braucht es keinen Vers, um sie einzuschließen; nötig ist der Vers für die Hüftsehne, solange sie verbunden ist.
לא איצטריך קרא לרבויי כי איצטריך קרא לגיד הנשה במחובר
Chullin 90b חולין
Aufbau der Debatte:Baraita 2Frage 2Beweis 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und die Rabbanan? „Aus der Tränke Israels“ (Ez 45,15) – von dem, was Israel erlaubt ist.
ורבנן (יחזקאל מה, טו) ממשקה ישראל מן המותר לישראל
Und Rabbi? Das ist ebenso wie bei Fett und Blut. Und die Rabbanan? Bei ihnen ist es anders, denn so lautet ihr Gebot.
ורבי מידי דהוה אחלב ודם ורבנן מצותן בכך שאני
Raw Huna sagte: Die Hüftsehne eines Brandopfers zieht man heraus [und wirft sie] auf den Aschenhaufen [Tappuach]. Raw Chisda sagte: Herr von Diche! Steht denn geschrieben: ‚Darum soll der Altar nicht essen‘? „Darum sollen die Kinder Israels nicht essen“ (Gen 32,33) steht geschrieben!
אמר רב הונא גיד הנשה של עולה חולצו לתפוח אמר רב חסדא מרי דיכי מי כתיב על כן לא יאכל המזבח (בראשית לב, לג) על כן לא יאכלו בני ישראל כתיב
Und Raw Huna? „Aus der Tränke Israels“ – von dem, was Israel erlaubt ist.
ורב הונא ממשקה ישראל מן המותר לישראל
Man wandte ein: Die Hüftsehne eines Friedensopfers fegt man in den Abflusskanal, die eines Brandopfers bringt man hinauf. Heißt das nicht: Man bringt sie hinauf und lässt sie in Rauch aufgehen?
מיתיבי גיד הנשה של שלמים מכבדו לאמה ושל עולה מעלהו מאי לאו מעלהו ומקטירו
Nein: Man bringt sie hinauf und zieht sie heraus. Und da man sie [ohnehin] herauszieht, warum bringt man sie hinauf? Weil es heißt: „Bring es doch deinem Statthalter dar“ (Mal 1,8).
לא מעלהו וחולצו ומאחר שחולצו למה מעלהו משום שנאמר (מלאכי א, ח) הקריבהו נא לפחתך
Es wurde gelehrt wie Raw Huna: Die Hüftsehne eines Friedensopfers fegt man in den Abflusskanal, die eines Brandopfers zieht man heraus [und wirft sie] auf den Aschenhaufen.
תניא כוותיה דרב הונא גיד הנשה של שלמים מכבדו לאמה ושל עולה חולצו לתפוח
Wir haben dort gelernt: Der Aschenhaufen war in der Mitte des Altars; manchmal lagen darauf etwa dreihundert Kor. Rawa sagte: Eine Übertreibung.
תנן התם תפוח היה באמצע המזבח פעמים היה עליו כשלש מאות כור אמר רבא גוזמא
Man tränkte das beständige Opfer [Tamid] aus einem goldenen Becher. Rawa sagte: Eine Übertreibung.
השקו את התמיד בכוס של זהב אמר רבא גוזמא
Rabbi Ami sagte: Die Tora hat in übertreibender Sprache gesprochen, die Propheten haben in übertreibender Sprache gesprochen, die Weisen haben in übertreibender Sprache gesprochen. Die Weisen haben in übertreibender Sprache gesprochen – das, was wir gesagt haben.
אמר רבי אמי דברה תורה לשון הואי דברו נביאים לשון הואי דברו חכמים לשון הואי דברו חכמים לשון הואי הא דאמרן
Die Tora hat in übertreibender Sprache gesprochen: „Große Städte, befestigt bis zum Himmel“ (Dtn 1,28). Die Propheten haben in übertreibender Sprache gesprochen: „Und die Erde barst von ihrem Lärm“ (1 Kön 1,40).
דברה תורה לשון הואי (דברים א, כח) ערים גדולות ובצורות בשמים דברו נביאים לשון הואי (מלכים א א, מ) ותבקע הארץ לקולם
Rabbi Jizchak bar Nachmani sagte im Namen Schmuels: An drei Stellen haben die Weisen in übertreibender Sprache gesprochen, und zwar: beim Aschenhaufen, beim Weinstock und beim Vorhang. Der Aschenhaufen – das, was wir gesagt haben.
אמר ר' יצחק בר נחמני אמר שמואל בשלשה מקומות דברו חכמים לשון הואי אלו הן תפוח גפן ופרוכת תפוח הא דאמרן
Der Weinstock – denn wir haben gelernt: Ein goldener Weinstock stand am Eingang des Tempelhauses und war über Stangen gezogen; und jeder, der eine Beere oder eine Traube spendete, brachte sie und hängte sie daran. Rabbi Elasar, der Sohn Rabbi Zadoks, sagte: Es geschah einmal, dass man dreihundert Kohanim dafür bestimmte, ihn wegzuräumen.
גפן דתנן גפן של זהב היתה עומדת על פתחו של היכל ומודלה על גבי כלונסות וכל מי שהיה מתנדב גרגיר או אשכול מביא ותולה בה אמר רבי אלעזר ברבי צדוק מעשה היה ונמנו עליה שלש מאות כהנים לפנותה
Der Vorhang – denn wir haben gelernt: Rabban Schimon ben Gamliel sagt im Namen von Rabbi Schimon, dem Stellvertreter [des Hohenpriesters]: Der Vorhang war eine Handbreit dick und wurde auf zweiundsiebzig Kettfäden gewebt, und jeder einzelne Faden bestand aus vierundzwanzig Fäden; seine Länge betrug vierzig Ellen und seine Breite zwanzig Ellen; aus zweiundachtzig Myriaden wurde er gefertigt; zwei fertigte man jedes Jahr an, und dreihundert Kohanim tauchten ihn [zur Reinigung] unter.
פרוכת דתנן רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי שמעון הסגן פרוכת עוביה טפח ועל שבעים ושנים נירים נארגת ועל כל נימה ונימה עשרים וארבעה חוטין ארכה ארבעים באמה ורחבה עשרים באמה ומשמונים ושתי רבוא נעשת ושתים עושים בשנה ושלש מאות כהנים מטבילין אותה:
„An der rechten Hüfte und an der linken Hüfte“: Unsere Mischna entspricht nicht Rabbi Jehuda, denn es wurde gelehrt: Rabbi Jehuda sagt: Es gilt nur an einer, und die Vernunft entscheidet für die rechte.
בירך של ימין ובירך של שמאל: מתני׳ לא כרבי יהודה דתניא רבי יהודה אומר אינו נוהג אלא באחת והדעת מכרעת את של ימין
Man fragte: Ist es Rabbi Jehuda gewiss, und was bedeutet ‚Vernunft‘? Die Vernunft der Tora. Oder ist er im Zweifel, und was bedeutet ‚Vernunft‘? Die Vernunft neigt [dazu].
איבעיא להו מיפשט פשיטא ליה לרבי יהודה ומאי דעת דעת תורה או דלמא ספוקי מספקא ליה ומאי דעת דעת נוטה
Komm und höre: Die Knochen, die Sehnen und das Übriggebliebene [Notar] werden am Sechzehnten verbrannt. Und wir fragten dazu: Diese Sehnen, was ist mit ihnen? Sind es Sehnen aus Fleisch, so soll man sie essen; und sind sie übrig geblieben, so ist das ja das Übriggebliebene! Vielmehr die Nackensehnen? Sind sie kein Fleisch, so soll man sie wegwerfen!
ת"ש העצמות והגידים והנותר ישרפו לששה עשר והוינן בה הני גידי מאי עבידתייהו אי גידי בשר ליכלינהו ואי דאייתור היינו נותר אלא גידי צואר אי לאו בשר נינהו לישדינהו
Und Raw Chisda sagte: Das ist nur nötig für die Hüftsehne, und zwar nach Rabbi Jehuda, der sagt: Es gilt nur an einer.
ואמר רב חסדא לא נצרכא אלא לגיד הנשה ואליבא דרבי יהודה דאמר אינו נוהג אלא באחת
Verständlich, wenn du sagst, er ist im Zweifel – gut. Wenn du aber sagst, es ist ihm gewiss: Die erlaubte soll man essen, die verbotene soll man wegwerfen!
אי אמרת בשלמא ספוקי מספקא ליה שפיר אלא אי אמרת מיפשט פשיטא ליה דהיתירא ליכליה דאיסורא לשדייה
Raw Ika bar Chanina sagte: Tatsächlich sage ich dir: Es ist ihm gewiss, und hier handelt es sich darum, dass sie [zunächst] erkennbar waren und sich schließlich vermischt haben.
אמר רב איקא בר חנינא לעולם אימא לך מיפשט פשיטא ליה והכא במאי עסקינן כשהוכרו ולבסוף נתערבו
Original: Chullin 90b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.