Wie hässlich ist das! Es hat doch Rabbi gelehrt: „Du sollst es nicht essen“ – von Fleisch in Milch spricht die Schrift.
כעורה זו ששנה רבי לא תאכלנו בבשר בחלב הכתוב מדבר
Chullin 115b חולין
Aufbau der Debatte:Baraita 1Frage 1Einwand 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Du sagst, von Fleisch in Milch spricht die Schrift; oder ist es nicht vielmehr irgendeines der Verbote der Tora? Du sagst: Geh hinaus und lerne von den dreizehn Regeln, nach denen die Tora ausgelegt wird: eine Sache, die aus ihrem Zusammenhang gelernt wird. Wovon spricht die Schrift? Von zwei Arten; so auch hier von zwei Arten.
אתה אומר בבשר בחלב הכתוב מדבר או אינו אלא באחד מכל האיסורין שבתורה אמרת צא ולמד מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מענינו במה הכתוב מדבר בשני מינין אף כאן בשני מינין
Wenn [nur] aus jenem, hätte ich gemeint: Das gilt beim Essen, bei der Nutznießung aber nicht. Das lässt er uns hören.
אי מההיא הוה אמינא הני מילי באכילה אבל בהנאה לא קמ"ל
Und Rabbi – woher hat er [das Verbot] bei der Nutznießung? Er leitet es von hier ab: Hier heißt es: „Denn ein heiliges Volk bist du dem Ewigen“ (Dtn 14,2), und dort heißt es: „Und es soll keine Geweihte [zur Unzucht] unter den Kindern Israels sein“ (Dtn 23,18). Wie dort bei der Nutznießung, so auch hier bei der Nutznießung.
ורבי בהנאה מנא ליה נפקא ליה מהכא נאמר כאן (דברים יד, ב) כי עם קדוש אתה לה' ונאמר להלן (דברים כג, יח) ולא יהיה קדש בבני ישראל מה להלן בהנאה אף כאן בהנאה
In der Schule Rabbi Eliesers wurde gelehrt: „Ihr sollt kein Aas essen“ [usw.] (Dtn 14,21) – die Tora sagt: Wenn du es verkaufst, sollst du es nicht kochen und dann verkaufen.
דבי רבי אליעזר תנא (דברים יד, כא) לא תאכלו כל נבלה [וגו'] אמרה תורה כשתמכרנה לא תבשלנה ותמכרנה
In der Schule Rabbi Jischmaels wurde gelehrt: „Du sollst ein Böckchen nicht in der Milch seiner Mutter kochen“ (Ex 23,19) – dreimal: einmal für das Verbot des Essens, einmal für das Verbot der Nutznießung und einmal für das Verbot des Kochens.
דבי רבי ישמעאל תנא (שמות כג, יט) לא תבשל גדי בחלב אמו ג' פעמים אחד לאיסור אכילה ואחד לאיסור הנאה ואחד לאיסור בשול
Es wird gelehrt: Issi ben Jehuda sagt: Woher, dass Fleisch in Milch verboten ist? Hier heißt es: „Denn ein heiliges Volk bist du“ (Dtn 14,2), und dort heißt es: „Und heilige Menschen sollt ihr mir sein, und Fleisch, das auf dem Feld zerrissen wurde, sollt ihr nicht essen“ (Ex 22,30). Wie dort verboten, so auch hier verboten.
תניא איסי בן יהודה אומר מנין לבשר בחלב שאסור נאמר כאן (דברים יד, ב) כי עם קדוש אתה ונאמר להלן (שמות כב, ל) ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו מה להלן אסור אף כאן אסור
Ich habe aber nur [das Verbot] beim Essen; woher bei der Nutznießung? Du kannst einen Schluss vom Leichteren auf das Schwerere ziehen: Wenn die Orla, mit der keine Übertretung begangen wurde, zur Nutznießung verboten ist – ist es da nicht folgerichtig, dass Fleisch in Milch, mit dem eine Übertretung begangen wurde, zur Nutznießung verboten ist?
ואין לי אלא באכילה בהנאה מנין אמרת ק"ו ומה ערלה שלא נעבדה בה עבירה אסורה בהנאה בשר בחלב שנעבדה בו עבירה אינו דין שאסור בהנאה
Was gilt für die Orla? Dass sie keine Zeit der Tauglichkeit hatte.
מה לערלה שכן לא היתה לה שעת הכושר
Gesäuertes am Pessach soll es beweisen, das eine Zeit der Tauglichkeit hatte und [dennoch] zur Nutznießung verboten ist. Was gilt für Gesäuertes am Pessach? Dass darauf die Strafe der Ausrottung steht.
חמץ בפסח יוכיח שהיתה לו שעת הכושר ואסור בהנאה מה לחמץ בפסח שכן ענוש כרת
Die Mischsaaten des Weinbergs sollen es beweisen, auf die nicht die Strafe der Ausrottung steht und die [dennoch] zur Nutznießung verboten sind.
כלאי הכרם יוכיחו שאין ענוש כרת ואסור בהנאה
Wozu brauche ich die Wortanalogie? Man soll das Ganze durch den Schluss vom Leichteren auf das Schwerere von der Orla herleiten: Wenn die Orla, mit der keine Übertretung begangen wurde, sowohl zum Essen als auch zur Nutznießung verboten ist – ist es da nicht folgerichtig, dass Fleisch in Milch, mit dem eine Übertretung begangen wurde, sowohl zum Essen als auch zur Nutznießung verboten ist?
למה לי גז"ש לייתי כולה בק"ו מערלה ומה ערלה שלא נעבדה בה עבירה אסורה בין באכילה בין בהנאה בשר בחלב שנעבדה בו עבירה אינו דין שאסור בין באכילה בין בהנאה
Weil man sagen kann: Wer mit Rind und Esel [zusammen] pflügt, und wer der Kuh das Maul verbindet und mit ihr drischt, soll es beweisen, wo mit ihnen eine Übertretung begangen wurde und sie [dennoch] erlaubt sind.
משום דאיכא למימר חורש בשור ובחמור וחוסם פי פרה ודש בה יוכיח שנעבדה בהם עבירה ושרו
Wozu muss man sagen: Die Mischsaaten des Weinbergs sollen es beweisen? Man soll sagen: Die Orla soll es beweisen, und der Schluss soll sich wenden, und man soll es durch [die Regel] „Was ist das Gemeinsame“ herleiten!
למה לי למימר כלאי הכרם יוכיחו לימא ערלה תוכיח וליהדר דינא וליתי במה הצד
Raw Aschi sagte: Weil man sagen kann: Das Aas soll es beweisen, das zum Essen verboten und zur Nutznießung erlaubt ist.
אמר רב אשי משום דאיכא למימר נבלה תוכיח שאסורה באכילה ומותרת בהנאה
Raw Mordechai sagte zu Raw Aschi: So sagen wir im Namen von Resch Lakisch: Jedes „Was ist das Gemeinsame“ widerlegen wir aus ihm selbst; von anderswo widerlegen wir es nicht.
אמר ליה רב מרדכי לרב אשי הכי אמרינן משמיה דריש לקיש כל מה הצד מגופו פרכינן מעלמא לא פרכינן
Wenn es so ist, dann soll man es doch durch „Was ist das Gemeinsame“ herleiten! – Weil man widerlegen kann: Was gilt für das Gemeinsame an ihnen? Dass sie Gewächse des Bodens sind.
אי הכי תיתי במה הצד משום דאיכא למיפרך מה להצד השוה שבהן שכן גדולי קרקע
Wenn es so ist, kann man doch auch jetzt widerlegen: Was gilt für die Mischsaaten des Weinbergs? Dass sie Gewächse des Bodens sind!
אי הכי השתא נמי איכא למיפרך מה לכלאי הכרם שכן גדולי קרקע
Raw Mordechai sagte zu Raw Aschi: So sagen wir im Namen von Resch Lakisch: Jedes „Was ist das Gemeinsame“ widerlegen wir mit irgendetwas; „Nein, wenn du sagst“ [bei einem] (einen aus einem) Schluss vom Leichteren auf das Schwerere widerlegen wir nicht mit irgendetwas.
א"ל רב מרדכי לרב אשי הכי אמרינן משמיה דר"ל כל מה הצד פרכינן כל דהו לא אם אמרת (חדא מחדא) קל וחומר פרכינן כל דהו לא פרכינן
Dann soll man doch alle widerlegen: Was gilt für sie alle? Dass sie Gewächse des Bodens sind!
וליפרוך לכולהו מה לכולהו שכן גדולי קרקע
אלא אמר ליה רב מרדכי לרב אשי הכי אמרינן משמיה דר"ל
Original: Chullin 115b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.