er nach dem Tod Merabs. Rabbi Jehoschua ben Korcha sagt: Seine Antrauung mit Merab war eine Antrauung aus Irrtum, denn es heißt: „Gib meine Frau Michal heraus, die ich mir für hundert Vorhäute der Philister angetraut habe“ (2 Sam 3,14).
שאלו תלמידיו את ר' יוסי היאך נשא דוד שתי אחיות בחייהן אמר להן מיכל אחר מיתת מירב נשאה ר' יהושע בן קרחה אומר קידושי טעות היו לו במירב שנאמר (שמואל ב ג, יד) תנה את אשתי את מיכל אשר ארסתי לי במאה ערלות פלשתים
Was [heißt] Antrauung aus Irrtum? Denn es steht geschrieben: „Und es soll sein: Den Mann, der ihn erschlägt, wird der König mit großem Reichtum bereichern usw.“ (1 Sam 17,25). Er ging und tötete ihn. [Saul] sagte zu ihm: Du hast eine Schuldforderung bei mir, und wer mit einer Schuldforderung antraut – [die Frau] ist nicht angetraut.
מאי קידושי טעות דכתיב (שמואל א יז, כה) והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עושר גדול וגו' אזל קטליה אמר לו מלוה אית לך גבאי והמקדש במלוה אינה מקודשת
Er ging und gab sie Adriel, denn es steht geschrieben: „Und es geschah zu der Zeit, als Merab, die Tochter Sauls, David gegeben werden sollte usw.“ (1 Sam 18,19). Er sagte zu ihm: Wenn du willst, dass ich dir Michal gebe, geh und bring mir hundert Vorhäute der Philister. Er ging und brachte sie ihm. Er sagte zu ihm: Du hast eine Schuldforderung und eine Peruta bei mir.
אזל יהבה לעדריאל דכתיב (שמואל א יח, יט) ויהי בעת תת את מירב בת שאול לדוד וגו' א"ל אי בעית דאתן לך מיכל זיל אייתי לי מאה ערלות פלשתים אזל אייתי ליה א"ל מלוה ופרוטה אית לך גבאי
Saul meinte: [Bei] Schuldforderung und Peruta richtet sich sein Sinn auf die Schuldforderung; und David meinte: [Bei] Schuldforderung und Peruta richtet sich sein Sinn auf die Peruta.
Und wenn du willst, sage ich: Alle sind sich einig, [bei] Schuldforderung und Peruta richtet sich sein Sinn auf die Peruta; Saul meinte: Sie [die Vorhäute] taugen zu gar nichts; und David meinte: Sie taugen für Hunde und Katzen.
ואיבעית אימא דכולי עלמא מלוה ופרוטה דעתיה אפרוטה שאול סבר לא חזו ולא מידי ודוד סבר חזו לכלבי ושונרי
Und Rabbi Jose – was legt er aus diesem „Gib meine Frau Michal heraus“ aus? Rabbi Jose[folgt] seiner Ansicht, denn es wird gelehrt: Rabbi Jose pflegte vermischte Verse auszulegen.
ור' יוסי האי תנה את אשתי את מיכל מאי דריש ביה ר' יוסי לטעמיה דתניא רבי יוסי היה דורש מקראות מעורבין
Es steht geschrieben: „Und der König nahm die beiden Söhne Rizpas, der Tochter Ajas, die sie Saul geboren hatte, Armoni und Mefi-Boschet, und die fünf Söhne Michals, die sie Adriel, dem Meholatiter, geboren hatte usw.“ (2 Sam 21,8). Wurde sie denn Adriel gegeben? Sie wurde doch Palti, dem Sohn des Lajisch, gegeben, denn es steht geschrieben: „Und Saul gab seine Tochter Michal, die Frau Davids, Palti, dem Sohn des Lajisch usw.“ (1 Sam 25,44).
כתיב (שמואל ב כא, ח) ויקח המלך את שני בני רצפה בת איה אשר ילדה לשאול את אדמוני ואת מפיבושת ואת חמשת בני מיכל אשר ילדה לעדריאל המחולתי וגו' וכי לעדריאל נתנה והלא לפלטי בן ליש נתנה דכתיב (שמואל א כה, מד) ושאול נתן את מיכל בתו אשת דוד לפלטי בן ליש וגו'
Vielmehr vergleicht er die Antrauung Merabs an Adriel mit der Antrauung Michals an Palti: Wie die Antrauung Michals an Palti in Übertretung [geschah], so auch die Antrauung Merabs an Adriel in Übertretung.
אלא מקיש קידושי מירב לעדריאל לקידושי מיכל לפלטי מה קידושי מיכל לפלטי בעבירה אף קידושי מירב לעדריאל בעבירה
Und [nach]Rabbi Jehoschua ben Korcha – es steht doch auch geschrieben: „die fünf Söhne Michals, der Tochter Sauls“! Rabbi Jehoschua sagt dir: Hat denn Michal [sie] geboren? Merab hat sie doch geboren! Merab gebar und Michal zog [sie] groß; deshalb wurden sie nach ihrem Namen genannt – um dich zu lehren: Jedem, der eine Waise in seinem Haus großzieht, rechnet es die Schrift so an, als hätte er sie geboren.
ור' יהושע בן קרחה נמי הכתיב את חמשת בני מיכל בת שאול אמר לך רבי יהושע וכי מיכל ילדה והלא מירב ילדה מירב ילדה ומיכל גידלה לפיכך נקראו על שמה ללמדך שכל המגדל יתום בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו:
(Merkzeichen: Chanina – nannte; Jochanan – und seine Frau; Elasar – und erlöst; und Schmuel – bei meinen Belehrten.) Rabbi Chanina sagt: Von hier: „Und die Nachbarinnen gaben ihm einen Namen und sprachen: Ein Sohn ist Noomi geboren“ (Rut 4,17). Hat denn Noomi geboren? Rut hat doch geboren! Vielmehr: Rut gebar und Noomi zog [ihn] groß; deshalb wurde er nach ihrem Namen genannt.
(חנינא קרא יוחנן ואשתו אלעזר וגאולה ושמואל בלימודי סימן): רבי חנינא אומר מהכא (רות ד, יז) ותקראנה לו השכנות שם לאמר יולד בן לנעמי וכי נעמי ילדה והלא רות ילדה אלא רות ילדה ונעמי גידלה לפיכך נקרא על שמה
Rabbi Jochanan sagte: Von hier: „Und seine Frau, die Judäerin, gebar Jered, den Vater Gedors usw. Und dies sind die Söhne Bitjas, der Tochter des Pharao, die Mered (sich) genommen hatte“ (1 Chr 4,18). Mered – das ist Kaleb; und warum wurde er Mered genannt? Weil er sich gegen den Rat der Kundschafter auflehnte (marad). Hat denn Bitja geboren? Jochebed hat doch geboren! Vielmehr: Jochebed gebar und Bitja zog [ihn] groß; deshalb wurde er nach ihrem Namen genannt.
רבי יוחנן אמר מהכא (דברי הימים א ד, יח) ואשתו היהודית ילדה את ירד אביגדור וגו' אלה בני בתיה בת פרעה אשר לקח (לו) מרד מרד זה כלב ולמה נקרא שמו מרד שמרד בעצת מרגלים וכי בתיה ילדה והלא יוכבד ילדה אלא יוכבד ילדה ובתיה גידלה לפיכך נקרא על שמה
Rabbi Elasar sagte: Von hier: „Du hast mit dem Arm dein Volk erlöst, die Söhne Jakobs und Josefs. Sela“ (Ps 77,16). Hat denn Josef gezeugt? Jakob hat doch gezeugt! Vielmehr: Jakob zeugte und Josef ernährte; deshalb wurden sie nach seinem Namen genannt.
רבי אלעזר אמר מהכא (תהלים עז, טז) גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה וכי יוסף ילד והלא יעקב ילד אלא יעקב ילד ויוסף כילכל לפיכך נקראו על שמו
Rabbi Schmuel bar Nachmani sagte im Namen Rabbi Jonatans: Jedem, der den Sohn seines Nächsten Tora lehrt, rechnet es die Schrift so an, als hätte er ihn gezeugt, denn es heißt: „Und dies sind die Nachkommen Aarons und Moses“ (Num 3,1), und es steht geschrieben: „Und dies sind die Namen der Söhne Aarons“ (Num 3,2) – um dir zu sagen: Aaron zeugte und Mose lehrte; deshalb wurden sie nach seinem Namen genannt.
אמר רבי שמואל בר נחמני א"ר יונתן כל המלמד בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו שנאמר (במדבר ג, א) ואלה תולדות אהרן ומשה וכתיב ואלה שמות בני אהרן לומר לך אהרן ילד ומשה לימד לפיכך נקראו על שמו
„Darum, so spricht der Ewige zum Haus Jakob, der Abraham erlöst hat“ (Jes 29,22). Wo finden wir denn bei Jakob, dass er Abraham erlöst hat? Raw Jehuda sagte: Dass er ihn vom Kummer der Kindererziehung erlöst hat. Und das ist es, was geschrieben steht: „Nicht jetzt soll Jakob beschämt werden usw.“ (Jes 29,22) – nicht jetzt soll Jakob vor seinem Vater beschämt werden, und nicht jetzt soll sein Gesicht vor dem Vater seines Vaters erbleichen.
(ישעיהו כט, כב) לכן כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם וכי היכן מצינו ביעקב שפדאו לאברהם אמר רב יהודה שפדאו מצער גידול בנים והיינו דכתיב (ישעיהו כט, כב) לא עתה יבוש יעקב וגו' לא עתה יבוש יעקב מאביו ולא עתה פניו יחוורו מאבי אביו
Es steht geschrieben „Palti“, und es steht geschrieben „Paltiel“. Rabbi Jochanan sagte: Palti war sein Name; und warum wurde er Paltiel genannt? Weil Gott (El) ihn vor der Übertretung rettete (palat). Was tat er? Er steckte ein Schwert zwischen sich und sie und sagte: Jeder, der sich mit dieser Sache befasst, soll von diesem Schwert durchbohrt werden.
כתיב פלטי וכתיב פלטיאל אמר ר' יוחנן פלטי שמו ולמה נקרא שמו פלטיאל שפלטו אל מן העבירה מה עשה נעץ חרב בינו לבינה אמר כל העוסק בדבר זה ידקר בחרב זה
Aber es steht doch geschrieben: „Und ihr Mann ging mit ihr“ (2 Sam 3,16)! – Dass er für sie wie ein Ehemann geworden war. – Aber es steht doch geschrieben: „Er ging und weinte“ (2 Sam 3,16)! – Über das Gebot, das ihm entging. „Bis Bahurim“ – dass beide wie Junggesellen (bachurim) geblieben waren, die den Geschmack des Beischlafs nicht gekostet hatten.
והכתיב (שמואל ב ג, טז) וילך אתה אישה שנעשה לה כאישה והכתיב (שמואל ב ג, טז) הלך ובכה על המצוה דאזיל מיניה עד בחורים שנעשו שניהם כבחורים שלא טעמו טעם ביאה
Rabbi Jochanan sagte: Die Kraft Josefs ist die Demut des Boas; die Kraft des Boas ist die Demut des Palti ben Lajisch. Die Kraft Josefs ist die Demut des Boas, denn es steht geschrieben: „Und es geschah um Mitternacht, da erschrak der Mann und wandte sich um (wajilafet)“ (Rut 3,8). Was [heißt] wajilafet? Raw sagte: Dass sein Fleisch wie Rübenköpfe (lefet) wurde.
אמר רבי יוחנן תוקפו של יוסף ענוותנותו של בועז תוקפו של בועז ענוותנותו של פלטי בן ליש תוקפו של יוסף ענוותנותו של בועז דכתיב (רות ג, ח) ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת מאי וילפת אמר רב שנעשה בשרו כראשי לפתות
Original: Sanhedrin 19b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.