Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 1Einwand 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Beides erfordert doch [Beischlaf] auf natürliche Weise! Vielmehr ließ Raw Kahana im Namen Rabbi Jochanans ausrichten: Er ist nicht schuldig, es sei denn, er hat auf natürliche Weise beigewohnt und über [einen Beischlaf] auf natürliche Weise einen üblen Ruf verbreitet.
אידי ואידי כדרכה בעינן אלא שלח רב כהנא משמיה דרבי יוחנן אינו חייב עד שיבעול כדרכה ויוציא שם רע בכדרכה:
MISCHNA: Der Vater hat Anrecht auf seine Tochter hinsichtlich ihrer Antrauung – durch Geld, durch Urkunde und durch Beischlaf; er hat Anrecht auf ihren Fund, auf ihre Handarbeit und auf die Aufhebung ihrer Gelübde; er nimmt ihren Scheidebrief entgegen; aber er genießt nicht die Früchte [ihres Vermögens] zu ihren Lebzeiten.
מתני׳ האב זכאי בבתו בקידושיה בכסף בשטר ובביאה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה ומקבל את גיטה ואינו אוכל פירות בחייה
Ist sie verheiratet, so hat der Ehemann ihm gegenüber mehr: dass er die Früchte zu ihren Lebzeiten genießt; und er ist verpflichtet zu ihrem Unterhalt, zu ihrem Loskauf und zu ihrem Begräbnis. Rabbi Jehuda sagt: Selbst der Ärmste in Israel stelle nicht weniger als zwei Flöten und eine Klagefrau.
נשאת יתר עליו הבעל שאוכל פירות בחייה וחייב במזונותיה ובפרקונה וקבורתה רבי יהודה אומר אפי' עני שבישראל לא יפחות משני חלילין ומקוננת:
GEMARA: Durch Geld – woher haben wir das? Raw Jehuda sagte: Der Vers sagt: „Dann soll sie umsonst ausgehen, ohne Geld“ (Ex 21,11) – kein Geld für diesen Herrn, wohl aber gibt es Geld für einen anderen Herrn; und wer ist das? Ihr Vater.
גמ׳ בכסף מנלן אמר רב יהודה אמר קרא (שמות כא, יא) ויצאה חנם אין כסף אין כסף לאדון זה ויש כסף לאדון אחר ומנו אביה
Sag doch: für sie selbst! – Wenn doch ihr Vater ihre Antrauung entgegennimmt, wie geschrieben steht: „Meine Tochter habe ich diesem Mann gegeben“ (Dtn 22,16), sollte sie das Geld nehmen?
ואימא לדידה השתא אביה מקבל קידושיה דכתיב (דברים כב, טז) את בתי נתתי לאיש הזה איהי שקלא כספא
Sag doch: Dies gilt nur für eine Minderjährige, die keine Hand [eigene Rechtsmacht] hat; aber ein Mädchen (Naara), das eine Hand hat, soll sich selbst antrauen und selbst das Geld nehmen! – Der Vers sagt: „in ihrer Jugend im Haus ihres Vaters“ (Num 30,17) – aller Gewinn der Jugendzeit gehört ihrem Vater.
ואימא הני מילי קטנה דלית לה יד אבל נערה דאית לה יד איהי תקדש נפשה ואיהי תשקול כספא אמר קרא (במדבר ל, יז) בנעוריה בית אביה כל שבח נעורים לאביה
Wozu brauche ich dann das, was Raw Huna im Namen Raws sagte: Woher, dass die Handarbeit der Tochter ihrem Vater gehört? Denn es heißt: „Und wenn ein Mann seine Tochter als Magd verkauft“ (Ex 21,7) – wie bei der Magd die Handarbeit ihrem Herrn gehört, so gehört auch bei der Tochter die Handarbeit ihrem Vater. Er könnte es doch aus „in ihrer Jugend im Haus ihres Vaters“ ableiten! – Vielmehr steht jenes bei der Aufhebung von Gelübden geschrieben.
ואלא הא דא"ר הונא אמר רב מנין שמעשה הבת לאביה שנאמר (שמות כא, ז) וכי ימכור איש את בתו לאמה מה אמה מעשה ידיה לרבה אף בת מעשה ידיה לאביה למה לי תיפוק ליה מבנעוריה בית אביה אלא ההוא בהפרת נדרים הוא דכתיב
Und wenn du sagst, wir sollen es davon ableiten – Geldrecht leiten wir nicht von einem Verbot ab. Und wenn du sagst, wir sollen es von der Buße ableiten – Geldrecht leiten wir nicht von einer Buße ab.
וכ"ת נילף מינה ממונא מאיסורא לא ילפינן וכ"ת נילף מקנסא ממונא מקנסא לא ילפינן
Und wenn du sagst, wir sollen es von Beschämung und Wertminderung ableiten – anders ist es bei Beschämung und Wertminderung, da auch ihr Vater davon betroffen ist.
Aber dieses Ausgehen gleicht jenem Ausgehen doch nicht! Dort, beim Herrn, geht sie völlig aus seiner Gewalt; beim Ausgehen vom Vater fehlt noch die Übergabe zur Chuppa!
והא לא דמיא הא יציאה להא יציאה התם גבי אדון נפקא לה מרשותיה לגמרי יציאה דאב אכתי מחסרא מסירה לחופה
Aus [dem Bereich] der Aufhebung von Gelübden jedenfalls geht sie aus seiner Gewalt, denn wir haben gelernt: Bei einem angetrauten Mädchen heben ihr Vater und ihr Ehemann [gemeinsam] ihre Gelübde auf.
מהפרת נדרים מיהא נפקא לה מרשותיה דתנן נערה המאורסה אביה ובעלה מפירין לה נדריה:
Durch Urkunde und Beischlaf: Woher haben wir das? Der Vers sagt: „und sie wird eines anderen Mannes“ (Dtn 24,2) – die Arten des Eheschließens sind einander gleichgestellt.
שטר וביאה: מנא לן אמר קרא (דברים כד, ב) והיתה לאיש אחר איתקוש הוויות להדדי:
Original: Ketubot 46b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.