Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 2Einwand 3Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
fünf Schwebe-Schuldopfer schuldig ist – wird er frei, wenn er eines bringt? Es wird doch gelehrt: Dies ist die Regel: Alles, was bei den Sündopfern getrennt ist, ist [auch] bei den Schuldopfern getrennt!
חמש אשמות תלויין כי מייתי חד מי מיפטר והתניא זה הכלל כל שחלוקין בחטאות חלוקין באשמות
Vielmehr vergleichen alle sie mit den Tauchbädern, und sie streiten darüber, ob man Nachlässigkeit befürchtet: Rabbi Jochanan ben Nuri meint, wir befürchten Nachlässigkeit, und Rabbi Akiwa meint, wir befürchten keine Nachlässigkeit.
אלא דכולי עלמא לטבילות מדמי להון ובחוששין לפשיעה קמיפלגי רבי יוחנן בן נורי סבר חיישינן לפשיעה ורבי עקיבא סבר לא חיישינן לפשיעה:
Rabbi Elieser ben Jaakow sagt: Einem Proselyten fehlt die Sühne, bis das Blut für ihn gesprengt worden ist; [ebenso] dem Nasiräer für seinen Wein, sein Scheren und seine Unreinheit.
רבי אליעזר בן יעקב אומר גר מחוסר כפרה עד שיזרוק עליו הדם נזיר ליינו ותגלחתו וטומאתו:
GEMARA: Was ist bei Flussbehaftetem und Flussbehafteter anders, dass er sie als zwei zählt? Weil ihre Unreinheit verschieden ist: Der Flussbehaftete wird nicht durch [einen Fluss aus äußerem] Zwang unrein, und die Flussbehaftete wird nicht durch Sichtungen wie durch Tage unrein.
גמ׳ מאי שנא זב וזבה דמני להון בתרין משום דחלוקה טומאתו דזב לא מטמא באונס וזבה לא מטמאה בראיות כבימים
Denn es wird gelehrt: „Aus seinem Fleisch“ (Lev 15,2) – und nicht wegen eines Zwangs. (Und ist er unrein) durch Sichtungen wie durch Tage? Denn es wird gelehrt: Die Schrift hat es beim Männlichen von Sichtungen abhängig gemacht und beim Weiblichen von Tagen. Und die Flussbehaftete wird [auch] durch Zwang unrein und wird nicht durch Sichtungen wie durch Tage unrein.
דתניא (ויקרא טו, ב) מבשרו ולא מחמת אונסו (ומי טמא) בראיות כבימים דתניא תלה הכתוב את הזכר בראיות ואת הנקבה בימים וזבה מטמאה באונס ולא מטמאה בראיות כבימים
Auch bei Aussätzigem und Aussätziger ist ihre Unreinheit verschieden: Der Aussätzige muss [das Haar] frei wachsen lassen und [die Kleider] zerreißen, denn es steht geschrieben: „Seine Kleider sollen zerrissen sein, und sein Haupthaar soll frei wachsen“ (Lev 13,45), und ihm ist der eheliche Verkehr verboten;
מצורע ומצורעת נמי חלוקה טומאתן דמצורע טעון פריעה ופרימה דכתיב (ויקרא יג, מה) בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע ואסור בתשמיש המטה
die Aussätzige aber muss [das Haar] nicht frei wachsen lassen und [die Kleider] nicht zerreißen. Denn es wird gelehrt: Ich hätte nur den Mann; woher die Frau? Wenn es heißt: „Und der Aussätzige“ (Lev 13,45), sind hier zwei [genannt].
ומצורעת אינה טעונה פריעה ופרימה דתניא אין לי אלא איש אשה מנין כשהוא אומר (ויקרא יג, מה) והצרוע הרי כאן שנים
Wenn dem so ist, was lehrt „ein Mann“? Die Schrift hat es aus dem oberen Zusammenhang gelöst und dem unteren Zusammenhang zugeordnet, um zu sagen: Der Mann lässt [das Haar] wachsen und zerreißt [die Kleider], die Frau aber lässt nicht wachsen und zerreißt nicht; und ihr ist der eheliche Verkehr erlaubt, denn es heißt: „Und er bleibe sieben Tage außerhalb seines Zeltes“ (Lev 14,8) – und nicht außerhalb ihres Zeltes.
אם כן מה ת"ל איש נתקו הכתוב מענין של מעלה לענין של מטה לומר איש פורע ופורם ואין האשה פורעת ופורמת ומותרת בתשמיש המטה שנאמר (ויקרא יד, ח) וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים ולא מחוץ לאהלה
Daher soll er sie [doch] als zwei zählen! – Bei Flussbehaftetem und Flussbehafteter ist der Kern ihrer Unreinheit verschieden; bei Aussätzigem und Aussätziger ist der Kern ihrer Unreinheit nicht verschieden: bei diesem wie bei jener [ist das Maß] die Größe einer Bohne.
הלכך נמנינהו בתרין זב וזבה עיקר טומאתן חלוקה מצורע ומצורעת אין עיקר טומאתן חלוקה האי והאי כגריס הוא:
„Rabbi Elieser ben Jaakow sagt: Einem Proselyten fehlt“ usw.: Und der erste Tanna – was ist der Grund, dass er den Proselyten nicht lehrt? Wenn er lehrt, dann [Fälle], in denen einem [durch das Opfer] erlaubt wird, heilige Dinge zu essen; wenn aber der Proselyt ein Opfer bringt, [tut er es,] um sich tauglich zu machen, in die Gemeinde zu kommen.
ר"א בן יעקב אומר גר מחוסר כו': ות"ק מאי טעמא לא תני גר כי קתני מדעם דמישרי למיכל בקדשים גר כי קא מייתי קרבן לאכשורי נפשיה למיעל בקהל
Und den Nasiräer – was ist der Grund, dass er ihn nicht lehrt? Letztlich [tut es] auch der Nasiräer, wenn er ein Opfer bringt, um erlaubt zu werden, Wein zu trinken, der profan ist.
ונזיר מאי טעמא לא תני סוף סוף נזיר נמי כי מייתי קרבן לאישתרויי למישתי יין דחולין הוא
Und Rabbi Elieser, der den Nasiräer lehrt, [weil er bringt,] um sich [Wein] zu erlauben, soll auch den unreinen Nasiräer lehren! – Wenn dieser ein Opfer bringt, [tut er es,] damit das Nasiräat in Reinheit für ihn in Kraft trete.
ור"א דקתני נזיר למישרי נפשיה ניתני נמי נזיר טמא כי קא מייתי קרבן למיחל עליה נזירות בטהרה הוא
Die Rabbanan lehrten: Ein Proselyt ist [daran] gehindert, heilige Dinge zu essen, bis er sein Vogelpaar bringt. Hat er am Morgen eine einzelne Taube gebracht, darf er am Abend heilige Dinge essen. Bei allen Vogelpaaren in der Tora ist eines Sündopfer und eines Brandopfer; hier sind beide Brandopfer.
תנו רבנן גר מעוכב לאכול בקדשים עד שיביא קינו הביא פרידה אחת שחרית אוכל בקדשים לערב כל הקינין שבתורה אחד חטאת ואחד עולה כאן שתיהן עולות
Hat er seine Pflicht vom Vieh gebracht, hat er [sie] erfüllt; Brandopfer und Friedensopfer – er hat erfüllt; Speiseopfer und Friedensopfer – er hat nicht erfüllt. Das Vogelpaar haben sie nur als Erleichterung genannt.
הביא חובתו מן הבהמה יצא עולה ושלמים יצא מנחה ושלמים לא יצא לא אמרו קן אלא להקל
Was ist bei Speiseopfer und Friedensopfer anders, dass er nicht erfüllt hat? Denn es steht geschrieben: „Wie ihr tut, so soll er tun“ (Num 15,14) – wie ihr Brandopfer und Friedensopfer [bringt], so auch der Proselyt Brandopfer und Friedensopfer.
מאי שנא מנחה ושלמים דלא יצא דכתיב (במדבר טו, יד) כאשר תעשו כן יעשה מה אתם עולה ושלמים אף גר עולה ושלמים
Wenn dem so ist, sollte es für seine Pflicht nicht genügen, ein einziges [Tier] vom Vieh [zu bringen], denn es steht doch geschrieben: „Wie ihr tut, so soll er tun“! Raw Papa sagte: Man kann sagen: Wenn [schon] der Vogel einbezogen wurde, um wie viel mehr das Brandopfer vom Vieh!
א"כ חובתו אחת מן הבהמה לא תיסגי עליה בגוויה דהכתיב כאשר תעשו כן יעשה אר"פ יש לומר לעוף איתרבי לעולת בהמה לא כל שכן
Und wo wurde der Vogel einbezogen? Denn die Rabbanan lehrten: „Wie ihr tut, so soll er tun“ – wie ihr Brandopfer und Friedensopfer, so auch er Brandopfer und Friedensopfer, denn es heißt: „Wie ihr, so der Fremde“ (Num 15,15). Woher, dass der Vogel einbezogen wird? Es heißt: „ein Feueropfer lieblichen Duftes für den Ewigen“ (Num 15,10) – welche Sache ist ganz für den Ewigen? Sage: das Vogel-Brandopfer.
ועוף היכא איתרבי דת"ר כאשר תעשו כן יעשה מה אתם עולה ושלמים אף הוא עולה ושלמים שנא' (במדבר טו, טו) ככם כגר מנין לרבות את העוף ת"ל (במדבר טו, י) אשה ריח ניחוח לה' איזה דבר שכולו לה' הוי אומר עולת העוף
Original: Keritot 8b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.