Nun, wo stehen die Tore Nikanors? Im Lager der Leviten.
מכדי שערי ניקנור היכא קיימין בשערי לוייה
Nasir 45a נזיר
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und es wird doch gelehrt: Ein Totenunreiner darf das Lager der Leviten betreten, und nicht nur ein Totenunreiner, sondern sogar der Tote selbst, denn es heißt: „Und Mose nahm die Gebeine Josefs mit sich“ (Ex 13,19). Was bedeutet „mit sich“? In seinem Bereich, im Lager der Leviten.
והתניא טמא מת מותר ליכנס במחנה לוייה ולא טמא מת בלבד אלא אפי' מת עצמו שנאמר (שמות יג, יט) ויקח משה את עצמות יוסף עמו מאי עמו עמו במחיצתו עמו במחנה לוייה
Vielmehr (sagte Abaje): Der Tewul Jom eines Flussbehafteten gleicht einem Flussbehafteten, und dennoch tritt er, da es ihm noch an Sühne fehlt, nicht ein.
אלא (אמר אביי) טבול יום של זב כזב דמי ואפ"ה כיון דמחוסר כפרה לא עייל
Und wenn [die Tore] im Lager der Leviten stehen, warum nennt [die Schrift] es „Zelt der Begegnung“? Um zu sagen: Wie man dort, solange einem die Sühne fehlt, nicht eintritt, so tritt man auch in das Lager der Leviten nicht ein, solange einem die Sühne fehlt.
ואי במחנה לוייה קאי אמאי קא קרי ליה אהל מועד למימרא מה התם מחוסר כפרה לא עייל אף למחנה לוייה נמי מחוסר כפרה לא עייל
Und dort, woher haben wir es? Denn es wird gelehrt: „Unrein soll er sein“ (Num 19,13) – um den Tewul Jom einzuschließen; „seine Unreinheit ist noch an ihm“ – um den einzuschließen, dem es an Sühne fehlt.
והתם מנלן דתניא (במדבר יט, יג) טמא יהיה לרבות טבול יום עוד טומאתו בו לרבות מחוסר כפרה:
MISCHNA: Wie [geht] das Scheren der Reinheit vor sich? Er brachte drei Tiere: Sündopfer, Brandopfer und Friedensopfer, schlachtete das Friedensopfer und schor sich darüber – Worte Rabbi Jehudas. Rabbi Elasar sagt: Er schor sich nur über dem Sündopfer, denn das Sündopfer geht überall voran. Hat er sich aber über einem der drei geschoren, hat er [seiner Pflicht] genügt.
מתני׳ תגלחת הטהרה כיצד היה מביא ג' בהמות חטאת עולה ושלמים ושוחט את השלמים ומגלח עליהם דברי רבי יהודה רבי אלעזר אומר לא היה מגלח אלא על החטאת שהחטאת קודמת בכל מקום ואם גלח על אחת משלשתן יצא
Rabban Schimon ben Gamliel sagt: Hat er drei Tiere gebracht und nicht näher bestimmt, so werde das für ein Sündopfer geeignete als Sündopfer dargebracht, das für ein Brandopfer [geeignete] als Brandopfer, das für ein Friedensopfer [geeignete] als Friedensopfer.
רשב"ג אומר הביא ג' בהמות ולא פירש הראויה לחטאת תקרב חטאת לעולה תקרב עולה לשלמים תקרב שלמים:
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: „Und der Nasiräer schere sich am Eingang des Zeltes der Begegnung“ usw. (Num 6,18) – von den Friedensopfern spricht die Schrift, denn es heißt: „Und man schlachte es am Eingang des Zeltes der Begegnung“ (Lev 3,2).
גמ׳ ת"ר (במדבר ו, יח) וגלח הנזיר פתח אהל מועד וגו' בשלמים הכתוב מדבר שנאמר (ויקרא ג, ב) ושחטו פתח אהל מועד
Du sagst, von den Friedensopfern spricht die Schrift – oder ist es nicht wirklich der Eingang des Zeltes der Begegnung? Du hast gesagt: Wenn so, wäre das eine Art der Missachtung.
אתה אומר בשלמים הכתוב מדבר או אינו אלא פתח אהל מועד ממש אמרת אם כן דרך בזיון הוא
Rabbi Joschija sagt: Das ist nicht nötig. Die Tora hat doch gesagt: „Du sollst nicht auf Stufen zu meinem Altar hinaufsteigen“ (Ex 20,23) – umso mehr [gilt das] für eine Art der Missachtung.
רבי יאשיה אומר אינו צריך הרי אמרה תורה (שמות כ, כו) לא תעלה במעלות על מזבחי ק"ו לדרך בזיון
[Andere Lesart, im Midrasch zum Abschnitt Nasso (Bl. 242): „Und der Nasiräer schere sich“ – Rabbi Joschija sagt: Von den Friedensopfern spricht die Schrift, oder ist es nicht usw.? Wenn die Tora so gesagt hat: „Du sollst nicht hinaufsteigen“ usw., umso mehr bei einer Sache, [nämlich] dass er sich nicht am Eingang des Zeltes der Begegnung schere; vielmehr spricht die Schrift von den Friedensopfern.]
[נ"א במדרש בפרשה נשא (ד' רמ"ב) וגלח הנזיר רבי יאשיה אומר בשלמים הכתוב מדבר או אינו וכו' אם כך אמרה תורה לא תעלה וכו' ק"ו לדבר שלא יגלח פתח אהל מועד אלא בשלמים הכתוב מדבר]
Rabbi Jizchak sagt: Das ist nicht nötig. Es heißt doch: „Und er nehme das Haar seines geweihten Hauptes und gebe es auf das Feuer“ usw. (Num 6,18) – wem nur noch das Nehmen und das Geben fehlen; ausgeschlossen ist dieser, dem das Nehmen, das Bringen und das Geben fehlen.
ר' יצחק אומר אינו צריך הרי הוא אומר (במדבר ו, יח) ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש וגו' מי שאינו מחוסר אלא לקיחה ונתינה יצא זה שהוא מחוסר לקיחה הבאה ונתינה
Manche sagen: Rabbi Jizchak sagt: Von den Friedensopfern spricht die Schrift. Du sagst, von den Friedensopfern spricht die Schrift – oder ist es nicht wirklich der Eingang des Zeltes der Begegnung? Die Schrift lehrt: „Und er nehme das Haar seines geweihten Hauptes“ – an dem Ort, wo er [das Friedensopfer] kochte, dort schor er sich.
איכא דאמרי רבי יצחק אומר בשלמים הכתוב מדבר אתה אומר בשלמים הכתוב מדבר או אינו אלא פתח אהל מועד ממש תלמוד לומר ולקח את שער ראש נזרו מקום שהיה מבשל שם היה מגלח
Abba Chanan sagt im Namen Rabbi Eliesers: „Und der Nasiräer schere sich am Eingang des Zeltes der Begegnung“ – solange der Eingang des Zeltes der Begegnung nicht geöffnet ist, schert er sich nicht.
אבא חנן אומר משום רבי אליעזר וגלח הנזיר פתח אהל מועד כל זמן שאין פתח אהל מועד פתוח אינו מגלח
Rabbi Schimon Schesuri sagt: „Und der Nasiräer schere sich am Eingang des Zeltes der Begegnung“ – nicht aber die Nasiräerin,
ר"ש שזורי אומר וגלח הנזיר פתח אהל מועד ולא נזירה
Original: Nazir 45a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.