Also sind die Schwestern seiner Frau sowohl väterlicherseits als auch mütterlicherseits verboten. Woher haben wir das? Er lernt es von seiner Schwester: Wie seine Schwester, ob vom Vater, ob von der Mutter, so auch hier, ob vom Vater, ob von der Mutter.
אלמא אחות אשתו בין מן האב בין מן האם אסורות מנלן יליף מאחותו מה אחותו בין מן האב בין מן האם אף כאן בין מן האב בין מן האם
Er soll es doch von seiner Tante lernen: Wie seine Tante vom Vater und nicht von der Mutter, so auch hier vom Vater und nicht von der Mutter! – Es leuchtet ein, dass er es von seiner Schwester lernen musste, denn [das sind] eigene Verwandte von eigenen Verwandten.
ולילף מדודתו מה דודתו מן האב ולא מן האם אף כאן מן האב ולא מן האם מסתברא מאחותו הוה ליה למילף שכן קרובי עצמו מקרובי עצמו
Im Gegenteil, er hätte es von seiner Tante lernen müssen, denn [das ist] eine Sache durch Antrauung von einer Sache durch Antrauung! – Vielmehr lernen wir es von der Frau des Bruders, denn [das ist] eine Sache durch Antrauung und eigene Verwandte.
אדרבה מדודתו הוה ליה למילף שכן דבר על ידי קדושין מדבר שעל ידי קדושין אלא מאשת אח ילפינן דשכן דבר על ידי קדושין וקרובי עצמו
Und die Frau des Bruders selbst – woher haben wir es? Denn es wurde gelehrt: „Die Scham der Frau deines Bruders sollst du nicht aufdecken“ (Lev 18,16) – ob vom Vater, ob von der Mutter.
ואשת אח גופה מנ"ל דתניא (ויקרא יח, טז) ערות אשת אחיך לא תגלה בין מן האב בין מן האם
Du sagst, ob vom Vater, ob von der Mutter; oder ist es nur vom Vater und nicht von der Mutter? Es ist doch folgerichtig: Hier ist er schuldig, und bei seiner Schwester ist er schuldig. Wie seine Schwester, ob vom Vater, ob von der Mutter, so auch hier, ob vom Vater, ob von der Mutter.
אתה אומר בין מן האב בין מן האם או אינו אלא מן האב ולא מן האם ודין הוא חייב כאן וחייב באחותו מה אחותו בין מן האב בין מן האם אף כאן בין מן האב בין מן האם
Oder geh diesen Weg: Hier ist er schuldig, und bei seiner Tante ist er schuldig. Wie seine Tante vom Vater und nicht von der Mutter, so auch hier vom Vater und nicht von der Mutter.
או כלך לדרך זו חייב כאן וחייב בדודתו מה דודתו מן האב ולא מן האם אף כאן מן האב ולא מן האם
Sehen wir, wem es gleicht: Man folgert eigene Verwandte von eigenen Verwandten; und die Tante soll nicht als Gegenbeweis dienen, die eine Verwandte des Vaters ist. Oder geh diesen Weg: Man folgert eine Sache durch Antrauung von einer Sache durch Antrauung; und seine Schwester soll nicht als Gegenbeweis dienen, die ein von selbst entstehendes Verbot ist.
נראה למי דומה דנין קרובי עצמו מקרובי עצמו ואל תוכיח דודתו שקרובי האב או כלך לדרך זו דנין דבר שעל ידי קדושין מדבר שעל ידי קדושין ואל תוכיח אחותו שאיסור הבא מאליו
Sag doch: Das eine wie das andere [handelt] von der Frau des Bruders väterlicherseits: das eine, wenn sie zu Lebzeiten ihres Mannes Kinder hat, und das andere, wenn sie zu Lebzeiten ihres Mannes keine Kinder hat! – [Dass sie verboten ist, wenn] sie zu Lebzeiten ihres Mannes keine Kinder hat, geht aus [der Lehre] Raw Hunas hervor.
ואימא אידי ואידי באשת אח מן האב חדא דיש לה בנים בחיי בעלה וחדא דאין לה בנים בחיי בעלה אין לה בנים בחיי בעלה מדרב הונא נפקא
Sag doch: Das eine wie das andere [handelt] von der Frau des Bruders väterlicherseits: das eine, wenn sie zu Lebzeiten ihres Mannes Kinder hat, und das andere, wenn sie nach dem Tod ihres Mannes Kinder hat!
ואימא אידי ואידי באשת אח מן האב חדא דיש לה בנים בחיי בעלה וחדא דיש לה בנים לאחר מיתת בעלה
[Wenn] sie nach dem Tod ihres Mannes Kinder hat, braucht es keinen Vers: Da der Allbarmherzige sagt, die keine Kinder hat, ist erlaubt, ist folglich die, die Kinder hat, verboten.
יש לה בנים לאחר מיתת בעלה לא צריכא קרא מדאמר רחמנא שאין לה בנים מותרת הא יש לה בנים אסורה
Aber vielleicht: Hat sie keine Kinder, ist sie der Außenwelt verboten und dem Schwager erlaubt; hat sie Kinder, ist sie der Außenwelt erlaubt und dem Schwager erlaubt? Oder auch: Hat sie keine Kinder, ist es ein Gebot; hat sie Kinder, ist es freigestellt?
ודלמא אין לה בנים אסורה לעלמא ושריא ליבם יש לה בנים שריא לעלמא ושריא ליבם אי נמי אין לה בנים מצוה יש לה בנים רשות
Sag doch: Die Frau des Bruders mütterlicherseits ist wie die Frau des Bruders väterlicherseits: Wie die Frau des Bruders väterlicherseits nach dem Tod ihres Mannes erlaubt ist, so ist auch die Frau des Bruders mütterlicherseits nach dem Tod ihres Mannes erlaubt! – Der Vers sagt: „Es ist“ – in ihrem Zustand soll sie bleiben.
ואימא אשת אח מן האם כאשת אח מן האב מה אשת אח מן האב לאחר מיתת בעלה שריא אף אשת אח מן האם לאחר מיתת בעלה שריא אמר קרא היא בהוייתה תהא
Für [die Lehre] Rabbi Jochanans. Denn Rabbi Jochanan sagte: Dass er, wenn er sie alle in einer einzigen Unwissenheit beging, für jede einzelne schuldig ist.
לכדרבי יוחנן דאמר ר' יוחנן שאם עשאן כולם בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת
Und nach Rabbi Jizchak, der sagt: Alle [Verbindungen, auf die] Ausrottung steht, waren in der Gesamtheit enthalten; und warum wurde die Ausrottung bei seiner Schwester herausgenommen? Um ihn mit Ausrottung und nicht mit Geißelung zu richten – woher hat er das Unterscheiden?
ולרבי יצחק דאמר כל חייבי כריתות בכלל היו ולמה יצתה כרת באחותו לדונו בכרת ולא במלקות לחלק מנלן
Wozu brauche ich bei seiner Tante, dass der Allbarmherzige dort „kinderlos sollen sie sein“ geschrieben hat? Für [die Lehre] Rabbas. Denn Rabba wies auf einen Widerspruch hin: Es steht geschrieben: „Kinderlos sollen sie sein“ (Lev 20,21), und es steht geschrieben: „Kinderlos sollen sie sterben“ (Lev 20,20). Wie das? Hat er Kinder, begräbt er sie; hat er keine Kinder, geht er kinderlos dahin.
דודתו דכתב בה רחמנא ערירים יהיו ל"ל לכדרבה דרבה רמי כתיב (ויקרא כ, כא) ערירים יהיו וכתיב (ויקרא כ, כ) ערירים ימותו הא כיצד יש לו בנים קוברן אין לו בנים הולך ערירי
Und es war nötig, „kinderlos sollen sie sein“ zu schreiben, und es war nötig, „kinderlos sollen sie sterben“ zu schreiben. Denn schriebe der Allbarmherzige [nur] „kinderlos sollen sie sein“, würde ich sagen: [Kinder] bis zu seiner Sünde; aber von seiner Sünde an nicht. [Darum] schrieb der Allbarmherzige „kinderlos sollen sie sterben“. Und schriebe der Allbarmherzige [nur] „kinderlos sollen sie sterben“, würde ich sagen: von seiner Sünde an, aber [die Kinder] von vorher nicht. [Darum] ist es nötig.
ואיצטריך למכתב ערירים יהיו ואיצטריך למכתב ערירים ימותו דאי כתב רחמנא ערירים יהיו ה"א עד חטאיה אבל מחטאיה ואילך לא כתב רחמנא ערירים ימותו ואי כתב רחמנא ערירים ימותו ה"א מחטאיה ואילך אבל מעיקרא לא צריכא:
Da der Allbarmherzige „Samenerguss“ (Lev 19,20) bei der bestimmten Magd offenbart hat, folgt daraus, dass [Verbindungen, auf die] Verbote stehen, durch Eindringen [gelten].
מדגלי רחמנא (ויקרא יט, כ) שכבת זרע גבי שפחה חרופה מכלל דחייבי לאוין בהעראה
Im Gegenteil: Da der Allbarmherzige das Eindringen bei [Verbindungen, auf die] Ausrottung steht, offenbart hat, folgt daraus, dass [Verbindungen, auf die] Verbote stehen, [erst] durch die vollendete Beiwohnung [gelten]! – Raw Aschi sagte: Wenn dem so ist, sollte der Vers von der bestimmten Magd schweigen.
אדרבה מדגלי רחמנא העראה בחייבי כריתות מכלל דחייבי לאוין בגמר ביאה אמר רב אשי אם כן לשתוק קרא משפחה חרופה
Bei [Verbindungen, auf die] Gebote stehen – woher haben wir es?
דחייבי עשה מנא לן
Original: Yevamot 55a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.