Und wenn du sagst, bei einem Kind gibt es eine Unterscheidung, dann ergibt sich, dass die Trauer bei einem Kind gilt!
ואי אמרת קטן אית ביה פלוגתא נמצאת אבילות נוהגת בקטן
Moed Katan 14b מועד קטן
Es wurde doch aber gelehrt: Man zerreißt [das Gewand] für ein Kind [nur] wegen des Seelenschmerzes [der Umstehenden]!
והתניא מקרעין לקטן מפני עגמת נפש
Raw Aschi sagte: Lehrt er etwa: „Diese sind verboten“? Vielleicht ist bei ihnen manches verboten und manches erlaubt.
אמר רב אשי מי קתני הא אסורין דלמא יש מהן אסור ויש מהן מותר
Amemar – und manche sagen: Raw Schischa, der Sohn von Raw Idi – lehrte es so: Schmuel sagte: Ein Kind darf man in den Zwischenfesttagen scheren, gleich ob es in den Zwischenfesttagen geboren wurde oder schon vorher.
אמימר ואי תימא רב שישא בריה דרב אידי מתני הכי אמר שמואל קטן מותר לגלחו במועד לא שנא נולד במועד ולא שנא נולד מעיקרא
Raw Pinchas sagte: Auch wir haben es gelernt: Alle diese, von denen sie sagten, dass sie sich in den Zwischenfesttagen scheren dürfen, dürfen sich in den Tagen ihrer Trauer scheren. Daraus folgt: Denen es verboten ist, sich in den Zwischenfesttagen zu scheren, denen ist es verboten, sich in den Tagen ihrer Trauer zu scheren.
אמר רב פנחס אף אנן נמי תנינא כל אלו שאמרו מותר לגלח במועד מותר לגלח בימי אבלו הא אסורין לגלח במועד אסורין לגלח בימי אבלו
Wenn du sagst, ein Kind ist verboten, dann ergibt sich, dass die Trauer bei einem Kind gilt; es wurde doch aber gelehrt: Man zerreißt [das Gewand] für ein Kind [nur] wegen des Seelenschmerzes!
אי אמרת קטן אסור נמצאת אבילות נוהגת בקטן ותניא מקרעין לקטן מפני עגמת נפש
Raw Aschi sagte: Lehrt er etwa: „Diese sind verboten“? Vielleicht ist bei ihnen manches verboten und manches erlaubt.
אמר רב אשי מי קתני הא אסורין דלמא יש מהן אסור ויש מהן מותר
Ein Trauernder hält seine Trauer am Fest nicht ein, denn es heißt: „Und du sollst dich freuen an deinem Fest“ (Dtn 16,14).
אבל אינו נוהג אבילותו ברגל שנאמר (דברים טז, יד) ושמחת בחגך
Ist es eine Trauer, die schon vorher [begonnen hat], so kommt das Gebot der Gesamtheit und verdrängt das Gebot des Einzelnen; und ist es eine Trauer, die jetzt [eintritt], so kommt das Gebot des Einzelnen nicht und verdrängt das Gebot der Gesamtheit.
אי אבילות דמעיקרא הוא אתי עשה דרבים ודחי עשה דיחיד ואי אבילות דהשתא הוא לא אתי עשה דיחיד ודחי עשה דרבים
Ein Gebannter – wie ist es: Hält er seinen Bann am Fest ein? Raw Josef sagte: Komm und höre: Man richtet [in den Zwischenfesttagen] Kapitalprozesse, Prozesse um Geißelung und Geldprozesse; und wenn er dem Urteil nicht gehorcht, bannen wir ihn.
מנודה מהו שינהוג נידויו ברגל אמר רב יוסף תא שמע דנין דיני נפשות ודיני מכות ודיני ממונות ואי לא ציית דינא משמתינן ליה
Und wenn du meinst, er hält seinen Bann am Fest nicht ein: Bei einem, der von vorher gebannt ist, kommt das Fest und verdrängt [den Bann] – und jetzt sollen wir ihn bannen?
ואי סלקא דעתך אינו נוהג נידויו ברגל משומת ואתי מעיקרא אתי רגל דחי ליה השתא משמתינן ליה אנן
Abaje sagte zu ihm: Vielleicht [nur], um seinen Fall zu prüfen; denn wenn du nicht so sagst: Die Kapitalprozesse, die er lehrt – töten wir ihn da etwa auch?
א"ל אביי ודלמא לעיוני בדיניה דאי לא תימא הכי דיני נפשות דקתני ה"נ דקטלין ליה
Sie würden doch dadurch von der Festtagsfreude abgehalten! Denn es wurde gelehrt: Rabbi Akiwa sagt: Woher [wissen wir], dass ein Sanhedrin (der bei einem gesehen hat), der einen Menschen getötet hat, an jenem ganzen Tag nichts kostet? Die Schrift sagt: „Ihr sollt nicht über dem Blut essen“ (Lev 19,26).
והא קא מימנעי משמחת יום טוב דתניא ר"ע אומר מנין לסנהדרין (שראו בא') שהרגו את הנפש שאין טועמין כל אותו היום ת"ל (ויקרא יט, כו) לא תאכלו על הדם
Vielmehr: um seinen Fall zu prüfen; hier ebenso: um seinen Fall zu prüfen. Er sagte zu ihm: Wenn dem so ist, dann ergibt sich, dass man sein Urteil quälend hinauszögert!
אלא לעיוני בדיניה ה"נ לעיוני בדיניה א"ל אם כן נמצאת מענה את דינו
Sie kommen am Morgen und prüfen seinen Fall, gehen hinein, essen und trinken den ganzen Tag, kommen dann bei Sonnenuntergang wieder, schließen seinen Fall ab und töten ihn.
אתו מצפרא ומעייני בדיניה ועיילי ואכלי ושתו כולי יומא והדר אתו בשקיעת החמה וגמרינן לדיניה וקטלו ליה
Abaje sagte: Komm und höre: „Und ein Gebannter, dem die Weisen [den Bann] gelöst haben.“
אמר אביי ת"ש ומנודה שהתירו לו חכמים
Rawa sagte: Lehrt er etwa: „den die Weisen gelöst haben“? Er lehrt: „dem die Weisen gelöst haben“ – dass er hinging, seinen Prozessgegner besänftigte, vor die Rabbanan kam und sie [den Bann] für ihn lösten.
אמר רבא מי קתני שהתירוהו חכמים שהתירו לו חכמים קתני דאזל ופייסיה לבעל דיניה ואתי קמי דרבנן ושרו ליה
Ein Aussätziger – wie ist es: Hält er seinen Aussatz am Fest ein? Abaje sagte: Komm und höre: „Und der Nasiräer und der Aussätzige [, die] aus ihrer Unreinheit zu ihrer Reinheit [kommen].“ Daraus folgt: In den Tagen seiner Unreinheit hält er ihn ein.
מצורע מהו שינהיג צרעתו ברגל אמר אביי תא שמע והנזיר והמצורע מטומאתו לטהרתו הא בימי טומאתו נהיג
Er spricht nach der Art „es ist nicht nötig“: Es ist nicht nötig [zu sagen], dass er in den Tagen seiner Unreinheit [das Fest] nicht beachtet; aber [beim Übergang] zu seiner Reinheit sollte man verordnen, [es sei verboten,] damit er seine Opfer nicht hinauszögere – das lässt er uns hören.
לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא בימי טומאתו דלא נהיג אבל לטהרתו ניגזור שמא ישהה קרבנותיו קמ"ל
Rawa sagte: Komm und höre: „Und der Aussätzige“ (Lev 13,45) – das schließt den Hohepriester ein. Und für den Hohepriester ist doch das ganze Jahr nach aller Meinung wie ein Fest, denn wir haben gelernt: Ein Hohepriester opfert als Leidtragender [vor der Bestattung], isst aber nicht. Daraus folgt: Er hält seinen Aussatz am Fest ein. Daraus folgt es.
אמר רבא ת"ש (ויקרא יג, מה) והצרוע לרבות כהן גדול והא כה"ג דכל השנה כרגל לכולי עלמא דמי דתנן כהן גדול מקריב אונן ואינו אוכל שמע מינה נוהג צרעתו ברגל שמע מינה
Ein Trauernder darf sich nicht das Haar schneiden, da der Allbarmherzige zu den Söhnen Aarons sagte: „Euer Haupthaar sollt ihr nicht wild wachsen lassen“ (Lev 10,6); daraus folgt, dass es allen [anderen] verboten ist.
אבל אסור בתספורת מדקאמר להו רחמנא לבני אהרן (ויקרא י, ו) ראשיכם אל תפרעו מכלל דכולי עלמא אסור
Original: Moed Katan 14b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.