hängt die Sache an den Tagen; bei der Frau des Bruders hat der Allbarmherzige es an den Kindern aufgehängt.
ביומי תליא מילתא אשת אח בבנים תליא רחמנא
Jewamot 54b יבמות
Aufbau der Debatte:Frage 2Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Vielmehr widerlegt man so: Was [vergleichst du sie] mit der Menstruierenden und der Frau des Bruders, bei denen der, der sie verbietet, sie nicht erlaubt? Willst du [das] von der verheirateten Frau sagen, bei der der, der sie verbietet, sie erlaubt?
אלא פריך הכי מה לנדה ואשת אח שכן אין אוסרן מתירן תאמר באשת איש שאוסרה מתירה
Vielmehr sagte Rabbi Jona – manche sagen, Raw Huna, der Sohn Raw Jehoschuas –: Der Vers sagt: „Denn jeder, der irgendeinen von diesen Gräueln tut, die Seelen, die es tun, sollen ausgerottet werden“ (Lev 18,29). Alle Inzestverbotenen werden der Menstruierenden gleichgestellt: Wie bei der Menstruierenden durch Eindringen, so auch bei allen durch Eindringen.
אלא אמר ר' יונה ואיתימא רב הונא בריה דרב יהושע אמר קרא (ויקרא יח, כט) כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העושות הוקשו כל העריות כולן לנדה מה נדה בהעראה אף כל בהעראה
Wozu brauche ich dann aber das bei der Frau des Bruders geschriebene „Unreinheit (נדה)“? – Für [die Lehre] Raw Hunas. Denn Raw Huna sagte: Woher ist ein Hinweis auf die Schwägerin aus der Tora? – Woher? Es steht doch geschrieben: „Ihr Schwager soll zu ihr kommen“! – Vielmehr: Woher ist ein Hinweis darauf, dass die Schwägerin zu Lebzeiten ihres Mannes verboten ist?
ואלא נדה דכתיבא גבי אשת אח למה לי לכדרב הונא דאמר רב הונא רמז ליבמה מן התורה מנין מנין הא כתיב יבמה יבא עליה אלא רמז ליבמה שאסורה בחיי בעלה מנין
Das ist eine Überlegung: Da der Allbarmherzige sagt, nach dem Tod ihres Mannes ist sie erlaubt, folgt daraus, dass sie zu Lebzeiten ihres Mannes verboten ist.
האי סברא היא מדאמר רחמנא לאחר מיתת בעלה שריא מכלל דבחיי בעלה אסורה
Aber vielleicht: Nach dem Tod ihres Mannes ist es ein Gebot, zu Lebzeiten ihres Mannes freigestellt? Oder auch: Nach dem Tod ihres Mannes – ja, zu Lebzeiten ihres Mannes – nein; und ein Verbot, das aus einem Gebot abgeleitet ist, ist ein Gebot.
ודלמא לאחר מיתת בעלה מצוה בחיי בעלה רשות אי נמי לאחר מיתת בעלה אין בחיי בעלה לא ולאו הבא מכלל עשה עשה
Der Vers sagt: „Und ein Mann, der die Frau seines Bruders nimmt – Unreinheit (נדה) ist es“ (Lev 20,21). Ist denn die Frau seines Bruders menstruierend? Vielmehr: wie eine Menstruierende. Wie die Menstruierende, obwohl sie danach eine Erlaubnis hat, zur Zeit ihres Verbots unter Ausrottung steht, so steht auch die Frau des Bruders, obwohl sie danach eine Erlaubnis hat, zu Lebzeiten ihres Mannes unter Ausrottung.
אמר קרא (ויקרא כ, כא) ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה היא וכי אשת אחיו נדה היא אלא כנדה מה נדה אף על פי שיש לה היתר לאחר מכאן בשעת איסורא בכרת אף אשת אח [נמי] אף על פי שיש לה היתר לאחר מכאן בחיי בעלה בכרת
Wozu brauche ich dann aber das bei der Schwester des Vaters und der Schwester der Mutter geschriebene Eindringen?
אלא העראה דכתיבא גבי אחות אב ואחות אם למה לי
Für das, was Rabina Rawa fragte: Wer bei einem Männlichen eindringt – was gilt? – Beim Männlichen steht „die Lagerstätten einer Frau“ geschrieben!
לכדבעא מיניה רבינא מרבא המערה בזכור מהו בזכור משכבי אשה כתיבא
Vielmehr: Wer bei einem Tier eindringt – was gilt? Er sagte zu ihm: Wenn es nicht für das Eindringen [selbst] nötig ist, das bei der Schwester des Vaters und der Schwester der Mutter geschrieben steht, da es durch die Gleichstellung des Rabbi Jona folgt, so beziehe es auf das Eindringen beim Tier.
אלא המערה בבהמה מהו אמר ליה אם אינו ענין להעראה דכתיבא גבי אחות אב ואחות אם דאתיא בהקישא מדרבי יונה תנהו ענין להעראה דבהמה
Nun, das Tier gehört doch zu [den Verbindungen, auf die] die Todesstrafe durch das Gericht steht; aus welchem Grund ist das Eindringen bei ihm bei [den Verbindungen, auf die] Ausrottung steht, geschrieben? Es sollte bei der Todesstrafe durch das Gericht geschrieben sein, und wir lernten Todesstrafe durch das Gericht von Todesstrafe durch das Gericht!
מכדי בהמה חייבי מיתות בית דין היא מאי טעמא כתיב להעראה דידה גבי חייבי כריתות לכתוב גבי מיתת בית דין ונילף מיתת ב"ד ממיתת ב"ד
Da der ganze Vers zur Auslegung kommt, ist darin auch diese Sache zur Auslegung geschrieben.
איידי דכוליה קרא לדרשא אתי כתיב ביה נמי הא מילתא לדרשא
Welche Auslegung? Denn es wurde gelehrt: „Die Scham der Schwester deines Vaters sollst du nicht aufdecken“ (Lev 18,12) – ob vom Vater, ob von der Mutter. Du sagst, ob vom Vater, ob von der Mutter; oder ist es nur vom Vater und nicht von der Mutter?
מאי דרשא דתניא (ויקרא יח, יב) ערות אחות אביך לא תגלה בין מן האב בין מן האם אתה אומר בין מן האב בין מן האם או אינו אלא מן האב ולא מן האם
Es ist doch folgerichtig: Hier ist er schuldig, und bei seiner Schwester ist er schuldig. Wie seine Schwester, ob vom Vater, ob von der Mutter, so auch hier, ob vom Vater, ob von der Mutter.
ודין הוא חייב כאן וחייב באחותו מה אחותו בין מן האב בין מן האם אף כאן בין מן האב בין מן האם
Oder geh diesen Weg: Hier ist er schuldig, und bei seiner Tante ist er schuldig. Wie seine Tante vom Vater und nicht von der Mutter, so auch hier vom Vater und nicht von der Mutter.
או כלך לדרך זו חייב כאן וחייב בדודתו מה דודתו מן האב ולא מן האם אף כאן מן האב ולא מן האם
Sehen wir, wem es gleicht: Man folgert ein von selbst entstehendes Verbot von einem von selbst entstehenden Verbot; und die Tante soll nicht als Gegenbeweis dienen, die kein von selbst entstehendes Verbot ist.
נראה למי דומה דנין איסור הבא מאליו מאיסור הבא מאליו ואל תוכיח דודתו שאין איסור הבא מאליו
Oder geh diesen Weg: Man folgert Verwandte des Vaters von Verwandten des Vaters; und seine Schwester soll nicht als Gegenbeweis dienen, die seine eigene Verwandte ist.
או כלך לדרך זה דנין קרובי האב מקרובי האב ואל תוכיח אחותו שקרובי עצמו
Darum heißt es: „Die Scham der Schwester deines Vaters sollst du nicht aufdecken“ – ob vom Vater, ob von der Mutter; „die Scham der Schwester deiner Mutter sollst du nicht aufdecken“ – ob vom Vater, ob von der Mutter.
תלמוד לומר ערות אחות אביך לא תגלה בין מן האב בין מן האם ערות אחות אמך לא תגלה בין מן האב בין מן האם
Wozu brauche ich es bei der Schwester des Vaters zu schreiben, wozu brauche ich es bei der Schwester der Mutter zu schreiben? Rabbi Abbahu sagte: Sie sind nötig. Denn schriebe der Allbarmherzige es [nur] bei der Schwester des Vaters, [würde ich sagen:] weil bei ihr die Abstammung (חייס) [gilt]; bei der Schwester der Mutter aber sage ich: nicht.
למה לי למכתבא באחות אב למה לי למכתבא באחות אם אמר רבי אבהו צריכי דאי כתב רחמנא באחות אב שכן יש לה חייס אבל אחות אם אימא לא
Und schriebe der Allbarmherzige es [nur] bei der Schwester der Mutter, [würde ich sagen:] weil sie gewiss ist; bei der Schwester des Vaters aber sage ich: nicht. [Darum] ist es nötig.
ואי כתב רחמנא באחות אם שכן ודאית אבל אחות אב אימא לא צריכא
Und seine Tante – für die es dem Tanna selbstverständlich ist, dass [es nur] vom Vater und nicht von der Mutter [gilt] – woher hat er das?
ודודתו דפשיטא ליה לתנא דמן האב ולא מן האם מנא ליה
Rawa sagte: Es folgt aus „sein Oheim“ – „sein Oheim“. Hier steht geschrieben: „Die Scham seines Oheims hat er aufgedeckt“ (Lev 20,20), und dort steht geschrieben: „Oder sein Oheim oder der Sohn seines Oheims soll ihn auslösen“ (Lev 25,49). Wie dort vom Vater und nicht von der Mutter, so auch hier vom Vater und nicht von der Mutter.
אמר רבא אתיא דודו דודו כתיב הכא (ויקרא כ, כ) ערות דודו גלה וכתיב התם (ויקרא כה, מט) או דודו או בן דודו יגאלנו מה להלן מן האב ולא מן האם אף כאן מן האב ולא מן האם
Und dort – woher haben wir es? Der Vers sagt: „Aus seiner Familie soll er ihn auslösen“ (Lev 25,49). Die Familie des Vaters heißt Familie; die Familie der Mutter heißt nicht Familie.
והתם מנלן אמר קרא ממשפחתו יגאלנו משפחת אב קרויה משפחה משפחת אם אינה קרויה משפחה
Und was wir gelernt haben: Man sagte ihm: Deine Frau ist gestorben – und er heiratete ihre Schwester väterlicherseits; [man sagte ihm,] sie ist gestorben – und er heiratete ihre Schwester mütterlicherseits; sie ist gestorben – und er heiratete ihre Schwester väterlicherseits; sie ist gestorben – und er heiratete ihre Schwester mütterlicherseits:
והדתנן אמרו לו מתה אשתך ונשא אחותה מאביה מתה ונשא אחותה מאמה מתה ונשא אחותה מאביה מתה ונשא אחותה מאמה
Ihm sind die erste, die dritte und die fünfte erlaubt, und sie befreien ihre Nebenfrauen; die zweite und die vierte sind ihm verboten, und die Beiwohnung einer von ihnen befreit ihre Nebenfrau nicht.
מותר בראשונה ובשלישית ובחמישית ופוטרות צרותיהן ואסור בשניה וברביעית ואין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה
Und wenn er der zweiten nach dem Tod der ersten beiwohnte, sind ihm die zweite und die vierte erlaubt, und sie befreien ihre Nebenfrauen; die dritte und die fünfte sind ihm verboten.
ואם בא על השניה לאחר מיתת הראשונה מותר בשניה וברביעית ופוטרות צרותיהן ואסור בשלישית ובחמישית
Original: Yevamot 54b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.