[sie] beliebig weit zu entfernen, vorausgesetzt, dass man die Bretter vermehrt. Rabbi Jehuda sagt: Bis zu [einer Fläche von] zwei Sea.
להרחיק כל שהוא ובלבד שירבה בפסין ר' יהודה אומר עד בית סאתים
Eruwin 18a עירובין
Aufbau der Debatte:Frage 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Sie sagten zu ihm: Von zwei Sea sprachen sie nur bei einem Garten und einem Gehege; wäre es aber ein Pferch, eine Hürde, ein Hinterhof oder ein Hof, ist es selbst bei [einer Fläche von] fünf Kor, selbst bei zehn Kor erlaubt; und es ist erlaubt, [sie] beliebig weit zu entfernen, vorausgesetzt, dass man die Bretter vermehrt.
אמרו לו לא אמרו בית סאתים אלא לגנה ולקרפף אבל אם היה דיר או סהר או מוקצה או חצר אפילו בית חמשת כורין אפילו בית עשרה כורין מותר ומותר להרחיק כל שהוא ובלבד שירבה בפסין:
GEMARA: Sollen wir sagen, unsere Mischna sei nicht nach Chananja? Denn es wurde gelehrt: Man macht Bretter für eine Zisterne und Seile für eine Karawane. Und Chananja sagt: Seile für eine Zisterne, aber keine Bretter.
גמ׳ לימא מתני' דלא כחנניא דתניא עושין פסין לבור וחבלין לשיירא וחנניא אומר חבלין לבור אבל לא פסין
Du kannst sogar sagen: Chananja – eine Zisterne ist eines, ein Brunnen ist etwas anderes.
אפי' תימא חנניא בור לחוד באר לחוד
Manche sagen: Da nicht gelehrt wird: „Chananja sagt: Man macht Seile für eine Zisterne und Bretter für einen Brunnen“, folgt daraus, dass für Chananja kein Unterschied ist zwischen Zisterne und Brunnen: Seile ja, Bretter nein. Sollen wir sagen, unsere Mischna sei nicht nach Chananja?
איכא דאמרי מדלא קתני חנניא אומר עושין חבלין לבור ופסין לבאר מכלל דלחנניא לא שנא בור ולא שנא באר חבלין אין פסין לא לימא מתני' דלא כחנניא
Du kannst sogar sagen: Chananja – er antwortet dem ersten Tanna auf das, was er sagt.
אפילו תימא חנניא למאי דקאמר ת"ק קא מהדר ליה
Sollen wir sagen, unsere Mischna sei nicht nach Rabbi Akiwa? Denn wir haben gelernt: Ob ein öffentlicher Brunnen, eine öffentliche Zisterne oder ein privater Brunnen – man macht für sie Bretter; aber für eine private Zisterne macht man eine zehn Handbreiten hohe Trennwand – Worte des Rabbi Akiwa.
לימא מתני' דלא כר"ע דתנן אחד באר הרבים ובור הרבים ובאר היחיד עושין להן פסין אבל בור היחיד עושין לו מחיצה גבוה עשרה טפחים דברי ר"ע
Hier aber wird gelehrt: „um Brunnen“ – um Brunnen ja, um Zisternen nicht.
ואילו הכא קתני לביראות לביראות אין לבורות לא
Du kannst sogar sagen: Rabbi Akiwa – einen Brunnen mit lebendigem Wasser, der für ihn eindeutig ist, ob öffentlich oder privat, lehrt er; eine Zisterne mit gesammeltem [Wasser], die für ihn nicht eindeutig ist, lehrt er nicht.
אפי' תימא ר"ע באר מים חיים דפסיקא ליה לא שנא דרבים ול"ש דיחיד קתני בור מכונסין דלא פסיקא ליה לא קתני
Sollen wir sagen, unsere Mischna sei nicht nach Rabbi Jehuda ben Bawa? Denn wir haben gelernt: Rabbi Jehuda ben Bawa sagt: Man macht Bretter nur für einen öffentlichen Brunnen allein. Hier aber wird gelehrt: „um Brunnen“ – ob öffentlich oder privat.
לימא מתני' דלא כר' יהודה בן בבא דתנן רבי יהודה בן בבא אומר אין עושין פסין אלא לבאר הרבים בלבד ואילו הכא קתני לביראות ל"ש דרבים ול"ש דיחיד
Du kannst sogar sagen: Rabbi Jehuda ben Bawa – was heißt „Brunnen“? Brunnen der Allgemeinheit.
אפי' תימא ר' יהודה בן בבא מאי ביראות ביראות דעלמא
Was sind „Djumadin“? Rabbi Jirmeja ben Elasar sagte: „Dju amudin“ – zwei Pfosten.
מאי דיומדין א"ר ירמיה בן אלעזר דיו עמודין:
Dju, Lamnuda, Schewach, Sonit, Nitkalkel, Bemida, Schloscha – Merkzeichen.
ד"יו למ"נודה שב"ח זונ"ית נתק"לקל במי"דה שלש"ה סימן:
Wir haben dort gelernt: Rabbi Jehuda sagt: Alle [Früchte der] Schittin-[Feigen] sind befreit, außer der Djufra. Was ist Djufra? Ulla sagte: Ein Baum, der zweimal (dju) im Jahr Früchte trägt.
תנן התם ר' יהודה אומר כל השיתין פטורין חוץ מן הדיופרא מאי דיופרא אמר עולא אילן העושה דיו פירות בשנה
Rabbi Jirmeja ben Elasar sagte: Zwei (dju) Gesichter hatte der erste Mensch, denn es heißt: „Hinten und vorn hast Du mich gebildet“ (Ps 139,5). Es steht geschrieben: „Und Gott, der Ewige, baute die Rippe“ usw. (Gen 2,22) – Raw und Schmuel: Der eine sagt: ein Gesicht; und der andere sagt: ein Schwanz.
א"ר ירמיה בן אלעזר דיו פרצוף פנים היה לו לאדם הראשון שנאמר (תהלים קלט, ה) אחור וקדם צרתני כתיב (בראשית ב, כב) ויבן ה' אלהים את הצלע וגו' רב ושמואל חד אמר פרצוף וחד אמר זנב
Für den, der „ein Gesicht“ sagt, ist es verständlich: Das ist es, was geschrieben steht: „Hinten und vorn hast Du mich gebildet.“ Aber für den, der „ein Schwanz“ sagt, was heißt „hinten und vorn hast Du mich gebildet“?
בשלמא למ"ד פרצוף היינו דכתיב אחור וקדם צרתני אלא למ"ד זנב מאי אחור וקדם צרתני
Wie Rabbi Ami [es deutet], denn Rabbi Ami sagte: Der Letzte beim Schöpfungswerk und der Erste bei der Bestrafung.
כדר' אמי דא"ר אמי אחור למעשה בראשית וקדם לפורענות
„Der Letzte beim Schöpfungswerk“ ist verständlich, denn er wurde erst am Vorabend des Schabbat erschaffen. Aber „der Erste bei der Bestrafung“ – was ist das? Wenn du sagst: wegen des Fluchs – zuerst wurde doch die Schlange verflucht, dann wurde Eva verflucht, und zuletzt wurde Adam verflucht!
בשלמא אחור למעשה בראשית דלא איברי עד מעלי שבתא אלא וקדם לפורענות מאי היא אילימא משום קללה הא בתחילה נתקלל נחש ולבסוף נתקללה חוה ולבסוף נתקלל אדם
Vielmehr bei der Sintflut, denn es steht geschrieben: „Und Er tilgte alles Bestehende, das auf dem Erdboden war, vom Menschen bis zum Vieh“ usw. (Gen 7,23).
אלא למבול דכתיב (בראשית ז, כג) וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם ועד בהמה וגו'
Für den, der „ein Gesicht“ sagt, ist es verständlich: Das ist es, was geschrieben steht: „Und Er bildete (wajizer)“ (Gen 2,7) – mit zwei Jod. Aber für den, der „ein Schwanz“ sagt, was [bedeutet] „wajizer“?
בשלמא למ"ד פרצוף היינו דכתיב (בראשית ב, ז) וייצר תרין יודין אלא למ"ד זנב מאי וייצר
Wie Rabbi Schimon ben Pasi [es deutet], denn Rabbi Schimon ben Pasi sagte: Wehe mir wegen meines Triebes (jezer), wehe mir wegen meines Bildners (jozer)!
כדר"ש בן פזי דא"ר שמעון בן פזי אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי
Für den, der „ein Gesicht“ sagt, ist es verständlich: Das ist es, was geschrieben steht: „Männlich und weiblich erschuf Er sie“ (Gen 5,2). Aber für den, der „ein Schwanz“ sagt, was heißt „männlich und weiblich erschuf Er sie“?
בשלמא למאן דאמר פרצוף היינו דכתיב (בראשית ה, ב) זכר ונקבה בראם אלא למאן דאמר זנב מאי זכר ונקבה בראם
Wie Rabbi Abbahu [es deutet], denn Rabbi Abbahu stellte [Verse] einander gegenüber: Es steht geschrieben: „Männlich und weiblich erschuf Er sie“, und es steht geschrieben: „(Denn) im Bilde Gottes erschuf Er ihn“ (Gen 1,27). Zuerst kam [Ihm] in den Sinn, zwei zu erschaffen, und schließlich wurde nur einer erschaffen.
לכדר' אבהו דר' אבהו רמי כתיב זכר ונקבה בראם וכתיב (בראשית א, כז) (כי) בצלם אלהים ברא אותו בתחלה עלתה במחשבה לבראות שנים ולבסוף לא נברא אלא אחד
Für den, der „ein Gesicht“ sagt, ist es verständlich: Das ist es, was geschrieben steht: „Und Er schloss Fleisch an ihrer Stelle“ (Gen 2,21). Aber für den, der „ein Schwanz“ sagt, was heißt „und Er schloss Fleisch an ihrer Stelle“?
בשלמא למאן דאמר פרצוף היינו דכתיב (בראשית ב, כא) ויסגור בשר תחתנה אלא למאן דאמר זנב מאי ויסגור בשר תחתנה
Raw Sewid sagte – und manche sagen: Rabbi Jirmeja, und manche sagen: Raw Nachman bar Jizchak: Es war nur für die Stelle des Schnitts nötig.
אמר רב זביד ואיתימא ר' ירמיה ואיתימא רב נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא למקום חתך
Für den, der „ein Schwanz“ sagt, ist es verständlich: Das ist es, was geschrieben steht: „Und Er baute.“ Aber für den, der „ein Gesicht“ sagt, was heißt „und Er baute“?
בשלמא למ"ד זנב היינו דכתיב ויבן אלא למ"ד פרצוף מאי ויבן
Wie Rabbi Schimon ben Menassja [es deutet], denn Rabbi Schimon ben Menassja legte aus: „Und Gott, der Ewige, baute die Rippe“ – das lehrt, dass der Heilige, gelobt sei Er, Eva [das Haar] flocht und sie dem ersten Menschen brachte; denn in den Küstenstädten nennt man das Flechten „Bauen“.
לכדר' שמעון בן מנסיא דדריש ר"ש בן מנסיא ויבן ה' אלהים את הצלע מלמד שקילעה הקב"ה לחוה והביאה לאדם הראשון שכן בכרכי הים קורין לקלעיתא בנייתא
Eine andere Auslegung: „Und Gott, der Ewige, baute.“ Raw Chisda sagte – und manche sagen, in einer Baraita wurde gelehrt: Das lehrt, dass der Heilige, gelobt sei Er, Eva wie den Bau
דבר אחר ויבן ה' אלהים אמר רב חסדא ואמרי לה במתניתא תנא מלמד שבנאה הקב"ה לחוה כבניין
Original: Eruvin 18a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.