Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 1Einwand 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Nach Rabbi Elieser streitet niemand; sie streiten nach Rabbi Jehoschua. Wer sagt, sie ist gestorben, ist wie Rabbi Jehoschua. Und wer sagt, sie ist aufgehoben? Rabbi Jehoschua sagt es nur dort, weil geschrieben steht: „Segne, Ewiger, seine Kraft, und das Werk seiner Hände nimm wohlgefällig an“ (Dtn 33,11) – selbst das der Entweihten unter ihm; hier aber stimmt selbst Rabbi Jehoschua zu.
אליבא דרבי אליעזר כולי עלמא לא פליגי כי פליגי אליבא דר' יהושע מאן דאמר מתה כרבי יהושע ומאן דאמר בטלה עד כאן לא קאמר רבי יהושע התם דכתיב (דברים לג, יא) ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה אפי' חללין שבו אבל הכא אפי' רבי יהושע מודה:
Wurde ihm das Urteil gesprochen usw. Raw Jehuda sagte im Namen Raws: Zwei Irrtümer beging Joab in jener Stunde, denn es steht geschrieben: „Und Joab floh in das Zelt des Ewigen und ergriff die Hörner des Altars“ (1 Kön 2,28).
נגמר דינו וכו': אמר רב יהודה אמר רב שתי טעיות טעה יואב באותה שעה דכתיב (מלכים א ב, כח) וינס יואב אל אהל ה' ויחזק בקרנות המזבח
Er irrte, denn nur sein Dach gewährt Zuflucht, und er ergriff seine Hörner. Er irrte, denn nur der Altar des ewigen Hauses gewährt Zuflucht, und er ergriff den Altar von Schilo. Abaje sagt: Auch hierin irrte er: Er irrte, denn [der Altar] gewährt nur einem Kohen Zuflucht, der den Dienst in der Hand hat, und er war ein Nichtpriester.
טעה שאינו קולט אלא גגו והוא תפס בקרנותיו טעה שאינו קולט אלא מזבח בית עולמים והוא תפס מזבח של שילה אביי אומר בהא נמי מיטעא טעה טעה שאינו קולט אלא כהן ועבודה בידו והוא זר היה
Resch Lakisch sagte: Drei Irrtümer wird der Engelfürst Roms dereinst begehen, denn es steht geschrieben: „Wer ist dieser, der aus Edom kommt, mit rot gefärbten Kleidern aus Bozra?“ (Jes 63,1). Er irrt, denn nur Bezer gewährt Zuflucht, und er geht ins Exil nach Bozra. Er irrt, denn [die Stadt] gewährt nur dem aus Versehen [Tötenden] Zuflucht, und er war ein Vorsätzlicher. Er irrt, denn sie gewährt nur einem Menschen Zuflucht, und er ist ein Engel.
אמר ריש לקיש שלש טעיות עתיד שרו של רומי לטעות דכתיב (ישעיהו סג, א) מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה טועה שאינה קולטת אלא בצר והוא גולה לבצרה טועה שאינה קולטת אלא שוגג והוא מזיד היה טועה שאינה קולטת אלא אדם והוא מלאך הוא
Rabbi Abbahu sagte: Die Zufluchtsstädte wurden nicht zum Begräbnis gegeben, denn es steht geschrieben: „Und ihre Weideflächen sollen für ihr Vieh und für ihre Habe und für all ihre Tiere sein“ (Num 35,3) – zum Leben wurden sie gegeben, aber nicht zum Begräbnis. Man wandte ein: „Dorthin“ – dort sei seine Wohnung, dort sei sein Tod, dort sei sein Begräbnis! Beim Totschläger ist es anders, denn bei ihm hat der Allbarmherzige es [ausdrücklich] offenbart.
אמר ר' אבהו ערי מקלט לא נתנו לקבורה דכתיב (במדבר לה, ג) ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל חייתם לחיים נתנו ולא לקבורה מיתיבי שמה שם תהא דירתו שם תהא מיתתו שם תהא קבורתו רוצח שאני דגלי ביה רחמנא:
Wie die Stadt Zuflucht gewährt usw. Dagegen wirf ein: „Und er soll darin bleiben“ (Num 35,25) – darin, aber nicht in ihrem Umkreis! Abaje sagte: Das ist kein Widerspruch: Hier hinsichtlich der Zuflucht, dort hinsichtlich des Wohnens.
כשם שהעיר קולטת וכו': ורמינהו (במדבר לה, כה) וישב בה בה ולא בתחומה אמר אביי לא קשיא כאן לקלוט כאן לדור
Hinsichtlich des Wohnens? Das ergibt sich doch [schon] daraus, dass man kein Feld zur Weidefläche und keine Weidefläche zum Feld macht, keine Weidefläche zur Stadt und keine Stadt zur Weidefläche! Raw Scheschet sagte: Es ist nur nötig für unterirdische Gänge.
לדור תיפוק ליה דאין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה לא מגרש עיר ולא עיר מגרש אמר רב ששת לא נצרכה אלא למחילות:
Ein Totschläger, der über den Umkreis hinausging usw. Die Rabbanan lehrten: „Und der Bluträcher tötet den Totschläger“ (Num 35,27) – es ist ein Gebot für den Bluträcher; gibt es keinen Bluträcher, ist es freigestellt für jeden Menschen – Worte Rabbi Jose ha-Gelilis. Rabbi Akiwa sagt: Es ist freigestellt für den Bluträcher, und jeder [andere] Mensch ist seinetwegen schuldig.
רוצח שיצא חוץ לתחום וכו': ת"ר (במדבר לה, כז) ורצח גואל הדם את הרוצח מצוה ביד גואל הדם אין גואל הדם רשות ביד כל אדם דברי רבי יוסי הגלילי ר' עקיבא אומר רשות ביד גואל הדם וכל אדם חייבין עליו
Mar Sutra bar Tuwja sagte im Namen Raws: Ein Totschläger, der über den Umkreis hinausging, und der Bluträcher fand ihn und tötete ihn – er wird seinetwegen getötet. Nach wem? Weder nach Rabbi Jose ha-Gelili noch nach Rabbi Akiwa!
אמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב רוצח שיצא חוץ לתחום ומצאו גואל הדם והרגו נהרג עליו כמאן לא כר' יוסי הגלילי ולא כר"ע
Er spricht wie dieser Tanna. Denn es wird gelehrt: Rabbi Elieser sagt: „Bis er vor der Gemeinde zum Gericht gestanden hat“ (Num 35,12) – was lehrt [das]? Da es heißt: „Und der Bluträcher tötet den Totschläger“ (Num 35,27), könnte man meinen, sofort; darum lehrt [die Schrift]: „bis er vor der Gemeinde zum Gericht gestanden hat“.
הוא דאמר כי האי תנא דתניא ר' אליעזר אומר (במדבר לה, יב) עד עמדו לפני העדה למשפט מה ת"ל לפי שנאמר (במדבר לה, כז) ורצח גואל הדם את הרוצח יכול מיד ת"ל עד עמדו לפני העדה למשפט
Und Rabbi Jose und Rabbi Akiwa – was legen sie aus „bis er vor der Gemeinde zum Gericht gestanden hat“? Das brauchen sie für das, was gelehrt wird: Rabbi Akiwa sagt: Woher, dass ein Sanhedrin, der jemanden einen Menschen töten sah, ihn nicht hinrichtet, bis er vor einem anderen Gerichtshof gestanden hat? Die Schrift lehrt: „bis er vor der Gemeinde zum Gericht gestanden hat“ – bis er vor einem anderen Gerichtshof steht.
ורבי יוסי ורבי עקיבא האי עד עמדו לפני העדה למשפט מאי דרשי ביה ההוא מיבעי ליה לכדתניא רבי עקיבא אומר מנין לסנהדרין שראו אחד שהרג את הנפש שאין ממיתין אותו עד שיעמוד בב"ד אחר ת"ל עד עמדו לפני העדה למשפט עד שיעמוד בב"ד אחר
Die Rabbanan lehrten: „Wenn der Totschläger hinausgeht, hinausgeht“ (Num 35,26). Ich hätte nur [das Hinausgehen] mit Vorsatz; woher aus Versehen? Die Schrift lehrt: „Wenn er hinausgeht, hinausgeht“ – auf jeden Fall.
ת"ר (במדבר לה, כו) אם יצא יצא הרוצח אין לי אלא במזיד בשוגג מנין ת"ל אם יצא יצא מ"מ
Es wird doch aber gelehrt: (Wer ihn tötet,) mit Vorsatz wird getötet, aus Versehen geht ins Exil! Das ist kein Widerspruch: Dies nach dem, der sagt, wir sagen: Die Tora spricht in der Sprache der Menschen; jenes nach dem, der sagt, wir sagen nicht: Die Tora spricht in der Sprache der Menschen.
והתניא (וההורגו) במזיד נהרג בשוגג גולה לא קשיא הא כמאן דאמר אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם הא כמאן דאמר לא אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם
Abaje sagte: Einleuchtend ist [die Ansicht dessen], der sagt: Die Tora spricht in der Sprache der Menschen, damit sein Ende nicht strenger sei als sein Anfang: Wie anfangs [gilt]: mit Vorsatz wird er getötet, aus Versehen geht er ins Exil, so auch am Ende: mit Vorsatz wird er getötet, aus Versehen geht er ins Exil.
אמר אביי מסתברא כמ"ד דברה תורה כלשון בני אדם שלא יהא סופו חמור מתחלתו מה תחלתו במזיד נהרג בשוגג גולה אף סופו במזיד נהרג בשוגג גולה
In einer [Baraita] wird gelehrt: Ein Vater, der [jemanden] getötet hat – sein Sohn wird ihm zum Bluträcher. Und in einer anderen wird gelehrt: Sein Sohn wird ihm nicht zum Bluträcher. Sollen wir sagen, dies ist [nach]Rabbi Jose ha-Gelili und jenes [nach]Rabbi Akiwa?
תני חדא אב שהרג בנו נעשה לו גואל הדם ותניא אידך אין בנו נעשה לו גואל הדם לימא הא רבי יוסי הגלילי והא ר"ע
Meinst du denn, sowohl nach dem, der sagt, es sei ein Gebot, als auch nach dem, der sagt, es sei freigestellt, ist es [dem Sohn] erlaubt? Rabba bar Raw Huna sagte doch, und ebenso lehrte die Schule Rabbi Jischmaels: In keinem Fall wird der Sohn zum Beauftragten [des Gerichts], um seinen Vater zu schlagen und ihn zu verfluchen, außer [bei einem] Verführer [zum Götzendienst], denn die Tora sagt: „Du sollst nicht schonen und es nicht verheimlichen“ (Dtn 13,9).
ותסברא בין למ"ד מצוה בין למ"ד רשות מי שרי והאמר רבה בר רב הונא וכן תנא דבי רבי ישמעאל לכל אין הבן נעשה שליח לאביו להכותו ולקללתו חוץ ממסית שהרי אמרה תורה (דברים יג, ט) לא תחמול ולא תכסה עליו
MISCHNA: Ein Baum, der innerhalb des Umkreises steht und dessen Krone über den Umkreis hinausragt, oder der außerhalb des Umkreises steht und dessen Krone in den Umkreis hineinragt – alles richtet sich nach der Krone.
מתני׳ אילן שהוא עומד בתוך התחום ונופו נוטה חוץ לתחום או עומד חוץ לתחום ונופו נוטה בתוך התחום הכל הולך אחר הנוף:
GEMARA: Dagegen wirf ein: Ein Baum, der (innen) steht und nach außen ragt, oder der außen steht und nach innen ragt – von der Mauerlinie nach innen gilt [er] als innen, von der Mauerlinie nach außen gilt [er] als außen!
גמ׳ ורמינהי אילן שהוא עומד [(בתוך הפנים) ונוטה לחוץ או עומד בחוץ ונוטה לפנים מכנגד החומה ולפנים כלפנים מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ
Du stellst den Zehnten den Zufluchtsstädten gegenüber? Beim Zehnten hat der Allbarmherzige es an die Mauer geknüpft, bei den Zufluchtsstädten hat der Allbarmherzige es an das Wohnen geknüpft: In seiner Krone kann man wohnen, an seinem Stamm kann man nicht wohnen.
Doch er stellte Zehnten dem Zehnten gegenüber. Denn es wird gelehrt: In Jerusalem richte dich nach der Krone, in den Zufluchtsstädten richte dich nach der Krone! Raw Kahana sagte: Das ist kein Widerspruch: Dies [nach]Rabbi Jehuda, jenes [nach] den Rabbanan. Denn es wird gelehrt:
ורמי מעשר אמעשר דתניא בירושלים הלך אחר הנוף בערי מקלט הלך אחר הנוף אמר רב כהנא לא קשיא הא ר' יהודה והא רבנן דתניא
Original: Makkot 12a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.