Sie sagt doch: „Du sollst dir zählen“ – eine Zählung, die vom Gericht abhängt; ausgenommen ist der Schabbat der Schöpfung, dessen Zählung bei jedem Menschen liegt.
הרי הוא אומר תספור לך ספירה תלויה בבית דין יצתה שבת בראשית שספירתה בכל אדם
Menachot 66a מנחות
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 1Beweis 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Rabbi Jose sagt: „Am Tag nach dem Schabbat“ – am Tag nach dem Feiertag. Du sagst, am Tag nach dem Feiertag, oder ist es nur am Tag nach dem Schabbat der Schöpfung? Du hast gesagt: Heißt es denn „am Tag nach dem Schabbat, der im Pessach ist“? Es heißt doch nur „am Tag nach dem Schabbat“ – und das ganze Jahr ist voller Schabbate; geh hinaus und prüfe, welcher Schabbat [gemeint ist]!
רבי יוסי אומר ממחרת השבת ממחרת יום טוב אתה אומר ממחרת יו"ט או אינו אלא ממחרת שבת בראשית אמרת וכי נאמר ממחרת השבת שבתוך הפסח והלא לא נאמר אלא ממחרת השבת דכל השנה כולה מלאה שבתות צא ובדוק איזו שבת
Und ferner ist unten „Schabbat“ gesagt, und oben ist „Schabbat“ gesagt. Wie dort ein Fest und der Anfang eines Festes, so auch hier ein Fest und der Anfang eines Festes.
ועוד נאמרה שבת למטה ונאמרה שבת למעלה מה להלן רגל ותחילת רגל אף כאן רגל ותחילת רגל
Rabbi Schimon ben Elasar sagt: Ein Vers sagt: „Sechs Tage sollst du ungesäuerte Brote essen“ (Dtn 16,8), und ein Vers sagt: „Sieben Tage sollt ihr ungesäuerte Brote essen“ (Ex 12,15). Wie das? Ungesäuertes Brot, das du nicht sieben [Tage] vom neuen [Getreide] essen kannst, kannst du sechs [Tage] vom neuen essen.
רבי שמעון בן אלעזר אומר כתוב אחד אומר (דברים טז, ח) ששת ימים תאכל מצות וכתוב אחד אומר (שמות יב, טו) שבעת ימים מצות תאכלו הא כיצד מצה שאי אתה יכול לאוכלה שבעה מן החדש אתה יכול לאוכלה ששה מן החדש
„Vom Tag, an dem ihr bringt, sollt ihr zählen“ (Lev 23,15) – man könnte meinen, er schneide und bringe und zähle, wann er will.
(ויקרא כג, טו) מיום הביאכם תספרו יכול יקצור ויביא ואימתי שירצה יספור
Die Schrift sagt: „Vom Beginn, da man die Sichel an die Halme legt, sollst du anfangen zu zählen“ (Dtn 16,9). Wenn „vom Beginn [an die] Sichel sollst du anfangen zu zählen“, könnte man meinen, er schneide und zähle und bringe, wann er will; die Schrift sagt: „Vom Tag, an dem ihr bringt“.
תלמוד לומר (דברים טז, ט) מהחל חרמש בקמה תחל לספור אי מהחל חרמש תחל לספור יכול יקצור ויספור ואימתי שירצה יביא תלמוד לומר מיום הביאכם
Wenn „vom Tag, an dem ihr bringt“, könnte man meinen, er schneide und zähle und bringe am Tag; die Schrift sagt: „Sieben volle Wochen sollen es sein“ (Lev 23,15). Wann findest du sieben volle Wochen? Wenn du am Abend zu zählen beginnst.
אי מיום הביאכם יכול יקצור ויספור ויביא ביום תלמוד לומר (ויקרא כג, טו) שבע שבתות תמימות תהיינה אימתי אתה מוצא שבע שבתות תמימות בזמן שאתה מתחיל לימנות מבערב
Man könnte meinen, er schneide und bringe und zähle in der Nacht; die Schrift sagt: „Vom Tag, an dem ihr bringt“. Wie das? Das Schneiden und das Zählen in der Nacht und das Bringen am Tag.
יכול יקצור ויביא ויספור בלילה תלמוד לומר מיום הביאכם הא כיצד קצירה וספירה בלילה והבאה ביום
Rawa sagte: Sie alle haben eine Widerlegung, außer den zwei letzten Tannaim, sowohl in der ersten Baraita als auch in der letzten Baraita, die keine Widerlegung haben.
אמר רבא כולהו אית להו פירכא בר מתרתי תנאי בתראי בין במתניתא קמייתא בין במתניתא בתרייתא דלית להו פירכא
Wollte man es aus [der Antwort] Rabban Jochanan ben Sakkais [ableiten] – vielleicht wie Abaje, denn Abaje sagte: Es ist Gebot, die Tage zu zählen, und es ist Gebot, die Wochen zu zählen.
אי מדרבן יוחנן בן זכאי דלמא כדאביי דאמר אביי מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי
Wollte man es aus [den Worten] Rabbi Eliesers und Rabbi Jehoschuas [ableiten] – woher [weißt du], dass er beim ersten Feiertag steht? Vielleicht steht er beim letzten Feiertag!
אי מדרבי אליעזר ורבי יהושע ממאי דביום טוב ראשון קאי דלמא ביו"ט אחרון קאי
[Die Worte] Rabbi Jischmaels und Rabbi Jehuda ben Beteras haben keine Widerlegung.
דרבי ישמעאל ור' יהודה בן בתירא לית להו פירכא
Wollte man es aus [den Worten] Rabbi Jose bar Rabbi Jehudas [ableiten] – ich hätte gesagt: Vielleicht fünfzig außer diesen sechs.
אי מדרבי יוסי בר' יהודה הוה אמינא דלמא חמשין לבר מהני שיתא
Wollte man es aus [den Worten] Rabbi Jehuda ben Beteras [ableiten] – woher [weißt du], dass er beim ersten Feiertag steht? Vielleicht steht er beim letzten Feiertag!
אי מדר' יהודה בן בתירא ממאי דביו"ט ראשון קאי דלמא ביו"ט אחרון קאי
Auch Rabbi Jose sah darin eine Widerlegung, und deshalb sagt er „und ferner“.
ר' יוסי נמי חזי ליה פירכא והיינו דקאמר ועוד
Zur Sache selbst: Abaje sagte: Es ist Gebot, die Tage zu zählen, und es ist Gebot, die Wochen zu zählen. Die Rabbanan aus dem Hause Raw Aschis zählten die Tage und zählten die Wochen. Amemar zählte die Tage und zählte nicht die Wochen; er sagte: Es ist [nur] eine Erinnerung an das Heiligtum.
גופא אמר אביי מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי רבנן דבי רב אשי מנו יומי ומנו שבועי אמימר מני יומי ולא מני שבועי אמר זכר למקדש הוא:
MISCHNA: Man schnitt es und legte es in Körbe, brachte es in den Vorhof und sengte es im Feuer, um das Gebot des Röstens daran zu erfüllen; Worte Rabbi Meirs. Die Weisen sagen: Mit Rohren und mit Stängeln klopft man es aus, damit es nicht zerdrückt werde.
מתני׳ קצרוהו ונתנוהו בקופות הביאוהו לעזרה והיו מהבהבין אותו באור כדי לקיים בו מצות קלי דברי רבי מאיר וחכמים אומרים בקנים ובקולחות חובטין אותו כדי שלא יתמעך
Man legte es in eine Röstpfanne, und die Röstpfanne war durchlöchert, damit das Feuer sie ganz erfasse. Man breitete es im Vorhof aus, und der Wind blies darüber. Man legte es in eine Graupenmühle und gewann daraus ein Zehntel, das durch dreizehn Siebe gesiebt war. Das Übrige wird ausgelöst und darf von jedermann gegessen werden; es ist zur Teighebe verpflichtet und frei vom Zehnten. Rabbi Akiwa verpflichtet es zur Teighebe und zu den Zehnten.
נתנוהו לאבוב ואבוב היה מנוקב כדי שיהא האור שולט בכולו שטחוהו בעזרה והרוח מנשבת בו נתנוהו לריחים של גרוסות והוציאו ממנו עשרון שהוא מנופה בשלש עשרה נפה והשאר נפדה ונאכל לכל אדם וחייב בחלה ופטור מן המעשר ר' עקיבא מחייב בחלה ובמעשרות:
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: „Ährengrün“ (Lev 2,14) – das ist Ährengrün; „im Feuer geröstet“ – das lehrt, dass Israel es im Feuer sengte, um das Gebot des Röstens daran zu erfüllen; Worte Rabbi Meirs. Die Weisen sagen:
גמ׳ תנו רבנן אביב זה אביב קלוי באש מלמד שהיו ישראל מהבהבין אותו באש כדי לקיים בו מצות קלי דברי ר' מאיר וחכמים אומרים
Original: Menachot 66a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.