Und nach Chiskija – für welche Halacha wird Blut dem Wasser gleichgestellt? Für das, was Rabbi Chija bar Abba sagte, denn Rabbi Chija bar Abba sagte, Rabbi Jochanan habe gesagt: Woher, dass Blut von Opfern nicht empfänglich macht? Denn es heißt: „Du sollst es nicht essen, auf die Erde sollst du es ausgießen wie Wasser“ (Dtn 12,24): Blut, das wie Wasser ausgegossen wird, macht empfänglich; das nicht wie Wasser ausgegossen wird, macht nicht empfänglich.
ולחזקיה למאי הלכתא איתקש דם למים לכדר' חייא בר אבא דאמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן מנין לדם קדשים שאינו מכשיר שנאמר (דברים יב, כד) לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים דם שנשפך כמים מכשיר שאינו נשפך כמים אינו מכשיר
Da ist doch das Glied von einem lebenden [Tier], denn es steht geschrieben: „Du sollst nicht die Seele mit dem Fleisch essen“ (Dtn 12,23); und es wird gelehrt: Rabbi Natan sagt: Woher, dass ein Mensch einem Nasiräer keinen Becher Wein und den Noachiden kein Glied von einem lebenden [Tier] reichen darf? Die Schrift lehrt: „Und vor einen Blinden lege kein Hindernis“ (Lev 19,14). Den Hunden [es zu geben] ist also erlaubt!
והרי אבר מן החי דכתיב (דברים יב, כג) לא תאכל הנפש עם הבשר ותניא רבי נתן אומר מנין שלא יושיט אדם כוס יין לנזיר ואבר מן החי לבני נח ת"ל (ויקרא יט, יד) ולפני עור לא תתן מכשול הא לכלבים שרי
Anders ist es beim Glied von einem lebenden [Tier], das dem Blut gleichgestellt wird, denn es steht geschrieben: „Nur halte daran fest, das Blut nicht zu essen, denn das Blut ist die Seele“ (Dtn 12,23).
שאני אבר מן החי דאיתקש לדם דכתיב (דברים יב, כג) רק חזק לבלתי אכול הדם כי הדם הוא הנפש
Und nach Chiskija – für welche Halacha wird das Glied von einem lebenden [Tier] dem Blut gleichgestellt? Er wird dir sagen: Das Blut wird dem Glied von einem lebenden [Tier] gleichgestellt: Wie das Glied von einem lebenden [Tier] verboten ist, so ist auch das Blut von einem lebenden [Tier] verboten. Und welches ist das? Das Aderlassblut, mit dem die Seele hinausgeht.
ולחזקיה למאי הלכתא איתקש אבר מן החי לדם אמר לך דם הוא דאיתקש לאבר מן החי מה אבר מן החי אסור אף דם מן החי אסור ואי זה זה דם הקזה שהנפש יוצאה בו
Da ist doch der zu steinigende Ochse, über den der Allbarmherzige sagt: „Sein Fleisch soll nicht gegessen werden“ (Ex 21,28); und es wird gelehrt: Aus dem, was gesagt ist: „Der Ochse soll gesteinigt werden“ (Ex 21,28), weiß ich nicht, dass er Aas ist und Aas zu essen verboten ist? Und was lehrt die Schrift mit „er soll nicht gegessen werden“? Die Schrift sagt dir, dass er, wenn man ihn schlachtete, nachdem (sein) Urteil gefällt war, verboten ist.
והרי שור הנסקל דרחמנא אמר (שמות כא, כח) לא יאכל את בשרו ותניא ממשמע שנאמר (שמות כא, כח) סקול יסקל השור איני יודע שהיא נבלה ונבלה אסורה באכילה ומה ת"ל לא יאכל מגיד לך הכתוב שאם שחטו לאחר שנגמר (את) דינו אסור
Ich weiß es nur für das Essen; woher für den Genuss? Die Schrift lehrt: „Und der Besitzer des Ochsen ist schuldlos“ (Ex 21,28). Was ist daraus zu entnehmen? Schimon ben Soma sagt: Wie ein Mensch, der zu seinem Nächsten sagt: Soundso ist von seinen Gütern ledig ausgegangen und hat von ihnen keinerlei Nutzen.
אין לי אלא באכילה בהנאה מנין ת"ל (שמות כא, כח) ובעל השור נקי מאי משמע שמעון בן זומא אומר כאדם שאומר לחבירו יצא פלוני נקי מנכסיו ואין לו בהם הנאה של כלום
Der Grund ist, dass „und der Besitzer des Ochsen ist schuldlos“ geschrieben steht; denn [bliebe es] bei „er soll nicht gegessen werden“, bedeutete es ein Essverbot, aber kein Genussverbot!
טעמא דכתב ובעל השור נקי דאי מלא יאכל איסור אכילה משמע איסור הנאה לא משמע
Tatsächlich bedeutet „er soll nicht gegessen werden“ ein Essverbot und ein Genussverbot; und „und der Besitzer des Ochsen ist schuldlos“ kommt für den Nutzen an seiner Haut. Und es war nötig: Es könnte dir in den Sinn kommen zu sagen, es steht „sein Fleisch soll nicht gegessen werden“ geschrieben – sein Fleisch ja, seine Haut nicht; daher lehrt er uns [dies].
לעולם לא יאכל איסור אכילה ואיסור הנאה משמע ובעל השור נקי להנאת עורו הוא דאתא ואיצטריך ס"ד אמינא לא יאכל את בשרו כתיב בשרו אין עורו לא קמ"ל
Und nach jenen Tannaim, die diesen Vers für eine andere Auslegung verwenden – für das halbe Lösegeld und für den Wert der Leibesfrucht –, woher haben sie [das Verbot des] Nutzens an seiner Haut? Sie leiten es ab aus „et besaro“ [sein Fleisch] – [das Wort] „et“ [schließt] das am Fleisch Haftende [ein].
ולהנך תנאי דמפקי ליה להאי קרא לדרשה אחרינא לחצי כופר ולדמי וולדות הנאת עורו מנא להו נפקא להו מאת בשרו את הטפל לבשרו
Wie gelehrt wird: Schimon ha-Amsoni, und manche sagen, Nechemja ha-Amsoni, pflegte alle „et“ in der Tora auszulegen. Als er zu „Den Ewigen, deinen Gott, sollst du fürchten“ (Dtn 6,13) kam, zog er sich zurück. Seine Schüler sagten zu ihm: Rabbi, was soll aus all den „et“ werden, die du ausgelegt hast? Er sagte zu ihnen: Wie ich Lohn für das Auslegen empfangen habe, so empfange ich Lohn für das Zurückziehen. Bis Rabbi Akiwa kam und auslegte: „Den Ewigen, deinen Gott, sollst du fürchten“ – um die Toragelehrten einzuschließen.
כדתניא שמעון העמסוני ואמרי לה נחמיה העמסוני היה דורש כל אתים שבתורה כיון שהגיע (דברים ו, יג) לאת ה' אלהיך תירא פירש אמרו לו תלמידיו רבי כל אתים שדרשת מה תהא עליהן אמר להם כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך אני מקבל שכר על הפרישה עד שבא ר"ע ודרש את ה' אלהיך תירא לרבות תלמידי חכמים
Da ist doch die Orla, über die der Allbarmherzige sagt: „Als unbeschnitten [gelte sie euch], sie werde nicht gegessen“ (Lev 19,23); und es wird gelehrt: „Als unbeschnitten [gelte sie euch], sie werde nicht gegessen“ – ich weiß es nur für das Essverbot; woher, dass man keinen Nutzen von ihr haben darf, dass man nicht mit ihr färben und mit ihr nicht die Lampe anzünden darf? Die Schrift lehrt: „Und ihr sollt ihre Frucht als ihre Vorhaut behandeln, unbeschnitten … sie werde nicht gegessen“ – um alle einzuschließen.
והרי ערלה דרחמנא אמר (ויקרא יט, כג) ערלים לא יאכל ותניא ערלים לא יאכל אין לי אלא איסור אכילה מנין שלא יהנה ממנו שלא יצבע בו ולא ידליק בו את הנר ת"ל וערלתם ערלתו ערלים לא יאכל לרבות את כולם
Der Grund ist, dass der Allbarmherzige „und ihr sollt als ihre Vorhaut behandeln … unbeschnitten“ schrieb; wenn aber nicht, hätte ich gesagt: [„Es werde nicht gegessen“] bedeutet ein Essverbot, aber kein Genussverbot!
טעמא דכתב רחמנא וערלתם ערלתו ערלים הא לאו הכי הוה אמינא איסור אכילה משמע איסור הנאה לא משמע
Tatsächlich bedeutet „es werde nicht gegessen“ sowohl ein Essverbot als auch ein Genussverbot; und dort ist es anders, weil „euch“ geschrieben steht. Und es war nötig: Es könnte dir in den Sinn kommen zu sagen, da „euch“ geschrieben steht, soll sie euer sein; daher lehrt er uns [dies].
לעולם לא יאכל משמע בין איסור אכילה בין איסור הנאה ושאני התם דכתיב לכם ואצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל וכתב לכם שלכם יהא קמשמע לן
Und jetzt, da diese Verse geschrieben stehen, wozu brauche ich „euch“? Für das, was gelehrt wird: „Euch“ – um das einzuschließen, was gepflanzt wurde
ואלא השתא דכתיבי הנך קראי לכם למה לי לכדתניא לכם לרבות את הנטוע
Original: Pesachim 22b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.