Wie ist es nun? Wirkt die Wertschätzung des Heiligen nur, um es selbst untauglich zu machen, aber nicht, um bei ihm erste und zweite [Grade] zu zählen, oder ist da vielleicht kein Unterschied? – Es bleibt unentschieden.
מאי כי מהניא חבת הקדש לפסולא דגופיה אבל למימנא ביה ראשון ושני לא או דלמא לא שנא תיקו:
MISCHNA: Wer ein todkrankes [Tier] schlachtet – Rabban Schimon ben Gamliel sagt: [Es ist erst tauglich,] wenn es mit dem Vorder- und Hinterbein zuckt. Rabbi Elieser sagt: Es genügt, wenn [das Blut] hervorschießt. Rabbi Schimon sagte: Wer bei Nacht schlachtet und am Morgen früh aufsteht und die Wände voller Blut findet – es ist tauglich, denn [das Blut] ist hervorgeschossen, gemäß dem Maß Rabbi Eliesers. Die Weisen aber sagen: [Erst] wenn es mit dem Vorder- oder Hinterbein zuckt oder mit dem Schwanz wedelt.
מתני׳ השוחט את המסוכנת רשב"ג אומר עד שתפרכס ביד וברגל ר"א אומר דיה אם זינקה אמר ר"ש השוחט בלילה ולמחר השכים ומצא כתלים מלאים דם כשרה שזינקה וכמדת ר"א וחכ"א עד שתפרכס או ביד או ברגל או עד שתכשכש בזנבה
Das gilt sowohl für Kleinvieh als auch für Großvieh. Streckte Kleinvieh sein Vorderbein aus und zog es nicht zurück, ist es untauglich, denn das ist nur das Ausgehen der Seele. Wann gilt dies? Wenn es als todkrank galt; galt es aber als gesund, ist es tauglich, selbst wenn keines von all diesen Zeichen an ihm ist.
אחד בהמה דקה ואחד בהמה גסה בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה פסולה שאינה אלא הוצאת נפש בלבד במה דברים אמורים שהיתה בחזקת מסוכנת אבל אם היתה בחזקת בריאה אפי' אין בה אחד מכל הסימנים הללו כשרה:
GEMARA: Ein todkrankes [Tier] – woraus [folgt], dass es erlaubt ist? Und wieso käme es uns in den Sinn, dass es verboten sei? Weil geschrieben steht: „Dies ist das Lebende, das ihr essen dürft“ (Lev 11,2) – was lebendig ist, iss; was nicht lebendig ist, iss nicht; und ein todkrankes ist nicht lebendig.
גמ׳ מסוכנת ממאי דשריא וממאי תיסק אדעתין דאסירא דכתיב (ויקרא יא, ב) זאת החיה אשר תאכלו חיה אכול ושאינה חיה לא תאכל והא מסוכנת אינה חיה
Aus dem, was der Allbarmherzige gesagt hat: „Ihr dürft kein Aas essen“ (Dtn 14,21), folgt, dass ein todkrankes [Tier] erlaubt ist; denn käme es dir in den Sinn, ein todkrankes sei verboten – wenn es schon zu Lebzeiten verboten ist, bedarf es dann [noch der Erwähnung] nach dem Tod?
מדאמר רחמנא (דברים יד, כא) נבלה לא תאכל מכלל דמסוכנת שריא דאי ס"ד מסוכנת אסירא השתא מחיים אסירא לאחר מיתה מיבעי
Vielleicht aber ist Nevela dasselbe wie ein todkrankes [Tier]? Das kann man nicht annehmen, denn es steht geschrieben: „Und wenn eines von dem Vieh stirbt, das euch zur Speise dient, wer sein Aas berührt“ (Lev 11,39) – erst nach dem Tod nennt der Allbarmherzige es Nevela; zu Lebzeiten heißt es nicht Nevela.
ודלמא היינו נבלה היינו מסוכנת לא ס"ד דכתיב (ויקרא יא, לט) וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנוגע בנבלתה לאחר מיתה הוא דקרייה רחמנא נבלה מחיים לא אקרי נבלה
Vielleicht aber, sage ich dir, ist Nevela tatsächlich dasselbe wie ein todkrankes [Tier]: zu Lebzeiten [verboten] durch ein Gebot, nach dem Tod durch ein Verbot.
ודלמא לעולם אימא לך היינו נבלה היינו מסוכנת מחיים בעשה לאחר מיתה בלאו
Vielmehr: Aus dem, was der Allbarmherzige gesagt hat: „Zerrissenes (Trefa) dürft ihr nicht essen“ (Ex 22,30), folgt, dass ein todkrankes [Tier] erlaubt ist; denn käme es dir in den Sinn, ein todkrankes sei verboten – wenn schon ein todkrankes, dem nichts fehlt, verboten ist, bedarf es dann [noch der Erwähnung] der Trefa?
אלא מדאמר רחמנא (שמות כב, ל) טרפה לא תאכל מכלל דמסוכנת שריא דאי ס"ד מסוכנת אסירא השתא מסוכנת דלא מחסרא אסירא טרפה מיבעיא
Vielleicht aber ist Trefa dasselbe wie ein todkrankes [Tier], und zwar, damit man dabei ein Gebot und ein Verbot übertritt? – Wenn dem so wäre, wozu brauchte der Allbarmherzige Nevela zu schreiben? Wenn es schon zu Lebzeiten mit Verbot und Gebot belegt ist, bedarf es dann [noch der Erwähnung] nach dem Tod?
ודלמא היינו טרפה היינו מסוכנת ולעבור עליו בעשה ולא תעשה א"כ נבלה דכתב רחמנא ל"ל ומה מחיים קאי עלה בלאו ועשה לאחר מיתה מיבעיא
Vielmehr von hier: „Und das Fett von Aas und das Fett von Zerrissenem darf zu jeder Arbeit verwendet werden, aber essen dürft ihr es nicht“ (Lev 7,24). Und der Meister sagte: Zu welchem Zweck hat die Tora das gesagt? Das Verbot der Nevela soll kommen und auf das Verbot des Fettes fallen; das Verbot der Trefa soll kommen und auf das Verbot des Fettes fallen.
אלא מהכא (ויקרא ז, כד) וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלוהו ואמר מר למאי הלכתא אמרה התורה יבא איסור נבלה ויחול על איסור חלב יבא איסור טרפה ויחול על איסור חלב
Original: Chullin 37a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.