Man klopfte sie aus; er fraß nicht. Man las sie aus; er fraß nicht. Er sagte zu ihnen: Vielleicht ist sie nicht verzehntet? Man verzehntete sie, und er fraß. Er sagte: Dieses arme [Tier] geht, den Willen seines Schöpfers zu tun, und ihr gebt ihm Unverzehntetes zu fressen?
חבטינהו לא אכל נקרינהו לא אכל אמר להו דלמא לא מעשרן עשרינהו ואכל אמר ענייה זו הולכת לעשות רצון קונה ואתם מאכילין אותה טבלים
Ist es denn [zur Verzehntung] verpflichtet? Wir haben doch gelernt: Wer [Getreide] zur Aussaat oder für das Vieh kauft, Mehl für Häute, Öl für die Lampe oder Öl, um damit Geräte einzuschmieren, ist vom Demai befreit!
ומי מיחייבא והתנן הלוקח לזרע ולבהמה וקמח לעורות ושמן לנר ושמן לסוך בו את הכלים פטור מהדמאי
Dort wurde doch dazu gesagt: Rabbi Jochanan sagte: Das lehrten sie nur, wenn man sie von vornherein für das Vieh gekauft hat; hat man sie aber von vornherein für Menschen gekauft und es sich dann für das Vieh anders überlegt, ist man zu verzehnten verpflichtet. Und es wurde gelehrt: Wer Früchte auf dem Markt zum Essen kauft und es sich dann für das Vieh anders überlegt, soll sie weder seinem Vieh noch dem Vieh seines Nächsten vorlegen, es sei denn, er hat sie verzehntet.
התם הא אתמר עלה אמר רבי יוחנן לא שנו אלא שלקחן מתחלה לבהמה אבל לקחן מתחלה לאדם ונמלך עליהם לבהמה חייב לעשר והתניא הלוקח פירות מן השוק לאכילה ונמלך עליהן לבהמה הרי זה לא יתן לא לפני בהמתו ולא לפני בהמת חברו אלא אם כן עישר
Er sagte zu ihm: Du meinst wohl, ich hätte gelobt, von Israel keinen Nutzen zu haben? Israel ist heilig: Mancher will und hat nicht, und mancher hat und will nicht; und es steht geschrieben: „Iss nicht das Brot des Missgünstigen und begehre nicht seine Leckerbissen; denn wie einer, der in seiner Seele rechnet, so ist er: ‚Iss und trink!‘ sagt er zu dir, aber sein Herz ist nicht mit dir“ (Spr 23,6–7). Du aber willst und hast.
אמר לו כמדומה אתה שמודר הנאה מישראל אני ישראל קדושים הן יש רוצה ואין לו ויש שיש לו ואינו רוצה וכתיב (משלי כג, ו) אל תלחם [את] לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו כי כמו שער בנפשו כן הוא אכול ושתה יאמר לך ולבו בל עמך ואתה רוצה ויש לך
Als er kam, traf es sich, dass er durch das Tor eintrat, an dem weiße Maultiere standen. Er sagte: Der Todesengel ist im Haus dieses [Mannes], und ich soll bei ihm speisen?
כי אתא איתרמי על בההוא פיתחא דהוו קיימין ביה כודנייתא חוורתא אמר מלאך המות בביתו של זה ואני אסעוד אצלו
– Ich gebe sie preis. – Du vergrößerst den Schaden. – Ich durchschneide ihnen die Sehnen. – Das ist Tierquälerei. – Ich töte sie. – Da ist [das Verbot] „du sollst nicht verderben“ (Dtn 20,19).
מפקרנא להו מפשת היזקא עקרנא להו איכא צער בעלי חיים קטילנא להו איכא (דברים כ, יט) בל תשחית
Er drang sehr in ihn; da erhob sich ein Berg zwischen ihnen. Rabbi weinte und sagte: Wenn [die Gerechten] in ihrem Leben so sind, um wie viel mehr in ihrem Tod! Denn Rabbi Chama bar Chanina sagte: Größer sind die Gerechten in ihrem Tod als in ihrem Leben, wie es heißt: „Und es geschah, als sie einen Mann begruben, siehe, da sahen sie die Streifschar, und sie warfen den Mann in das Grab Elischas; und als der Mann [hinab]glitt und die Gebeine Elischas berührte, wurde er lebendig und stellte sich auf seine Füße“ (2 Kön 13,21).
הוה קא מבתש ביה טובא גבה טורא בינייהו בכה רבי ואמר מה בחייהן כך במיתתן על אחת כמה וכמה דאמר ר' חמא בר חנינא גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן שנאמר (מלכים ב יג, כא) ויהי הם קוברים איש והנה ראו [את] הגדוד וישליכו את האיש בקבר אלישע וילך ויגע האיש בעצמות אלישע ויחי ויקם על רגליו
Raw Papa sagte zu Abaje: Aber vielleicht [geschah es], um an ihm den Segen Elias zu erfüllen, denn es steht geschrieben: „Möge mir doch ein doppelter Anteil deines Geistes zuteilwerden“ (2 Kön 2,9)? Er sagte zu ihm: Wenn dem so wäre, [wie passt dazu,] was gelehrt wurde: Auf seine Füße stellte er sich, aber nach Hause ging er nicht?
אמר ליה רב פפא לאביי ודילמא לקיומי ביה ברכתא דאליהו דכתיב (מלכים ב ב, ט) ויהי נא פי שנים ברוחך אלי אמר ליה אי הכי היינו דתניא על רגליו עמד ולביתו לא הלך
Wodurch wurde [der Segen] denn erfüllt? Wie Rabbi Jochanan sagte: Dadurch, dass er den Aussatz Naamans heilte, der dem Tod gleichkommt, wie es heißt: „Sie sei doch nicht wie eine Tote“ (Num 12,12).
אלא במה איקיים כדאמר ר' יוחנן שריפא צרעת נעמן שהיא שקולה כמת שנאמר (במדבר יב, יב) אל נא תהי כמת
Rabbi Jehoschua ben Levi sagte: Weshalb heißen sie „Jemim“? Weil ihr Schrecken [ema] auf den Geschöpfen liegt. Denn Rabbi Chanina sagte: Nie hat mich jemand wegen des Bisses einer weißen Mauleselin befragt und blieb am Leben. – Aber wir sehen doch, dass man am Leben bleibt! – Sage: und wurde geheilt. – Aber wir sehen doch, dass man geheilt wird! – Wir sprechen von solchen, deren Beinansätze weiß sind.
אמר ר' יהושע בן לוי למה נקרא שמן ימים שאימתם מוטלת על הבריות דאמר ר' חנינא מימי לא שאלני אדם על מכת פרדה לבנה וחיה והא קחזינא דחיי אימא וחיית והא קחזינא דמיתסי דחיוורן ריש כרעייהו קא אמרינן
„Es gibt keinen außer Ihm“ (Dtn 4,35) – Rabbi Chanina sagte: Selbst keine Zauberei. Eine Frau versuchte, Erde unter den Füßen Rabbi Chaninas wegzunehmen. Er sagte zu ihr: Nimm nur; dein Vorhaben wird dir nicht gelingen, „es gibt keinen außer Ihm“ steht geschrieben. – Aber Rabbi Jochanan sagte doch: Weshalb heißen sie „Keschafim“? Weil sie das himmlische Gefolge schwächen! – Rabbi Chanina ist anders, denn sein Verdienst ist groß.
(דברים ד, לה) אין עוד מלבדו אמר רבי חנינא ואפילו כשפים ההיא איתתא דהות קא מהדרא למישקל עפרא מתותיה כרעיה דרבי חנינא אמר לה שקולי לא מסתייעא מילתיך אין עוד מלבדו כתיב והאמר ר' יוחנן למה נקרא שמן כשפים שמכחישין פמליא של מעלה שאני ר' חנינא דנפישא זכותיה
Und Rabbi Chanina sagte: Kein Mensch stößt sich unten den Finger, ohne dass es oben über ihn ausgerufen wird, wie es heißt: „Vom Ewigen werden die Schritte des Mannes gefestigt“ (Ps 37,23), „und der Mensch – wie sollte er seinen Weg verstehen?“ (Spr 20,24). Rabbi Elasar sagte: Das Blut einer Stoßwunde sühnt wie das Blut eines Brandopfers. Rawa sagte: Am rechten Daumen, beim zweiten Anstoßen, und wenn er zu einer Gebotssache unterwegs ist.
ואמר ר' חנינא אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא א"כ מכריזין עליו מלמעלה שנאמר (תהלים לז, כג) מה' מצעדי גבר כוננו (משלי כ, כד) ואדם מה יבין דרכו א"ר אלעזר דם ניקוף מרצה כדם עולה אמר רבא בגודל ימין ובניקוף שני והוא דקאזיל לדבר מצוה
Man sagte von Rabbi Pinchas ben Jair: Nie in seinem Leben sprach er den Brotsegen über ein Stück, das nicht ihm gehörte, und seit er zu Verstand gekommen war, genoss er nichts vom Mahl seines Vaters.
אמרו עליו על ר' פנחס בן יאיר מימיו לא בצע על פרוסה שאינה שלו ומיום שעמד על דעתו לא נהנה מסעודת אביו:
Original: Chullin 7b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.