zweihundertsiebenundsiebzig.
מאתים ושבעים ושבעה
Sanhedrin 18a סנהדרין
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Aber es wird doch gelehrt: Rabbi sagt: zweihundertachtundsiebzig! – Das ist kein Widerspruch: Das eine [nach] Rabbi Jehuda, das andere [nach] den Rabbanan.
והתניא רבי אומר מאתים שבעים ושמנה לא קשיא הא רבי יהודה הא רבנן
Die Rabbanan lehrten: „Und setze über sie Oberste über Tausend, Oberste über Hundert, Oberste über Fünfzig und Oberste über Zehn“ (Ex 18,21). Oberste über Tausend: sechshundert; Oberste über Hundert: sechstausend; Oberste über Fünfzig: zwölftausend; Oberste über Zehn: sechzigtausend. Es ergibt sich, dass die Richter Israels achtundsiebzigtausendsechshundert waren.
תנו רבנן (שמות יח, כא) ושמת עליהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות שרי אלפים שש מאות שרי מאות ששת אלפים שרי חמשים שנים עשר אלף שרי עשרות ששת ריבוא נמצאו דייני ישראל שבעת ריבוא ושמונת אלפים ושש מאות:
Wir kehren zu dir zurück, [Kapitel] „Geldprozesse“.
הדרן עלך דיני ממונות
MISCHNA: Der Hohepriester richtet, und man richtet ihn; er bezeugt, und man bezeugt gegen ihn; er vollzieht die Chaliza, und man vollzieht die Chaliza an seiner Frau, und man vollzieht die Leviratsehe mit seiner Frau; er selbst aber vollzieht die Leviratsehe nicht, weil ihm eine Witwe verboten ist.
מתני׳ כהן גדול דן ודנין אותו מעיד ומעידין אותו חולץ וחולצין לאשתו ומייבמין את אשתו אבל הוא אינו מייבם מפני שהוא אסור באלמנה
Stirbt ihm ein Toter, geht er nicht hinter der Bahre her; sondern verschwinden sie [aus dem Blick], erscheint er, erscheinen sie, verschwindet er; und er geht mit ihnen bis zum Eingang des Stadttores – Worte Rabbi Meirs.
מת לו מת אינו יוצא אחר המטה אלא הן נכסין והוא נגלה הן נגלין והוא נכסה ויוצא עמהן עד פתח שער העיר דברי ר"מ
Rabbi Jehuda sagt: Er verlässt das Heiligtum nicht, denn es heißt: „Und aus dem Heiligtum soll er nicht hinausgehen“ (Lev 21,12).
רבי יהודה אומר אינו יוצא מן המקדש משום שנאמר (ויקרא כא, יב) ומן המקדש לא יצא
Und wenn er andere tröstet, ist es der Brauch, dass das ganze Volk einer nach dem anderen vorbeizieht, und der Beauftragte stellt ihn in die Mitte zwischen sich und das Volk. Und wenn er von anderen getröstet wird, sagt das ganze Volk zu ihm: Wir sind deine Sühne; und er sagt zu ihnen: Seid gesegnet vom Himmel. Und wenn man ihm das Trauermahl reicht, lagert das ganze Volk auf der Erde, und er lagert auf der Bank.
וכשהוא מנחם אחרים דרך כל העם עוברין בזה אחר זה והממונה ממצעו בינו לבין העם וכשהוא מתנחם מאחרים כל העם אומרים לו אנו כפרתך והוא אומר להן תתברכו מן השמים וכשמברין אותו כל העם מסובין על הארץ והוא מיסב על הספסל
Der König richtet nicht, und man richtet ihn nicht; er bezeugt nicht, und man bezeugt nicht gegen ihn; er vollzieht nicht die Chaliza, und man vollzieht nicht die Chaliza an seiner Frau; er vollzieht nicht die Leviratsehe, und man vollzieht nicht die Leviratsehe mit seiner Frau. Rabbi Jehuda sagt: Wenn er die Chaliza oder die Leviratsehe vollziehen will, sei seiner zum Guten gedacht. Man sagte zu ihm: Man hört nicht auf ihn.
המלך לא דן ולא דנין אותו לא מעיד ולא מעידין אותו לא חולץ ולא חולצין לאשתו לא מייבם ולא מייבמין לאשתו רבי יהודה אומר אם רצה לחלוץ או לייבם זכור לטוב אמרו לו אין שומעין לו
Und man heiratet nicht seine Witwe. Rabbi Jehuda sagt: Ein König darf die Witwe eines Königs heiraten, denn so finden wir es bei David, der die Witwe Sauls heiratete, denn es heißt: „Und ich gab dir das Haus deines Herrn und die Frauen deines Herrn in deinen Schoß“ (2 Sam 12,8).
ואין נושאין אלמנתו ר' יהודה אומר נושא המלך אלמנתו של מלך שכן מצינו בדוד שנשא אלמנתו של שאול שנאמר (שמואל ב יב, ח) ואתנה לך את בית אדוניך ואת נשי אדוניך בחיקך:
GEMARA: „Der Hohepriester richtet“ – das ist doch selbstverständlich! – „Man richtet ihn“ war ihm nötig. – Auch das ist selbstverständlich: Wenn wir ihn nicht richteten, wie könnte er richten? Es steht doch geschrieben: „Sammelt euch und sammelt [euch]“ (Zef 2,1), und Resch Lakisch sagte: Bring dich selbst in Ordnung, und danach bring andere in Ordnung.
גמ׳ כהן גדול דן פשיטא דנין אותו איצטריכא ליה הא נמי פשיטא אי לא דיינינן ליה איהו היכי דיין והכתיב (צפניה ב, א) התקוששו וקושו ואמר ר"ל קשט עצמך ואחר כך קשט אחרים
Vielmehr, weil er lehren wollte: „Der König richtet nicht, und man richtet ihn nicht“, lehrte er auch: „Der Hohepriester richtet, und man richtet ihn“. Und wenn du willst, sage ich: Das lässt er uns hören, wie gelehrt wird: Ein Hohepriester, der einen Menschen getötet hat – vorsätzlich, wird er hingerichtet; unvorsätzlich, geht er ins Exil; und er übertritt ein Gebot und ein Verbot, und er ist in allen seinen Angelegenheiten wie ein gewöhnlicher Mensch.
אלא איידי דקא בעי למיתני מלך לא דן ולא דנין אותו תנא נמי כה"ג דן ודנין ואי בעית אימא הא קמ"ל כדתניא כהן גדול שהרג את הנפש במזיד נהרג בשוגג גולה ועובר על עשה ועל לא תעשה והרי הוא כהדיוט לכל דבריו
„Vorsätzlich wird er hingerichtet“ – das ist doch selbstverständlich! – „Unvorsätzlich geht er ins Exil“ war ihm nötig.
במזיד נהרג פשיטא בשוגג גולה איצטריכא ליה
Auch das ist selbstverständlich! – Es war nötig: Es wäre dir in den Sinn gekommen zu sagen: Da geschrieben steht: „Und er soll dort bleiben bis zum Tod des Hohepriesters“ (Num 35,25), sag: Jeder, für den es eine Abhilfe durch Rückkehr gibt, soll ins Exil gehen; wer keine Abhilfe durch Rückkehr hat, soll nicht ins Exil gehen. Denn wir haben gelernt:
הא נמי פשיטא איצטריך ס"ד אמינא הואיל וכתיב (במדבר לה, כה) וישב בה עד מות הכהן הגדול אימא כל דאית ליה תקנתא בחזרה ליגלי דלית ליה תקנתא בחזרה לא ליגלי דתנן
Original: Sanhedrin 18a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.