Wegen Feindschaft.
משום איבה:
Ketubbot 47a כתובות
Auf ihre Handarbeit: Woher haben wir das? Denn Raw Huna sagte im Namen Raws: Woher, dass die Handarbeit der Tochter dem Vater gehört? Denn es heißt: „Und wenn ein Mann seine Tochter als Magd verkauft“ (Ex 21,7) – wie bei der Magd die Handarbeit ihrem Herrn gehört, so gehört auch bei der Tochter die Handarbeit ihrem Vater. Sag doch: Dies gilt nur für eine Minderjährige, die er verkaufen kann; aber bei einem Mädchen, das er nicht verkaufen kann, gehört die Handarbeit ihr selbst!
במעשה ידיה: מנלן דאמר רב הונא אמר רב מנין שמעשה הבת לאב שנאמר (שמות כא, ז) וכי ימכור איש את בתו לאמה מה אמה מעשה ידיה לרבה אף בת מעשה ידיה לאביה ואימא הני מילי קטנה דמצי מזבן לה אבל נערה דלא מצי מזבן לה מעשה ידיה דידה הוו
Es ist einleuchtend, dass sie ihrem Vater gehört; denn wenn du meinst, ihre Handarbeit gehöre nicht ihrem Vater – wie kann er sie dann, wo der Allbarmherzige dem Vater das Recht zugesprochen hat, sie zur Chuppa zu übergeben, übergeben? Er entzieht sie doch ihrer Handarbeit!
מסתברא דאביה הוו דאי ס"ד מעשה ידיה לאו דאביה אלא הא דזכי ליה רחמנא לאב למימסרה לחופה היכי מצי מסר לה הא קמבטל לה ממעשה ידיה
Raw Achai wandte ein: Sag doch, dass er ihr den Lohn für ihr [versäumtes] Garnknäuel gibt; oder dass er sie in der Nacht übergibt; oder dass er sie an Schabbatot und Feiertagen übergibt.
פריך רב אחאי אימא דיהיב לה שכר פקעתה אי נמי דמסר לה בליליא אי נמי דמסר לה בשבתות וימים טובים
Vielmehr: Für eine Minderjährige braucht es keinen Vers – wenn er sie sogar verkaufen kann, ist es bei ihrer Handarbeit überhaupt eine Frage? [Vielmehr] wurde der Vers für ein Mädchen benötigt.
אלא קטנה לא צריכא קרא השתא זבוני מזבין לה מעשה ידיה מיבעי [אלא] כי איצטריך קרא לנערה:
Auf die Aufhebung ihrer Gelübde: Woher haben wir das? Denn es steht geschrieben: „in ihrer Jugend im Haus ihres Vaters“ (Num 30,17).
בהפרת נדריה: מנלן דכתיב (במדבר ל, יז) בנעוריה בית אביה:
Er nimmt ihren Scheidebrief entgegen: Woher haben wir das? Denn es steht geschrieben: „und sie geht aus … und wird“ (Dtn 24,2) – das Ausgehen ist dem Eingehen [der Ehe] gleichgestellt.
ומקבל את גיטה: מנלן דכתיב (דברים כד, ב) ויצאה והיתה איתקוש יציאה להוייה:
Aber er genießt nicht die Früchte zu ihren Lebzeiten: Die Rabbanan lehrten: Der Vater genießt nicht die Früchte zu Lebzeiten seiner Tochter. Rabbi Jose, Sohn Rabbi Jehudas, sagt: Der Vater genießt die Früchte zu Lebzeiten seiner Tochter. Worüber streiten sie? Der erste Tanna meint: Gut, dem Ehemann haben die Rabbanan die Früchte zugesprochen, denn sonst würde er sich zurückhalten und sie nicht loskaufen;
ואינו אוכל פירות בחייה: ת"ר האב אינו אוכל פירות בחיי בתו רבי יוסי ברבי יהודה אומר האב אוכל פירות בחיי בתו במאי קמיפלגי ת"ק סבר בשלמא בעל תקינו ליה רבנן פירי דא"כ מימנע ולא פריק
was aber lässt sich beim Vater sagen, dass er sich zurückhalten und sie nicht loskaufen würde? Er kauft sie ohnehin los! Und Rabbi Jose, Sohn Rabbi Jehudas, meint: Auch der Vater würde sich zurückhalten und sie nicht loskaufen, denn er denkt: Sie hat einen Beutel [Geld] bei sich; soll sie gehen und sich selbst loskaufen.
אלא אב מאי איכא למימר דמימנע ולא פריק בלאו הכי פריק לה ור' יוסי בר' יהודה סבר אב נמי מימנע ולא פריק סבר כיסא נקיטא עילוה תיזיל ותפרוק נפשה:
Ist sie verheiratet, so hat der Ehemann ihm gegenüber mehr, dass er [die Früchte] genießt usw.: Die Rabbanan lehrten: Hat er ihr Früchte, Kleidung und Geräte verschrieben, die mit ihr aus dem Haus ihres Vaters in das Haus ihres Ehemannes kommen sollen, und sie starb, so hat der Ehemann diese Dinge nicht erworben. Im Namen Rabbi Natans sagten sie: Der Ehemann hat diese Dinge erworben.
ניסת יתר עליו הבעל שהוא אוכל כו': ת"ר כתב לה פירות כסות וכלים שיבואו עמה מבית אביה לבית בעלה מתה לא זכה הבעל בדברים הללו משום רבי נתן אמרו זכה הבעל בדברים הללו
Sollen wir sagen, dass sie im Streit zwischen Rabbi Elasar ben Asarja und den Rabbanan streiten? Denn wir haben gelernt: Wurde sie verwitwet oder geschieden, sei es aus der Ehe oder aus der Antrauung, so zieht sie alles ein. Rabbi Elasar ben Asarja sagt: Aus der Ehe zieht sie alles ein; aus der Antrauung zieht eine Jungfrau zweihundert und eine Witwe eine Mine ein,
לימא בפלוגתא דרבי אלעזר בן עזריה ורבנן קמיפלגי דתנן נתארמלה או נתגרשה בין מן הנשואין בין מן האירוסין גובה את הכל ר"א ב"ע אומר מן הנשואין גובה את הכל ומן האירוסין בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה
Original: Ketubot 47a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.