„und in seinen Zweigen wohnen die Vögel des Himmels“ (Dan 4,9). – „Vögel des Himmels“ heißen sie, schlechthin „Vögel“ heißen sie nicht.
(דניאל ד, ט) ובענפוהי ידורן צפרי שמיא צפרי שמיא איקרו צפרי סתמא לא איקרו
Chullin 140a חולין
Aufbau der Debatte:Beweis 3
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Komm und höre: „Jeden reinen Vogel [dürft ihr essen]“ (Dtn 14,11) – folglich gibt es einen unreinen! – Nein: Folglich gibt es einen verbotenen.
ת"ש (דברים יד, יא) כל צפור טהורה מכלל דאיכא טמאה לא מכלל דאיכא אסורה
Was ist das? Wenn ein Totverletzter – das steht ausdrücklich geschrieben; und wenn der geschlachtete [Vogel] des Aussätzigen – das ergibt sich aus dem Schluss des Verses: „Und dies ist es, was ihr von ihnen nicht essen sollt“ (Dtn 14,12) – um den geschlachteten [Vogel] des Aussätzigen einzuschließen.
מאי היא אי טרפה בהדיא כתיב ואי בשחוטה דמצורע מסיפא דקרא נפקא (דברים יד, יב) וזה אשר לא תאכלו מהם לרבות שחוטת מצורע
In der Tat beim geschlachteten [Vogel] des Aussätzigen, und zwar, damit man dadurch ein Gebot und ein Verbot übertritt. – Sollte man es doch auf den Totverletzten beziehen, damit man dadurch ein Gebot und ein Verbot übertritt! – Eine Sache wird aus ihrem Zusammenhang gelernt, und es steht im Zusammenhang mit Geschlachtetem geschrieben.
לעולם בשחוטה דמצורע ולעבור עליו בעשה ובלא תעשה ולוקמה בטרפה ולעבור עליו בעשה ולא תעשה דבר הלמד מענינו ובענינא דשחוטה כתיב
Komm und höre: „zwei lebende Vögel“ (Lev 14,4). Was heißt „lebende“? Doch wohl solche, die in deinem Mund leben [, die du also essen darfst]; folglich gibt es solche, die nicht in deinem Mund leben! – Nein: Was heißt „lebende“? Dass ihre Gliederenden leben.
ת"ש (ויקרא יד, ד) שתי צפרים חיות מאי חיות לאו שחיות בפיך מכלל דאיכא לאו שחיות בפיך לא מאי חיות שחיין ראשי אברים שלהן
Komm und höre aus dem Schluss: „reine“ – folglich gibt es unreine! – Nein: Folglich gibt es totverletzte.
ת"ש מסיפא טהורות מכלל דאיכא טמאות לא מכלל דאיכא טרפות
Totverletzte [sind] doch [schon] aus „lebende“ ausgeschlossen! – Das geht gut nach dem, der sagt, ein Totverletztes bleibe am Leben; was aber ist nach dem zu sagen, der sagt, ein Totverletztes bleibe nicht am Leben? Und außerdem ergibt es sich, sowohl nach dem, der sagt, ein Totverletztes bleibe am Leben, als auch nach dem, der sagt, es bleibe nicht am Leben, aus dem, was in der Schule des Rabbi Jischmael gelehrt wurde.
טרפות מחיות נפקא הניחא למאן דאמר טרפה חיה אלא למ"ד טרפה אינה חיה מאי איכא למימר ועוד בין למ"ד טרפה חיה בין למ"ד אינה חיה מדתנא דבי ר' ישמעאל נפקא
Denn in der Schule des Rabbi Jischmael wurde gelehrt: Es heißt „befähigend“ und „sühnend“ drinnen, und es heißt „befähigend“ und „sühnend“ draußen.
דתנא דבי רבי ישמעאל נאמר מכשיר ומכפר בפנים ונאמר מכשיר ומכפר בחוץ
Wie man bei dem drinnen genannten Befähigenden und Sühnenden das Befähigende dem Sühnenden gleichgestellt hat, so stellt man auch bei dem draußen genannten Befähigenden und Sühnenden das Befähigende dem Sühnenden gleich.
מה מכשיר ומכפר האמור בפנים עשה בו מכשיר כמכפר אף מכשיר ומכפר האמור בחוץ עשה בו מכשיר כמכפר
Vielmehr sagte Raw Nachman bar Jizchak: Um die Vögel einer verführten Stadt auszuschließen. Wofür? Wenn für das Fortschicken – die Tora hat nicht gesagt: Schicke fort, [damit es] zum Anstoß [werde]; vielmehr für das Schlachten.
אלא אמר רב נחמן בר יצחק למעוטי צפורי עיר הנדחת למאי אי לשילוח לא אמרה תורה שלח לתקלה אלא לשחיטה
Rawa sagte: Um auszuschließen, dass man ihr nicht einen anderen [Vogel] zugesellt, bevor sie fortgeschickt worden ist. Wofür? Wenn für das Schlachten – sie muss doch fortgeschickt werden; vielmehr für das Fortschicken.
רבא אמר למעוטי שלא לזווג לה אחרת קודם שלוחיה למאי אי לשחיטה הא בעיא שילוח אלא לשילוח
Raw Papa sagte: [Es geht um] Vögel, die man (gegen Vögel) des Götzendienstes eingetauscht hat, denn es steht geschrieben: „und du würdest Bann wie es“ (Dtn 7,26) – alles, was du daraus hervorbringst, ist wie es. Wofür? Wenn für das Fortschicken – die Tora hat nicht gesagt: Schicke fort, [damit es] zum Anstoß [werde]; vielmehr für das Schlachten.
רב פפא אמר לצפורים שהחליפו (בצפורי) עבודה זרה דכתיב (דברים ז, כו) והיית חרם כמוהו כל מה שאתה מהייה הימנו כמוהו למאי אי לשילוח לא אמרה תורה שלח לתקלה אלא לשחיטה
Rabina sagte: Womit haben wir es hier zu tun? Mit einem Vogel, der einen Menschen getötet hat. Wie ist der Fall? Wenn sein Urteil gefällt ist, ist er [ohnehin] des Todes schuldig; vielmehr vor der Urteilsfällung. Und wofür? Wenn für das Fortschicken – man muss ihn [doch] vor Gericht bringen, um zu erfüllen: „Und du sollst das Böse aus deiner Mitte wegschaffen“ (Dtn 13,6); vielmehr für das Schlachten.
רבינא אמר הכא במאי עסקינן בעוף שהרג את הנפש היכי דמי אי דגמר דינא בר קטלא הוא אלא קודם גמר דינא ולמאי אי לשילוח בעי לאתויי לבי דינא וקיומי (דברים יג, ו) ובערת הרע מקרבך אלא לשחיטה:
Sitzt unreines Geflügel auf den Eiern von reinem Geflügel. – Gut, wenn unreines Geflügel auf den Eiern von reinem sitzt: Wir benötigen einen „Vogel“, und der ist nicht vorhanden. Aber wenn reines Geflügel auf den Eiern von unreinem Geflügel sitzt – das ist doch ein „Vogel“!
עוף טמא רובץ על ביצי עוף טהור: בשלמא עוף טמא רובץ על ביצי טהור בעינן צפור וליכא אלא עוף טהור רובץ על ביצי עוף טמא הא צפור הוא
Wie Raw Kahana sagte: „magst du dir nehmen“ (Dtn 22,7) – und nicht für deine Hunde; so auch hier: „magst du dir nehmen“ – und nicht für deine Hunde.
כדאמר רב כהנא (דברים כב, ז) תקח לך ולא לכלביך הכא נמי תקח לך ולא לכלביך
Und wo wurde [die Lehre] des Raw Kahana gesagt? Zu dem, was gelehrt wird: Ist die Mutter totverletzt, ist man zum Fortschicken verpflichtet; sind die Jungen totverletzt, ist man vom Fortschicken befreit. Woher ist das? Raw Kahana sagte: Denn die Schrift sagt: „magst du dir nehmen“ – und nicht für deine Hunde.
והיכא איתמר דרב כהנא אהא דתניא אם טרפה חייב בשילוח אפרוחים טרפות פטור משילוח מנא הני מילי אמר רב כהנא דאמר קרא תקח לך ולא לכלביך
Sollte man doch die totverletzte Mutter den Jungen gleichstellen: Wie man bei totverletzten Jungen vom Fortschicken befreit ist, so ist man auch bei einer totverletzten Mutter vom Fortschicken befreit!
ולהקיש אם טרפה לאפרוחים מה אפרוחים טרפות פטור משילוח אף אם טרפה נמי פטור מלשלח
Original: Chullin 140a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.