weil es ein Verbot ohne Handlung ist, und für jedes Verbot ohne Handlung erhält man keine Hiebe. Resch Lakisch sagt: Er erhält keine Hiebe, weil es eine zweifelhafte Warnung ist, und jede zweifelhafte Warnung gilt nicht als Warnung.
משום דהוי לאו שאין בו מעשה וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו ר"ל אומר אינו לוקה משום דהוי התראת ספק וכל התראת ספק לא שמה התראה
Und beide [vertreten das] nach Rabbi Jehuda. Denn es wurde gelehrt: „Und ihr sollt nichts davon bis zum Morgen übrig lassen; und was davon bis zum Morgen übrig bleibt“ usw. (Ex 12,10) – die Schrift kommt, um nach dem Verbot ein Gebot zu geben, um zu sagen, dass man dafür keine Hiebe erhält – Worte des Rabbi Jehuda. Rabbi Jochanan folgert so: Der Grund ist, dass die Schrift [das Gebot] gebracht hat; hätte die Schrift es nicht gebracht, so erhielte er Hiebe; demnach gilt eine zweifelhafte Warnung als Warnung.
ותרוייהו אליבא דרבי יהודה דתניא (שמות יב, י) ולא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר וגו' בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה לומר שאין לוקין עליו דברי רבי יהודה ר' יוחנן דייק הכי טעמא דבא הכתוב הא לא בא הכתוב לוקה אלמא התראת ספק שמה התראה
Und Resch Lakisch folgert so: Der Grund ist, dass die Schrift es gebracht hat; hätte die Schrift es nicht gebracht, so erhielte er Hiebe; demnach erhält man für ein Verbot ohne Handlung Hiebe.
ור"ל דייק הכי טעמא דבא הכתוב הא לא בא הכתוב לוקה אלמא לאו שאין בו מעשה לוקין עליו
Er meint wie der andere Tanna [, der die Ansicht] des Rabbi Jehuda[überliefert]. Denn es wurde gelehrt: Hat er den einen geschlagen und dann den anderen geschlagen, den einen verflucht und dann den anderen verflucht, oder hat er beide auf einmal geschlagen oder beide auf einmal verflucht, so ist er schuldig. Rabbi Jehuda sagt: Auf einmal – schuldig; nacheinander – frei.
סבר לה כאידך תנא דר' יהודה דתניא הכה זה וחזר והכה זה קילל זה וחזר וקילל זה הכה שניהם בבת אחת או קילל שניהם בבת אחת חייב רבי יהודה אומר בבת אחת חייב בזה אחר זה פטור
Er meint wie das, was Raw Idi bar Awin im Namen von Raw Amram im Namen von Rabbi Jizchak im Namen von Rabbi Jochanan sagte: Rabbi Jehuda sagt im Namen von Rabbi Jose dem Galiläer: Bei jedem Verbot in der Tora gilt: Für ein Verbot mit Handlung erhält man Hiebe, für ein Verbot ohne Handlung erhält man keine Hiebe – außer dem, der schwört, dem, der [ein Opfertier] austauscht, und dem, der seinen Nächsten mit dem Gottesnamen verflucht.
סבר לה כי הא דאמר רב אידי בר אבין אמר רב עמרם א"ר יצחק א"ר יוחנן ר' יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי כל לא תעשה שבתורה לאו שיש בו מעשה לוקין עליו לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו חוץ מן הנשבע ומימר והמקלל את חבירו בשם
Nach Rabbi Schimon ben Lakisch: [Es sind] zwei Tannaim [mit verschiedener Überlieferung] nach Rabbi Jehuda. Nach Rabbi Jochanan ist es kein Widerspruch: Dies ist seine eigene [Ansicht], jenes die seines Lehrers.
אי לר"ש בן לקיש תרי תנאי אליבא דרבי יהודה אי לרבי יוחנן לא קשיא הא דידיה הא דרביה
Wir haben dort gelernt: Wer die Mutter mit den Jungen nimmt – Rabbi Jehuda sagt: Er erhält Hiebe und schickt [sie] nicht fort; und die Weisen sagen: Er schickt sie fort und erhält keine Hiebe. Dies ist die Regel: Für jedes Verbot, das ein „Steh auf und tu“ enthält, ist man nicht schuldig. Rabbi Jochanan sagte: Wir haben nur dieses und noch ein anderes.
תנן התם הנוטל אם על הבנים רבי יהודה אומר לוקה ואינו משלח וחכ"א משלח ואינו לוקה זה הכלל כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה אין חייבין עליה א"ר יוחנן אין לנו אלא זאת ועוד אחרת
Rabbi Elasar sagte zu ihm: Wo? Er sagte zu ihm: Geh, du wirst es finden. Er ging hinaus, forschte genau nach und fand es. Denn es wurde gelehrt: Ein Vergewaltiger, der [die Frau] entlassen hat – ist er ein Israelit, so nimmt er sie zurück und erhält keine Hiebe; und ist er ein Kohen, so erhält er Hiebe und nimmt sie nicht zurück.
א"ל ר' אלעזר היכא א"ל לכי תשכח נפק דק ואשכח דתניא אונס שגירש אם ישראל הוא מחזיר ואינו לוקה ואם כהן הוא לוקה ואינו מחזיר
Aber nach dem, der lehrt: „Hat er es aufgehoben oder nicht aufgehoben“ – gut, beim Fortschicken [der Mutter] aus dem Nest findest du es; aber beim Vergewaltiger – wie findest du da „aufgehoben oder nicht aufgehoben“?
אלא למאן דתני ביטלו ולא ביטלו בשלמא גבי שילוח הקן משכחת לה אלא אונס ביטלו ולא ביטלו היכי משכחת לה
Wenn er sie getötet hat, so unterliegt er [ohnehin] der schwereren Strafe. Raw Schimi aus Machosa sagte: Etwa wenn er für sie die Antrauung von einem anderen angenommen hat. Raw sagte: Hat sie ihn zum Boten gemacht, so ist sie es, die es aufhebt; hat sie ihn nicht zum Boten gemacht – steht es denn in seiner Macht? Das ist nichtig.
אי דקטלה קם ליה בדרבה מיניה אמר רב שימי מחוזנאה כגון שקיבל לה קידושין מאחר אמר רב אי שוויתיה שליח איהי קא מבטלא ליה אי לא שוויתיה שליח כל כמיניה ולא כלום היא
Vielmehr sagte Raw Schimi aus Nehardea: Etwa wenn er sie öffentlich durch ein Gelübde gebunden hat. Das ist recht nach dem, der sagt, ein öffentlich auferlegtes Gelübde kann nicht aufgelöst werden; aber nach dem, der sagt, es kann aufgelöst werden – was ist da zu sagen? Dass er sie mit Rücksicht auf die Öffentlichkeit gebunden hat. Denn Amemar sagte: Die Halacha ist: Ein öffentlich auferlegtes Gelübde kann aufgelöst werden; [eines] mit Rücksicht auf die Öffentlichkeit kann nicht aufgelöst werden.
אלא אמר רב שימי מנהרדעא כגון שהדירה ברבים הניחא למ"ד נדר שהודר ברבים אין לו הפרה אלא למ"ד יש לו הפרה מאי איכא למימר דמדירה לה על דעת רבים דאמר אמימר הלכתא נדר שהודר ברבים יש לו הפרה על דעת רבים אין לו הפרה
Und weiter gibt es keines? Es gibt doch (Merkzeichen: Raub, Pfand und Pea): Raub, denn der Allbarmherzige sagt: „Du sollst nicht rauben“ (Lev 19,13)[und] „er gebe das Geraubte zurück“ (Lev 5,23); Pfand, denn der Allbarmherzige sagt: „Du sollst nicht in sein Haus gehen, um ihm ein Pfand abzunehmen“ (Dtn 24,10)[und] „zurückgeben sollst du ihm das Pfand, wenn die Sonne untergeht“ (Dtn 24,13).
ותו ליכא והא איכא (סימן גז"ל משכ"ן ופא"ה) גזל דרחמנא אמר (ויקרא יט, יג) לא תגזול (ויקרא ה, כג) והשיב את הגזלה משכון דרחמנא אמר (דברים כד, י) לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו השב תשיב לו העבוט כבא השמש
Und du findest sie [sowohl nach] „erfüllt oder nicht erfüllt“ [als auch nach] „aufgehoben oder nicht aufgehoben“! – Dort, da er zur Bezahlung verpflichtet ist, [gilt]: Man erhält nicht Hiebe und bezahlt.
ומשכחת לה בקיימו ולא קיימו וביטלו ולא ביטלו התם כיון דחייב בתשלומין אין לוקה ומשלם
Rabbi Sera wandte dagegen ein: Es gibt doch das Pfand eines Proselyten, wenn der Proselyt gestorben ist!
מתקיף לה רבי זירא הא איכא משכונו של גר ומת הגר
Original: Makkot 16a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.