Gebannte und Aussätzige – wie ist es bei ihnen mit dem Haarschneiden? Komm und höre: Gebannte und Aussätzige dürfen sich nicht die Haare schneiden und nicht waschen.
מנודין ומצורעין מה הן בתספורת ת"ש מנודין ומצורעין אסורין לספר ולכבס
Moed Katan 15a מועד קטן
Ein Gebannter, der gestorben ist – das Gericht steinigt seinen Sarg. Rabbi Jehuda sagt: Nicht, dass man über ihm einen Steinhaufen errichtet wie den Haufen Achans, sondern das Gericht sendet hin, und man legt einen großen Stein auf seinen Sarg; um dich zu lehren, dass bei jedem, der gebannt wird und in seinem Bann stirbt, das Gericht seinen Sarg steinigt.
מנודה שמת ב"ד סוקלין את ארונו ר' יהודה אומר לא שיעמידו עליו גל אבנים כגלו של עכן אלא ב"ד שולחין ומניחין אבן גדולה על ארונו ללמדך שכל המתנדה ומת בנידויו ב"ד סוקלין את ארונו
Ein Trauernder ist zur Verhüllung des Kopfes verpflichtet, da der Allbarmherzige zu Ezechiel sagte: „Und du sollst dich nicht bis über den Lippenbart verhüllen“ (Ez 24,17); daraus folgt, dass alle [anderen] verpflichtet sind.
אבל חייב בעטיפת הראש מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל (יחזקאל כד, יז) ולא תעטה על שפם מכלל דכולי עלמא מיחייבי
Ein Gebannter – wie ist es bei ihm mit der Verhüllung des Kopfes? Raw Josef sagte: Komm und höre: „Und sie verhüllen sich und sitzen da wie Gebannte und wie Trauernde, bis man sich ihrer im Himmel erbarmt.“ Abaje sagte zu ihm: Vielleicht ist ein vom Himmel Gebannter anders, weil es strenger ist.
מנודה מהו בעטיפת הראש אמר רב יוסף ת"ש והן מתעטפין ויושבין כמנודין וכאבלים עד שירחמו עליהם מן השמים א"ל אביי דלמא מנודה לשמים שאני דחמיר
Ein Aussätziger – wie ist es bei ihm mit der Verhüllung des Kopfes? Komm und höre: „Und bis über den Lippenbart soll er sich verhüllen“ (Lev 13,45) – daraus folgt, dass er zur Verhüllung des Kopfes verpflichtet ist. Daraus folgt es.
מצורע מהו בעטיפת הראש ת"ש (ויקרא יג, מה) ועל שפם יעטה מכלל שחייב בעטיפת הראש ש"מ
Ein Trauernder darf keine Tefillin anlegen, da der Allbarmherzige zu Ezechiel sagte: „Deinen Kopfschmuck binde dir um“ (Ez 24,17); daraus folgt, dass es allen [anderen] verboten ist.
אבל אסור להניח תפילין מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל (יחזקאל כד, יז) פארך חבוש עליך מכלל דכ"ע אסור
Ein Gebannter – wie ist es bei ihm mit Tefillin? Es bleibt unentschieden. Ein Aussätziger – wie ist es bei ihm mit Tefillin? Komm und höre: „Und der Aussätzige“ (Lev 13,45) – das schließt den Hohepriester ein. „Seine Kleider sollen aufgerissen sein“ – dass sie zerrissen seien; „und sein Haupthaar soll wild wachsen“ (Lev 13,45) – „Wachsenlassen“ bedeutet nichts anderes als das Wachsen des Haares. Das sind die Worte Rabbi Eliesers.
מנודה מהו בתפילין תיקו מצורע מהו בתפילין ת"ש (ויקרא יג, מה) והצרוע לרבות כ"ג בגדיו יהיו פרומים שיהו מקורעים (ויקרא יג, מה) וראשו יהיה פרוע אין פריעה אלא גידול שער דברי ר"א
Rabbi Akiwa sagt: „Sein“ ist beim Kopf gesagt, und „sein“ ist beim Kleid gesagt: Wie das „Sein“, das beim Kleid gesagt ist, eine Sache außerhalb seines Körpers [betrifft], so [betrifft] auch das „Sein“ beim Kopf eine Sache außerhalb seines Körpers. Ist das nicht auf die Tefillin [bezogen]?
ר"ע אומר נאמרה הוייה בראש ונאמרה הוייה בבגד מה הוייה האמורה בבגד דבר שחוץ מגופו אף הוייה בראש דבר שחוץ מגופו מאי לאו אתפילין
Raw Papa sagte: Nein, auf Mütze und Kopftuch.
אמר רב פפא לא אכומתא וסודרא
Ein Trauernder darf nicht grüßen, da der Allbarmherzige zu Ezechiel sagte: „Seufze still“ (Ez 24,17).
אבל אסור בשאילת שלום דקאמר ליה רחמנא ליחזקאל (יחזקאל כד, יז) האנק דום
Ein Gebannter – wie ist es bei ihm mit dem Grüßen? Raw Josef sagte: Komm und höre: „Und beim Grüßen zwischen einem Menschen und seinem Nächsten [verhalten sie sich] wie Menschen, die vom Allgegenwärtigen gescholten sind.“ Abaje sagte zu ihm: Vielleicht ist ein vom Himmel Gebannter anders, weil es strenger ist.
מנודה מהו בשאילת שלום אמר רב יוסף ת"ש ובשאילת שלום שבין אדם לחברו כבני אדם הנזופין למקום א"ל אביי דלמא מנודה לשמים שאני דחמיר
Ein Aussätziger – wie ist es bei ihm mit dem Grüßen? Komm und höre: „Und bis über den Lippenbart soll er sich verhüllen“ – dass seine Lippen aneinanderkleben, dass er sei wie ein Gebannter und wie ein Trauernder und ihm das Grüßen verboten sei. Daraus folgt es.
מצורע מהו בשאילת שלום ת"ש ועל שפם יעטה שיהו שפתותיו מדובקות זו בזו שיהא כמנודה וכאבל ואסור בשאילת שלום ש"מ
Und man sollte daraus [auch] für den Gebannten entscheiden! Raw Acha bar Pinchas sagte im Namen von Raw Josef: Lehrt er etwa: „dass es [ihm] verboten ist, [weil] er wie ein Gebannter sei“? Er lehrt: „dass er wie ein Gebannter und wie ein Trauernder sei“ – in anderen Dingen; und außerdem ist ihm das Grüßen verboten.
וניפשוט מינה למנודה אמר רב אחא בר פנחס משמיה דרב יוסף מי קתני שאסור שיהא כמנודה וכאבל [קתני] במילי אחרנייתא ואסור נמי בשאילת שלום
Ein Trauernder darf sich nicht mit Worten der Tora befassen, da der Allbarmherzige zu Ezechiel sagte: „Still“.
אבל אסור בדברי תורה מדקאמר רחמנא ליחזקאל דום
Ein Gebannter – wie ist es bei ihm mit Worten der Tora? Raw Josef sagte: Komm und höre: Ein Gebannter lehrt und wird gelehrt; er verdingt sich, und man verdingt sich ihm.
מנודה מהו בדברי תורה אמר רב יוסף ת"ש מנודה שונה ושונין לו נשכר ונשכרין לו
Einer, der mit dem Cherem belegt ist, lehrt nicht und wird nicht gelehrt, er verdingt sich nicht, und man verdingt sich ihm nicht; aber er lernt für sich allein, damit er sein Studium nicht unterbreche, und man macht ihm einen kleinen Laden für seinen Lebensunterhalt.
מוחרם לא שונה ולא שונין לו לא נשכר ולא נשכרין לו אבל שונה הוא לעצמו שלא יפסיק את למודו ועושה לו חנות קטנה בשביל פרנסתו
Und Raw sagte: [Er darf] Wasser in der Senke von Arawot verkaufen. Daraus folgt es.
ואמר רב זבוני מיא בפקתא דערבות שמע מינה
Ein Aussätziger – wie ist es bei ihm mit Worten der Tora? Komm und höre: „Und tue sie deinen Kindern und deinen Kindeskindern kund, den Tag, an dem du vor dem Ewigen, deinem Gott, am Horeb standest“ (Dtn 4,9–10) – wie dort mit Angst, mit Ehrfurcht, mit Zittern und mit Schweiß,
מצורע מהו בדברי תורה ת"ש (דברים ד, ט) והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיעה
von hier aus sagten sie: Flussbehaftete, Aussätzige und die, die Menstruierenden beigewohnt haben, dürfen in der Tora, in den Propheten und in den Schriften lesen und Midrasch, Talmud, Halachot und Aggadot studieren; Samenergussbehaftete aber sind verboten. Daraus folgt es.
מכאן אמרו הזבין והמצורעין ובועלי נדות מותרין לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים ולשנות במדרש ובש"ס בהלכות ובאגדות ובעלי קריין אסורין ש"מ
Ein Trauernder darf keine Wäsche waschen, denn es steht geschrieben: „Und Joab sandte nach Tekoa und holte von dort eine kluge Frau und sagte zu ihr: Stell dich doch trauernd und zieh doch Trauerkleider an und salbe dich nicht mit Öl und sei wie eine Frau, die schon viele Tage um einen Toten trauert“ (2 Sam 14,2).
אבל אסור בתכבוסת דכתיב (שמואל ב יד, ב) וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה ויאמר אליה התאבלי נא ולבשי נא בגדי אבל ואל תסוכי שמן והיית כאשה זה ימים רבים מתאבלת על מת
Gebannte und Aussätzige – wie ist es bei ihnen mit dem Waschen? Komm und höre: Gebannte und Aussätzige dürfen sich nicht die Haare schneiden und nicht waschen. Daraus folgt es.
מנודין ומצורעין מה הן בתכבוסת ת"ש מנודין ומצורעין אסורין לספר ולכבס ש"מ
Ein Trauernder ist zum Einreißen [des Gewandes] verpflichtet, da der Allbarmherzige zu den Söhnen Aarons sagte: „[Eure Kleider] sollt ihr nicht einreißen“ (Lev 10,6); daraus folgt, dass alle [anderen] verpflichtet sind.
אבל חייב בקריעה דקאמר להו רחמנא לבני אהרן (ויקרא י, ו) לא תפרומו מכלל דכ"ע מיחייבי
Ein Gebannter – wie ist es bei ihm mit dem Einreißen? Es bleibt unentschieden.
מנודה מהו בקריעה תיקו
Ein Aussätziger – wie ist es bei ihm mit dem Einreißen? Komm und höre: „Seine Kleider sollen aufgerissen sein“ (Lev 13,45) – dass sie zerrissen seien. Daraus folgt es.
מצורע מהו בקריעה ת"ש (ויקרא יג, מה) בגדיו יהיו פרומים שיהו מקורעין שמע מינה
Ein Trauernder ist zum Umstürzen des Bettes verpflichtet, denn Bar Kappara lehrte:
אבל חייב בכפיית המטה דתני בר קפרא
Original: Moed Katan 15a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.