das dem Feingold (pas) gleicht; Schachut-Gold, das sich wie ein Faden (chut) spinnen lässt; Sagur-Gold: Wenn es [zum Verkauf] geöffnet wird, schließen (nisgarot) alle Läden; Parwajim-Gold, das dem Blut der Stiere (parim) gleicht.
שדומה לפז זהב שחוט שנטוה כחוט זהב סגור בשעה שנפתח כל החנויות נסגרות זהב פרוים שדומה לדם הפרים
Raw Aschi sagte: Es sind fünf, und bei jeder einzelnen gibt es Gold und gutes Gold. So wird auch gelehrt: An jedem Tag war ihr Gold grünlich, heute aber rot – und das ist Parwajim-Gold, das dem Blut der Stiere gleicht.
רב אשי אמר חמשה הן וכל חד וחד אית ביה זהב וזהב טוב תניא נמי הכי בכל יום היה זהבה ירוק והיום אדום והיינו זהב פרוים שדומה לדם הפרים
„An jedem Tag bringt er ein halbes [Maneh] am Morgen dar“ usw. „An jedem Tag war es fein, heute aber das Feinste vom Feinen.“ Die Rabbanan lehrten: Was lehrt die Tora mit „fein“ (Lev 16,12)? Es ist doch schon gesagt: „Und du sollst davon fein zerstoßen“ (Ex 30,36)! Vielmehr, um das Feinste vom Feinen einzuschließen.
בכל יום מקריב פרס שחרית וכו' בכל יום היתה דקה והיום דקה מן הדקה תנו רבנן דקה מה ת"ל והלא כבר נאמר (שמות ל, לו) ושחקת ממנה הדק אלא להביא דקה מן הדקה
„An jedem Tag steigen die Kohanim an der Ostseite der Rampe hinauf“ – denn der Meister sagte: Alle Wendungen, die du machst, seien nur nach rechts, zum Osten hin.
בכל יום כהנים עולין במזרחו של כבש דאמר מר כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין למזרח
„An jedem Tag waren dort vier Holzstöße.“ Die Rabbanan lehrten: An jedem Tag waren es zwei Holzstöße, heute aber drei: einer, der große Holzstoß; einer, der zweite Holzstoß für das Räucherwerk; und einer, den man an diesem Tag hinzufügt; Worte Rabbi Jehudas.
בכל יום היו שם ארבע מערכות תנו רבנן בכל יום היו שתים מערכות והיום שלש אחת מערכה גדולה ואחת מערכה שניה של קטורת ואחת שמוסיפין בו ביום דברי רבי יהודה
Rabbi Jose sagt: An jedem Tag drei, heute aber vier: einer, der des großen Holzstoßes; einer, der zweite Holzstoß für das Räucherwerk; einer für das Unterhalten des Feuers; und einer, den man an diesem Tag hinzufügt.
רבי יוסי אומר בכל יום שלש והיום ארבע אחת של מערכה גדולה ואחת מערכה שניה של קטורת ואחת של קיום האש ואחת שמוסיפין בו ביום
Rabbi (Meir) sagt: An jedem Tag vier, heute aber fünf: einer, der des großen Holzstoßes; einer, der des zweiten Holzstoßes für das Räucherwerk; einer für das Unterhalten des Feuers; einer für die Opferstücke und Fettstücke, die vom Abend her nicht verzehrt worden waren; und einer, den man an diesem Tag hinzufügt.
רבי (מאיר) אומר בכל יום ארבע והיום חמש אחת של מערכה גדולה ואחת של מערכה שניה של קטורת ואחת של קיום האש ואחת לאיברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב ואחת שמוסיפין בו ביום
Jedenfalls nehmen alle zwei an. Woher wissen wir das? Der Vers sagt: „Das ist das Brandopfer auf seiner Brandstätte auf dem Altar die ganze Nacht“ (Lev 6,2) – das ist der große Holzstoß; „und das Feuer des Altars soll damit brennen“ – das ist der zweite Holzstoß für das Räucherwerk. Und Rabbi Jose – das Unterhalten des Feuers, woher hat er das? Er leitet es ab aus: „Und das Feuer auf dem Altar soll damit brennen“ (Lev 6,5).
דכולי עלמא מיהת תרתי אית להו מנלן אמר קרא (ויקרא ו, ב) היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה זו מערכה גדולה ואש המזבח תוקד בו זו מערכה שניה של קטורת ורבי יוסי קיום האש מנא ליה נפקא ליה מוהאש על המזבח תוקד בו
Und Rabbi Jehuda? – Jenes kommt für das Entfachen des Feuers; denn es wird gelehrt: Rabbi Jehuda pflegte zu sagen: Woher, dass das Entfachen des Feuers nur auf der Spitze des Altars [geschehen darf]? Die Tora sagt: „Und das Feuer auf dem Altar soll damit brennen“ (Lev 6,5). Rabbi Jose sagte: Woher, dass man einen Holzstoß zum Unterhalten des Feuers macht? Die Tora sagt: „Und das Feuer auf dem Altar soll damit brennen.“
ור' יהודה ההוא להצתת אליתא הוא דאתא דתניא היה רבי יהודה אומר מניין להצתת אליתא שלא תהא אלא בראשו של מזבח תלמוד לומר (ויקרא ו, ה) והאש על המזבח תוקד בו אמר רבי יוסי מניין שעושה מערכה לקיום האש תלמוד לומר והאש על המזבח תוקד בו
Und Rabbi Jose – das Entfachen des Feuers, woher hat er das? Er leitet es von dort ab, woher es Rabbi Schimon ableitet; denn es wird gelehrt: „Und die Söhne Aarons, des Kohen, sollen Feuer auf den Altar legen“ (Lev 1,7) – das lehrt über das Entfachen des Feuers, dass es nur durch einen tauglichen Kohen und mit einem Dienstgerät [geschehen darf]; Worte Rabbi Jehudas. Rabbi Schimon sagte zu ihm: Kommt es dir denn in den Sinn, dass ein Nichtpriester an den Altar herantritt? Vielmehr lehrt es über das Entfachen des Feuers, dass es nur auf der Spitze des Altars [geschehen darf].
ורבי יוסי הצתת אליתא מנא ליה נפקא ליה מהיכא דנפקא ליה לרבי שמעון דתניא (ויקרא א, ז) ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח לימד על הצתת אליתא שלא תהא אלא בכהן כשר ובכלי שרת דברי ר' יהודה אמר לו רבי שמעון וכי תעלה על דעתך שזר קרב לגבי מזבח אלא לימד על הצתת אליתא שלא תהא אלא בראשו של מזבח
Und Rabbi Meir – die Opferstücke und Fettstücke, die vom Abend her nicht verzehrt worden waren, woher hat er das? Er leitet es ab aus „und das Feuer“; die Rabbanan aber legen das Waw nicht aus.
ורבי מאיר איברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב מנא ליה נפקא ליה מואש ורבנן וא"ו לא דרשי
Und die Rabbanan – was machen sie mit den Opferstücken und Fettstücken, die vom Abend her nicht verzehrt worden waren? Man bringt sie zum großen Holzstoß zurück; denn es wird gelehrt: Woher [, dass] Opferstücke und Fettstücke, die vom Abend her nicht verzehrt worden waren,
ורבנן איברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב מאי עביד להו מהדר להו למערכה גדולה דתניא מניין לאיברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב
Original: Yoma 45a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.