braucht es auch nichts ihm Entsprechendes.
כנגדו נמי לא בעי
Megilla 23b מגילה
Aufbau der Debatte:Mischna 2Frage 3Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Rawa wandte dagegen ein: Da ist doch [der Abschnitt] „Fügt eure Brandopfer [zu euren Schlachtopfern]“ (Jer 7,21), der keine einundzwanzig [Verse] hat, und wir lesen ihn! – Dort ist es anders, denn das Thema ist abgeschlossen.
מתקיף לה רבא והרי (ירמיהו ז, כא) עולותיכם ספו דלא הויין עשרין וחד וקרינן שאני התם דסליק עניינא
Und wo das Thema nicht abgeschlossen ist, nicht? Raw Schmuel bar Abba sagte doch: Viele Male stand ich vor Rabbi Jochanan, und wenn wir zehn Verse gelesen hatten, sagte er zu uns: Hört auf! – Ein Ort, wo es einen Übersetzer gibt, ist anders, denn Raw Tachlifa bar Schmuel lehrte: Man hat das nur von einem Ort gelehrt, wo es keinen Übersetzer gibt; aber an einem Ort, wo es einen Übersetzer gibt, hört man auf.
והיכא דלא סליק עניינא לא והאמר רב שמואל בר אבא זמנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דר' יוחנן וכי הוה קרינן עשרה פסוקי אמר לן אפסיקו מקום שיש תורגמן שאני דתני רב תחליפא בר שמואל לא שנו אלא במקום שאין תורגמן אבל מקום שיש תורגמן פוסק:
MISCHNA: Man leitet das Schma nicht ein, man tritt nicht vor die Lade, [die Kohanim] erheben ihre Hände nicht, man liest nicht aus der Tora und man schließt nicht mit dem Propheten ab,
מתני׳ אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהם ואין קורין בתורה ואין מפטירין בנביא
man vollzieht nicht das Stehen und Sitzen, man spricht nicht den Segen der Trauernden, den Trost der Trauernden und den Segen der Bräutigame, und man lädt nicht unter [Nennung] des Namens [Gottes] zum Tischsegen ein – mit weniger als zehn. Und bei Grundstücken [genügen] neun und ein Kohen, und bei einem Menschen ebenso.
ואין עושין מעמד ומושב ואין אומרים ברכת אבלים ותנחומי אבלים וברכת חתנים ואין מזמנין בשם פחות מעשרה ובקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן:
GEMARA: Woher diese Dinge? Rabbi Chija bar Abba sagte, Rabbi Jochanan sagte: Denn die Schrift sagt: „Und ich werde geheiligt inmitten der Kinder Israel“ (Lev 22,32) – keine Sache der Heiligung soll mit weniger als zehn sein.
גמ׳ מה"מ אמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן דאמר קרא (ויקרא כב, לב) ונקדשתי בתוך בני ישראל כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה
Woraus geht das hervor? Denn Rabbi Chija lehrte: Es wird „inmitten“ – „inmitten“ abgeleitet. Hier steht geschrieben: „Und ich werde geheiligt inmitten der Kinder Israel“, und dort steht geschrieben: „Sondert euch ab aus der Mitte dieser Gemeinde“ (Num 16,21).
מאי משמע דתני ר' חייא אתיא תוך תוך כתיב הכא ונקדשתי בתוך בני ישראל וכתיב התם (במדבר טז, כא) הבדלו מתוך העדה
Und es wird „Gemeinde“ – „Gemeinde“ abgeleitet, denn dort steht geschrieben: „Wie lange [soll ich] dieser bösen Gemeinde [verzeihen]?“ (Num 14,27). Wie dort zehn, so auch hier zehn.
ואתיא עדה עדה דכתיב התם (במדבר יד, כז) עד מתי לעדה הרעה הזאת מה להלן עשרה אף כאן עשרה:
„Und man vollzieht nicht das Stehen und Sitzen mit weniger als zehn“: Da man sagen muss: „Steht auf, ihr Teuren, stehet! Setzt euch, ihr Teuren, setzt euch!“, ist es mit weniger als zehn nicht schicklich.
ואין עושין מעמד ומושב פחות מעשרה: כיון דבעי למימר עמדו יקרים עמודו שבו יקרים שבו בציר מעשרה לאו אורח ארעא:
„Und man spricht nicht den Segen der Trauernden und den Segen der Bräutigame“ (usw.): Was ist der Segen der Trauernden? Der Segen auf dem Platz, denn Rabbi Jizchak sagte, Rabbi Jochanan sagte: Der Segen der Trauernden [wird] mit zehn [gesprochen], und die Trauernden zählen nicht mit; der Segen der Bräutigame [wird] mit zehn [gesprochen], und die Bräutigame zählen mit.
ואין אומרים ברכת אבלים וברכת חתנים (וכו'): מאי ברכת אבלים ברכת רחבה דא"ר יצחק א"ר יוחנן ברכת אבלים בעשרה ואין אבלים מן המנין ברכת חתנים בעשרה וחתנים מן המנין:
„Und man lädt nicht unter [Nennung] des Namens [Gottes] zum Tischsegen ein mit weniger als zehn“ (usw.): Da man sagen muss: „Lasst uns unseren Gott preisen“, ist es mit weniger als zehn nicht schicklich.
ואין מזמנין על המזון בשם פחות מעשרה (וכו'): כיון דבעי למימר נברך לאלהינו בציר מעשרה לאו אורח ארעא:
„Und bei Grundstücken neun und ein Kohen, und bei einem Menschen ebenso“ (usw.): Woher diese Dinge?
והקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן (וכו'): מנה"מ
Schmuel sagte: Zehnmal steht „Kohanim“ in dem Abschnitt geschrieben; eines für sich selbst, (und eines zum Ausschließen,) und die übrigen sind Ausschließung nach Ausschließung, und eine Ausschließung nach einer Ausschließung dient nur zum Einschließen: neun Israeliten und ein Kohen.
אמר שמואל עשרה כהנים כתובים בפרשה חד לגופיה (וחד למעוטי) ואידך הוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות תשעה ישראלים וחד כהן
Sag doch: fünf Kohanim und fünf Israeliten! – Das bleibt schwierig.
ואימא חמשה כהנים וחמשה ישראלים קשיא:
„Und bei einem Menschen ebenso“: Ist denn ein Mensch geheiligt?
ואדם כיוצא בהן: אדם מי קדוש
Rabbi Abbahu sagte: Wenn einer sagt: „Mein Wert obliegt mir [zu spenden]“, denn es wird gelehrt: Wer sagt: „Mein Wert obliegt mir“, den schätzt man wie einen Sklaven, und der Sklave ist den Grundstücken gleichgestellt, denn es steht geschrieben: „Und ihr sollt sie euren Söhnen nach euch vererben, damit sie sie als Besitz erben“ (Lev 25,46).
אמר רבי אבהו באומר דמי עלי דתניא האומר דמי עלי שמין אותו כעבד ועבד איתקש לקרקעות דכתיב (ויקרא כה, מו) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה:
MISCHNA: Wer aus der Tora liest, soll nicht weniger als drei Verse lesen, und er soll dem Übersetzer nicht mehr als einen Vers [auf einmal] vorlesen,
מתני׳ הקורא בתורה לא יפחות משלשה פסוקים ולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד
Original: Megillah 23b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.