der Frühernte, und der andere Korb [hatte] sehr schlechte Feigen, die man vor Schlechtigkeit nicht essen konnte“ (Jer 24,1–2)?
הבכורות והדוד (ה) אחד תאנים רעות מאד אשר לא תאכלנה מרוע
Eruwin 21b עירובין
Aufbau der Debatte:Baraita 1Frage 1Erzählung 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
„Die guten Feigen“ – das sind die vollkommen Gerechten; „die schlechten Feigen“ – das sind die vollkommenen Frevler. Und vielleicht sagst du, ihre Hoffnung sei verloren und ihre Aussicht dahin? Die Schrift sagt: „Die Liebesäpfel (dudaim) geben Duft“ (Hld 7,14) – diese wie jene werden dereinst Duft geben.
תאנים הטובות אלו צדיקים גמורים תאנים הרעות אלו רשעים גמורים ושמא תאמר אבד סברם ובטל סיכוים ת"ל הדודאים נתנו ריח אלו ואלו עתידין שיתנו ריח
Rawa legte aus: Was ist es, das geschrieben steht: „Die Liebesäpfel geben Duft“ (Hld 7,14)? Das sind die Jünglinge Israels, die den Geschmack der Sünde nicht gekostet haben.
דרש רבא מאי דכתיב (שיר השירים ז, יד) הדודאים נתנו ריח אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא
„Und an unseren Türen alle köstlichen Früchte (megadim)“ – das sind die Töchter Israels, die ihren Männern [den Zustand] ihrer Öffnungen mitteilen (maggidot); eine andere Lesart: die ihre Öffnungen für ihre Männer verschließen (ogdot).
ועל פתחינו כל מגדים אלו בנות ישראל שמגידות פתחיהן לבעליהן ל"א שאוגדות פתחיהן לבעליהן
„Neue wie alte, mein Geliebter, habe ich für dich aufbewahrt“ – die Gemeinde Israel sprach vor dem Heiligen, gelobt sei Er: Herr der Welt, viele Verordnungen habe ich mir selbst auferlegt, mehr als Du mir auferlegt hast, und ich habe sie gehalten.
חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם הרבה גזירות גזרתי על עצמי יותר ממה שגזרת עלי וקיימתים
Raw Chisda sagte zu einem der Gelehrten, der vor ihm Aggada vortrug: Hast du gehört, was „neue wie alte“ bedeutet? Er sagte zu ihm: Das sind leichte Gebote und das sind schwere Gebote.
א"ל רב חסדא לההוא מדרבנן דהוה קא מסדר אגדתא קמיה מי שמיע לך חדשים גם ישנים מהו אמר ליה אלו מצות קלות ואלו מצות חמורות
Er sagte zu ihm: Wurde denn die Tora mehrmals gegeben? Vielmehr: Diese sind aus den Worten der Tora, und jene sind aus den Worten der Schriftgelehrten.
א"ל וכי תורה פעמים פעמים ניתנה אלא הללו מדברי תורה והללו מדברי סופרים
Rawa legte aus: Was ist es, das geschrieben steht: „Und mehr als diese, mein Sohn, sei gewarnt: Viele Bücher zu machen“ usw. (Koh 12,12)? Mein Sohn, sei bei den Worten der Schriftgelehrten mehr gewarnt als bei den Worten der Tora; denn in den Worten der Tora gibt es Gebote und Verbote, aber bei den Worten der Schriftgelehrten ist jeder, der die Worte der Schriftgelehrten übertritt, des Todes schuldig.
דרש רבא מאי דכתיב (קהלת יב, יב) ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה וגו' בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה שדברי תורה יש בהן עשה ולא תעשה ודברי סופרים כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה
Vielleicht sagst du: Wenn sie Substanz haben, weshalb wurden sie nicht aufgeschrieben? Die Schrift sagt: „Viele Bücher zu machen, nimmt kein Ende.“
שמא תאמר אם יש בהן ממש מפני מה לא נכתבו אמר קרא עשות ספרים הרבה אין קץ
„Und viel Studieren (lahag) ermüdet den Leib“ (Koh 12,12). Raw Papa, der Sohn des Raw Acha bar Adda, sagte im Namen des Raw Acha bar Ulla: Das lehrt, dass jeder, der über die Worte der Weisen spottet, mit siedendem Kot bestraft wird.
(קהלת יב, יב) ולהג הרבה יגיעת בשר א"ר פפא בריה דרב אחא בר אדא משמיה דרב אחא בר עולא מלמד שכל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת
Rawa wandte dagegen ein: Steht denn „la’ag“ [Spott] geschrieben? „Lahag“ steht geschrieben! Vielmehr: Jeder, der über sie nachsinnt, kostet den Geschmack von Fleisch.
מתקיף לה רבא מי כתיב לעג להג כתיב אלא כל ההוגה בהן טועם טעם בשר
Die Rabbanan lehrten: Es geschah mit Rabbi Akiwa, der im Gefängnis eingesperrt war, und Rabbi Jehoschua der Graupenmacher bediente ihn. Jeden Tag brachte man ihm Wasser in bemessener Menge. Eines Tages traf ihn der Gefängniswärter und sagte zu ihm: Heute ist dein Wasser viel; brauchst du es etwa, um [die Mauer] des Gefängnisses zu untergraben? Er goss die Hälfte davon aus und gab ihm die Hälfte.
תנו רבנן מעשה בר"ע שהיה חבוש בבית האסורין והיה ר' יהושע הגרסי משרתו בכל יום ויום היו מכניסין לו מים במדה יום אחד מצאו שומר בית האסורין אמר לו היום מימך מרובין שמא לחתור בית האסורין אתה צריך שפך חציין ונתן לו חציין
Als er zu Rabbi Akiwa kam, sagte dieser zu ihm: Jehoschua, weißt du nicht, dass ich alt bin und mein Leben von deinem Leben abhängt?
כשבא אצל ר"ע אמר לו יהושע אין אתה יודע שזקן אני וחיי תלויין בחייך
Er erzählte ihm den ganzen Vorfall. Er sagte zu ihm: Gib mir Wasser, damit ich meine Hände wasche. Er sagte zu ihm: Zum Trinken reicht es nicht, [und] zum Händewaschen soll es reichen? Er sagte zu ihm: Was soll ich tun? Man ist ihretwegen des Todes schuldig. Besser, ich sterbe meines eigenen Todes, als dass ich gegen die Ansicht meiner Kollegen verstoße.
סח לו כל אותו המאורע אמר לו תן לי מים שאטול ידי אמר לו לשתות אין מגיעין ליטול ידיך מגיעין אמר לו מה אעשה שחייבים עליהן מיתה מוטב אמות מיתת עצמי ולא אעבור על דעת חבירי
Man sagte: Er kostete nichts, bis man ihm Wasser brachte und er seine Hände gewaschen hatte. Als die Weisen von der Sache hörten, sagten sie: Wenn er in seinem Alter so [ist], um wie viel mehr in seiner Jugend; und wenn er im Gefängnis so [ist], um wie viel mehr außerhalb des Gefängnisses.
אמרו לא טעם כלום עד שהביא לו מים ונטל ידיו כששמעו חכמים בדבר אמרו מה בזקנותו כך בילדותו על אחת כמה וכמה ומה בבית האסורין כך שלא בבית האסורין על אחת כמה וכמה
Raw Jehuda sagte im Namen Schmuels: Zur Stunde, als Salomo den Eruw und das Händewaschen einrichtete, ging eine Himmelsstimme aus und sprach: „Mein Sohn, wenn dein Herz weise ist, so freut sich auch mein Herz“ (Spr 23,15); und es heißt: „Sei weise, mein Sohn, und erfreue mein Herz, damit ich dem, der mich schmäht, Antwort geben kann“ (Spr 27,11).
אמר רב יהודה אמר שמואל בשעה שתיקן שלמה עירובין ונטילת ידים יצתה בת קול ואמרה (משלי כג, טו) בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני ואומר (משלי כז, יא) חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר
Rawa legte aus: Was ist es, das geschrieben steht: „Komm, mein Geliebter, lass uns aufs Feld hinausgehen, in den Dörfern übernachten; lass uns früh zu den Weinbergen aufbrechen, sehen, ob der Weinstock sprosst, die Knospe sich öffnet, die Granatäpfel blühen; dort will ich dir meine Liebe schenken“ (Hld 7,12–13)?
דרש רבא מאי דכתיב (שיר השירים ז, יב) לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דודי לך
„Komm, mein Geliebter, lass uns aufs Feld hinausgehen“ – die Gemeinde Israel sprach vor dem Heiligen, gelobt sei Er: Herr der Welt, richte mich nicht wie die Bewohner der Großstädte, bei denen es Raub, Unzucht, nichtigen Schwur und falschen Schwur gibt. „Lass uns aufs Feld hinausgehen“ – komm, ich will Dir Gelehrte zeigen, die sich unter Not mit der Tora befassen.
לכה דודי נצא השדה אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע אל תדינני כיושבי כרכים שיש בהן גזל ועריות ושבועת שוא ושבועת שקר נצא השדה בא ואראך תלמידי חכמים שעוסקין בתורה מתוך הדחק
„In den Dörfern (kefarim) übernachten“ – lies nicht „bakefarim“, sondern „bakofrim“ [bei den Leugnenden]: Komm, ich will Dir jene zeigen, denen Du Gutes in Fülle zuteilwerden ließest und die Dich verleugnet haben.
נלינה בכפרים אל תקרי בכפרים אלא בכופרים בא ואראך אותם שהשפעת להן טובה והן כפרו בך
„Lass uns früh zu den Weinbergen aufbrechen“ – das sind die Synagogen und Lehrhäuser; „sehen, ob der Weinstock sprosst“ – das sind die Kundigen der Schrift; „die Knospe sich öffnet“ – das sind die Kundigen der Mischna; „die Granatäpfel blühen“ – das sind die Kundigen der Gemara; „dort will ich dir meine Liebe schenken“ – ich will Dir meine Ehre und meine Größe zeigen, das Lob meiner Söhne und meiner Töchter.
נשכימה לכרמים אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות נראה אם פרחה הגפן אלו בעלי מקרא פתח הסמדר אלו בעלי משנה הנצו הרמונים אלו בעלי גמרא שם אתן את דודי לך אראך כבודי וגודלי שבח בני ובנותי
Raw Hamnuna sagte: Was ist es, das geschrieben steht: „Und er redete dreitausend Sprüche, und seiner Lieder waren tausendundfünf“ (1 Kön 5,12)? Das lehrt, dass Salomo zu jedem einzelnen Wort der Tora dreitausend Gleichnisse sagte [und] zu jedem einzelnen Wort der Schriftgelehrten tausendundfünf Begründungen.
אמר רב המנונא מאי דכתיב (מלכים א ה, יב) וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף מלמד שאמר שלמה על כל דבר ודבר של תורה שלשת אלפים משל על כל דבר ודבר של סופרים חמשה ואלף טעמים
Rawa legte aus: Was ist es, das geschrieben steht: „Und darüber hinaus, dass Kohelet weise war, lehrte er noch das Volk Erkenntnis, [und] er wog ab und forschte und verfasste viele Sprüche“ (Koh 12,9)? „Er lehrte das Volk Erkenntnis“ – dass er es [die Tora] mit den Zeichen der Kantillation lehrte und es durch etwas erklärte, das ihm ähnlich ist.
דרש רבא מאי דכתיב (קהלת יב, ט) ויותר שהיה קהלת חכם עוד לימד דעת את העם [ו] איזן וחקר תיקן משלים הרבה לימד דעת את העם דאגמריה בסימני טעמים ואסברה במאי דדמי ליה
„[Und] er wog ab (isen) und forschte und verfasste viele Sprüche“ – Ulla sagte im Namen Rabbi Eliesers: Anfangs glich die Tora einem Korb, der keine Henkel (osnajim) hat, bis Salomo kam und ihr Henkel machte.
[ו] איזן וחקר תיקן משלים הרבה אמר עולא אמר רבי אליעזר בתחילה היתה תורה דומה לכפיפה שאין לה אזנים עד שבא שלמה ועשה לה אזנים
„Seine Locken sind Rispen (taltalim)“ (Hld 5,11) – Raw Chisda sagte im Namen Mar Ukwas: Das lehrt, dass man über jedes einzelne Häkchen Hügel über Hügel (tile tilim) von Halachot auslegen kann.
קווצותיו תלתלים אמר רב חסדא אמר מר עוקבא מלמד שיש לדרוש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות
„Schwarz wie ein Rabe“ – bei wem findest du sie? Bei dem,
שחורות כעורב במי אתה מוצאן במי
Original: Eruvin 21b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.