Raw Aschi sagte: Das ist nur nötig für ihr Fett, denn es wurde gelehrt: Ihr Fett ist erlaubt, doch die heiligen Israeliten haben es sich als verboten zur Gewohnheit gemacht.
רב אשי אמר לא נצרכא אלא לשמנו דתניא שמנו מותר וישראל קדושים נהגו בו איסור
Chullin 91a חולין
Aufbau der Debatte:Frage 2Beweis 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Rabina sagte: Das ist nur nötig für das, was Raw Jehuda im Namen Schmuels sagte; denn Raw Jehuda sagte im Namen Schmuels: Es gibt zwei Sehnen: Die innere, nahe am Knochen, ist verboten, und man ist ihretwegen schuldig; die äußere, nahe am Fleisch, ist verboten, doch man ist ihretwegen nicht schuldig.
רבינא אמר לא נצרכא אלא לכדרב יהודה אמר שמואל דאמר רב יהודה אמר שמואל שני גידין הן פנימי סמוך לעצם אסור וחייבין עליו חיצון סמוך לבשר אסור ואין חייבין עליו
Komm und höre: Aß er von dieser eine Olivengröße und von jener eine Olivengröße, so erhält er achtzig [Geißelhiebe]. Rabbi Jehuda sagt: Er erhält nur vierzig.
ת"ש אכל מזה כזית ומזה כזית סופג שמונים רבי יהודה אומר אינו סופג אלא ארבעים
Verständlich, wenn du sagst, es ist ihm gewiss – gut. Wenn du aber sagst, er ist im Zweifel, so ist es eine zweifelhafte Verwarnung, und wir haben von Rabbi Jehuda gehört, dass er sagt: Eine zweifelhafte Verwarnung gilt nicht als Verwarnung.
אי אמרת בשלמא מיפשט פשיטא ליה שפיר אלא אי אמרת ספוקי מספקא ליה הויא לה התראת ספק ושמעינן ליה לרבי יהודה דאמר התראת ספק לא שמה התראה
Denn es wurde gelehrt: Schlug er diesen und schlug danach jenen, verfluchte er diesen und verfluchte danach jenen, oder schlug er beide zugleich oder verfluchte er beide zugleich, so ist er schuldig. Rabbi Jehuda sagt: Zugleich ist er schuldig, nacheinander ist er frei.
דתניא הכה את זה וחזר והכה את זה קלל את זה וחזר וקלל את זה הכה שניהם בבת אחת או שקלל שניהם בבת אחת חייב רבי יהודה אומר בבת אחת חייב בזה אחר זה פטור
Dieser Tanna ist der Ansicht jenes anderen Tanna nach Rabbi Jehuda, der sagt: Eine zweifelhafte Verwarnung gilt als Verwarnung.
האי תנא סבר לה כאידך תנא דרבי יהודה דאמר התראת ספק שמה התראה
Denn es wurde gelehrt: „Ihr sollt nichts davon bis zum Morgen übrig lassen …“ (Ex 12,10) – die Schrift kommt, um ein Gebot nach einem Verbot zu geben, um zu sagen, dass man dafür nicht gegeißelt wird – Worte Rabbi Jehudas.
דתניא (שמות יב, י) לא תותירו ממנו עד בקר וגו' בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה לומר שאין לוקין עליו דברי ר' יהודה
Rabbi Jakob sagt: Nicht aus diesem Grund, sondern weil es ein Verbot ohne Handlung ist, und für jedes Verbot ohne Handlung wird man nicht gegeißelt.
רבי יעקב אומר לא מן השם הוא זה אלא משום דהוה לאו שאין בו מעשה וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו
Komm und höre: Aß er zwei Sehnen von zwei Hüften von zwei Tieren, so erhält er achtzig [Geißelhiebe]. Rabbi Jehuda sagt: Er erhält nur vierzig.
ת"ש אכל ב' גידין מב' ירכות מב' בהמות סופג פ' רבי יהודה אומר אינו סופג אלא ארבעים
Da er sagt ‚von zwei Hüften von zwei Tieren‘, ist klar, dass beide verboten sind, und das war für Rabbi Jehuda nötig. Folglich ist es ihm gewiss. Schließe daraus.
מדקאמר מב' ירכות מב' בהמות פשיטא דתרוייהו לאיסורא ולרבי יהודה איצטריך ש"מ מיפשט פשיטא ליה ש"מ
Und wenn es ihm gewiss ist, warum erhält er [nur] vierzig und nicht mehr? Er sollte doch achtzig erhalten! Hier handelt es sich um den Fall, dass [eine] keine Olivengröße hat, denn es wurde gelehrt: Aß er sie, und sie hatte keine Olivengröße, so ist er schuldig. Rabbi Jehuda sagt: Erst wenn sie eine Olivengröße hat.
ואי פשיטא ליה אמאי סופג מ' ותו לא לילקי פ' הכא במאי עסקינן כגון דלית בו כזית דתניא אכלו ואין בו כזית חייב רבי יהודה אומר עד שיהא בו כזית
Und was ist der Grund [für die rechte]? Rawa sagte: Der Vers sagt: „die Hüfte“ – die rechte unter den Hüften.
וטעמא מאי אמר רבא אמר קרא הירך המיומנת שבירך
Und die Rabbanan? [Gemeint ist] die, deren Verbot sich über die ganze Hüfte erstreckt; ausgenommen ist die äußere, bei der es nicht so ist.
ורבנן ההוא דפשיט איסוריה בכוליה ירך לאפוקי חיצון דלא
Und Rabbi Jehoschua ben Levi sagte: Der Vers sagt: „als er mit ihm rang“ (Gen 32,26) – wie ein Mensch, der seinen Gefährten umarmt, und seine Hand reicht an die rechte Hüfte seines Gefährten.
וריב"ל אמר אמר קרא (בראשית לב, כו) בהאבקו עמו כאדם שחובק את חבירו וידו מגעת לכף ימינו של חבירו
Rabbi Schmuel bar Nachmani sagte: Er erschien ihm wie ein Götzendiener, denn der Meister sagte: Ein Israelit, dem sich unterwegs ein Götzendiener anschließt, nimmt ihn an seine rechte Seite.
רבי שמואל בר נחמני אמר כעובד כוכבים נדמה לו דאמר מר ישראל שנטפל לו עובד כוכבים בדרך טופלו לימינו
Raw Schmuel bar Acha sagte vor Raw Papa im Namen Rawa bar Ullas: Er erschien ihm wie ein Gelehrter, denn der Meister sagte: Wer zur Rechten seines Lehrers geht, ist ein Unwissender.
רב שמואל בר אחא קמיה דרב פפא משמיה דרבא בר עולא אמר כת"ח נדמה לו דאמר מר המהלך לימין רבו הרי זה בור
Und die Rabbanan? Er kam von hinten und verrenkte beide.
ורבנן מאחוריה אתא ונשייה בתרוייהו
Und die Rabbanan – was legen sie aus diesem „als er mit ihm rang“ aus? Sie brauchen es für jenes andere [Wort] des Rabbi Jehoschua ben Levi, denn Rabbi Jehoschua ben Levi sagte: Das lehrt, dass sie Staub [awak] von ihren Füßen bis zum Thron der Herrlichkeit aufwirbelten. Hier steht geschrieben: „als er mit ihm rang [be-heawko]“, und dort steht geschrieben: „und Gewölk ist der Staub Seiner Füße“ (Nah 1,3).
ורבנן האי בהאבקו עמו מאי דרשי ביה מבעי ליה לכאידך דר' יהושע בן לוי דאמר ר' יהושע ב"ל מלמד שהעלו אבק מרגלותם עד כסא הכבוד כתיב הכא בהאבקו עמו וכתיב התם (נחום א, ג) וענן אבק רגליו
Und Rabbi Jehoschua ben Levi sagte: Warum heißt sie Gid ha-Nasche? Weil sie von ihrem Ort wich [nascha] und hinaufrutschte; und so heißt es: „Versiegt [nischta] ist ihre Stärke, sie sind zu Weibern geworden“ (Jer 51,30).
ואמר רבי יהושע בן לוי למה נקרא שמו גיד הנשה שנשה ממקומו ועלה וכן הוא אומר (ירמיהו נא, ל) נשתה גבורתם היו לנשים
Rabbi Jose bar Chanina sagte: Was bedeutet, was geschrieben steht: „Ein Wort sandte der Herr gegen Jakob, und es fiel auf Israel“ (Jes 9,7)? „Ein Wort sandte er gegen Jakob“ – das ist die Hüftsehne; „und es fiel auf Israel“ – dass ihr Verbot sich über ganz Israel ausbreitete.
אמר ר' יוסי ברבי חנינא מאי דכתיב (ישעיהו ט, ז) דבר שלח ביעקב ונפל בישראל דבר שלח ביעקב זה גיד הנשה ונפל בישראל שפשט איסורו בכל ישראל
Und Rabbi Jose bar Chanina sagte: Was bedeutet, was geschrieben steht: „Und schlachte Schlachtvieh und bereite zu“ (Gen 43,16)? Lege ihnen die Schlachtstelle frei; „und bereite zu“ – entferne vor ihren Augen die Hüftsehne. [Dies] nach dem, der sagt: Die Hüftsehne wurde [schon] den Noachiden verboten.
ואמר רבי יוסי ברבי חנינא מאי דכתיב (בראשית מג, טז) וטבוח טבח והכן פרע להן בית השחיטה והכן טול גיד הנשה בפניהם כמ"ד גיד הנשה נאסר לבני נח
„Und Jakob blieb allein zurück“ (Gen 32,25) – Rabbi Elasar sagte: Er blieb wegen kleiner Krüge zurück. Daraus [lernt man], dass den Gerechten ihr Besitz lieber ist als ihr Leib. Und warum so sehr? Weil sie ihre Hände nicht nach Raub ausstrecken.
(בראשית לב, כה) ויותר יעקב לבדו אמר רבי אלעזר שנשתייר על פכין קטנים מכאן לצדיקים שחביב עליהם ממונם יותר מגופם וכל כך למה לפי שאין פושטין ידיהן בגזל
„Und ein Mann rang mit ihm, bis die Morgenröte aufstieg“ (Gen 32,25) – Rabbi Jizchak sagte: Daraus [lernt man], dass ein Gelehrter nachts nicht allein hinausgehen soll. Rabbi Abba bar Kahana sagte: Von hier:
(בראשית לב, כה) ויאבק איש עמו עד עלות השחר אמר רבי יצחק מכאן לת"ח שלא יצא יחידי בלילה רבי אבא בר כהנא אמר מהכא
Original: Chullin 91a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.