Die Rabbanan lehrten: Hat jemand sich geirrt und am Vorabend des Schabbat das Mincha-Gebet nicht gebetet, so betet er in der Schabbatnacht zweimal [die Amida]. Hat er sich geirrt und am Schabbat das Mincha-Gebet nicht gebetet, so betet er am Ausgang des Schabbat zweimal [die Amida] des Werktags; er spricht die Hawdala in der ersten, aber nicht in der zweiten. Hat er die Hawdala in der zweiten gesprochen und nicht in der ersten, so wird ihm die zweite angerechnet, die erste aber wird ihm nicht angerechnet.
תנו רבנן טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת מתפלל בליל שבת שתים טעה ולא התפלל מנחה בשבת מתפלל במוצאי שבת שתים של חול מבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשניה ואם הבדיל בשניה ולא הבדיל בראשונה שניה עלתה לו ראשונה לא עלתה לו
Das heißt also: Weil er in der ersten keine Hawdala gesprochen hat, gilt er wie einer, der nicht gebetet hat, und wir lassen ihn [das Gebet] wiederholen.
Dem widerspricht doch [folgende Lehre]: Hat er sich geirrt und die „Macht des Regens“ in [dem Segensspruch über] die Wiederbelebung der Toten nicht erwähnt oder die Bitte [um Regen] im Segensspruch der Jahre nicht gesprochen, so lässt man ihn [das Gebet] wiederholen; [hat er] die Hawdala in [dem Segensspruch] „der Erkenntnis gewährt“ [vergessen], so lässt man ihn nicht wiederholen, weil er sie über dem Becher sprechen kann. – Das ist eine Schwierigkeit.
ורמינהו טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים ושאלה בברכת השנים מחזירין אותו הבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס קשיא
Es wurde gesagt: Rabbi Jose bar Rabbi Chanina sagt: Die Gebete haben die Väter eingesetzt. Rabbi Jehoschua ben Levi sagt: Die Gebete hat man entsprechend den beständigen Opfern (Tamid) eingesetzt.
איתמר רבי יוסי ברבי חנינא אמר תפלות אבות תקנום רבי יהושע בן לוי אמר תפלות כנגד תמידין תקנום
Es wird gelehrt entsprechend Rabbi Jose bar Rabbi Chanina, und es wird gelehrt entsprechend Rabbi Jehoschua ben Levi. Es wird gelehrt entsprechend Rabbi Jose bar Rabbi Chanina: Abraham setzte das Morgengebet ein, denn es heißt: „Und Abraham machte sich früh am Morgen auf zu dem Ort, an dem er gestanden hatte“ (Gen 19,27), und „Stehen“ bedeutet nichts anderes als Gebet, denn es heißt: „Da stand Pinchas auf und betete“ (Ps 106,30).
תניא כוותיה דר' יוסי ברבי חנינא ותניא כוותיה דרבי יהושע בן לוי תניא כוותיה דרבי יוסי בר' חנינא אברהם תקן תפלת שחרית שנא' (בראשית יט, כז) וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנאמר (תהלים קו, ל) ויעמד פינחס ויפלל
Isaak setzte das Nachmittagsgebet ein, denn es heißt: „Und Isaak ging hinaus, um auf dem Feld zu sinnen, als der Abend sich neigte“ (Gen 24,63), und „Sinnen“ bedeutet nichts anderes als Gebet, denn es heißt: „Ein Gebet des Elenden, wenn er verzagt und vor dem Ewigen sein Sinnen ausschüttet“ (Ps 102,1).
יצחק תקן תפלת מנחה שנאמר (בראשית כד, סג) ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ואין שיחה אלא תפלה שנאמר (תהלים קב, א) תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפוך שיחו
Jakob setzte das Abendgebet ein, denn es heißt: „Und er stieß auf den Ort und übernachtete dort“ (Gen 28,11), und „Stoßen auf“ bedeutet nichts anderes als Gebet, denn es heißt: „Du aber bete nicht für dieses Volk, erhebe für sie weder Flehen noch Gebet und dringe nicht in mich“ (Jer 7,16).
יעקב תקן תפלת ערבית שנאמר (בראשית כח, יא) ויפגע במקום וילן שם ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר (ירמיהו ז, טז) ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי
Und es wird gelehrt entsprechend Rabbi Jehoschua ben Levi: Weshalb sagte man, das Morgengebet [dürfe man] bis Mittag [sprechen]? Weil das beständige Morgenopfer bis Mittag dargebracht werden konnte. Rabbi Jehuda sagt: bis zur vierten Stunde, weil das beständige Morgenopfer bis zur vierten Stunde dargebracht werden konnte.
ותניא כוותיה דר' יהושע בן לוי מפני מה אמרו תפלת השחר עד חצות שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד חצות ורבי יהודה אומר עד ארבע שעות שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד ארבע שעות
Und weshalb sagte man, das Mincha-Gebet bis zum Abend? Weil das beständige Opfer der Abenddämmerung bis zum Abend dargebracht werden konnte. Rabbi Jehuda sagt: bis zur Hälfte der Mincha[-Zeit], weil das beständige Opfer der Abenddämmerung bis zur Hälfte der Mincha[-Zeit] dargebracht werden konnte.
ומפני מה אמרו תפלת המנחה עד הערב שהרי תמיד של בין הערבים קרב והולך עד הערב רבי יהודה אומר עד פלג המנחה שהרי תמיד של בין הערבים קרב והולך עד פלג המנחה
Und weshalb sagte man, das Abendgebet habe keine feste Zeit? Weil die Glieder und Fettstücke, die am Abend noch nicht verzehrt waren, die ganze Nacht hindurch dargebracht werden konnten.
ומפני מה אמרו תפלת הערב אין לה קבע שהרי אברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב קרבים והולכים כל הלילה
Und weshalb sagte man, das [Gebet] der Zusatzopfer (Mussaf) den ganzen Tag? Weil das Zusatzopfer den ganzen Tag dargebracht werden konnte. Rabbi Jehuda sagt: bis zur siebten Stunde, weil das Zusatzopfer bis zur siebten Stunde dargebracht werden konnte.
ומפני מה אמרו של מוספין כל היום שהרי קרבן של מוספין קרב כל היום רבי יהודה אומר עד שבע שעות שהרי קרבן מוסף קרב והולך עד שבע שעות
Man fragte: Meint Rabbi Jehuda die Hälfte der ersten Mincha, oder meint er die Hälfte der letzten Mincha? Komm und höre, denn es wird gelehrt: Rabbi Jehuda sagt: Die Hälfte der letzten Mincha hat man gemeint, und das ist elf Stunden weniger ein Viertel.
איבעיא להו רבי יהודה פלג מנחה קמא קאמר או פלג מנחה אחרונה קאמר תא שמע דתניא ר' יהודה אומר פלג המנחה אחרונה אמרו והיא י"א שעות חסר רביע
Sollen wir sagen, dies sei eine Widerlegung des Rabbi Jose bar Rabbi Chanina? Rabbi Jose bar Rabbi Chanina kann dir antworten: Ich sage dir tatsächlich, die Gebete haben die Väter eingesetzt, und die Rabbanan haben sie an die Opfer angelehnt. Denn wenn du nicht so sagst – wer hat nach Rabbi Jose bar Rabbi Chanina das Mussaf-Gebet eingesetzt? Vielmehr: Die Gebete haben die Väter eingesetzt, und die Rabbanan haben sie an die Opfer angelehnt.
נימא תיהוי תיובתיה דר' יוסי בר' חנינא אמר לך ר' יוסי בר' חנינא לעולם אימא לך תפלות אבות תקנום ואסמכינהו רבנן אקרבנות דאי לא תימא הכי תפלת מוסף לר' יוסי בר' חנינא מאן תקנה אלא תפלות אבות תקנום ואסמכינהו רבנן אקרבנות:
„Rabbi Jehuda sagt: bis zur vierten Stunde.“ Man fragte: Heißt „bis“ hier „bis einschließlich“, oder vielleicht „bis ausschließlich“? Komm und höre: Rabbi Jehuda sagt: bis zur Hälfte der Mincha. Wenn du sagst, „bis ausschließlich“, dann ist das der Unterschied zwischen Rabbi Jehuda und den Rabbanan. Wenn du aber sagst, „bis einschließlich“, dann ist Rabbi Jehuda
רבי יהודה אומר עד ארבע שעות: איבעיא להו עד ועד בכלל או דלמא עד ולא עד בכלל תא שמע ר' יהודה אומר עד פלג המנחה אי אמרת בשלמא עד ולא עד בכלל היינו דאיכא בין ר' יהודה לרבנן אלא אי אמרת עד ועד בכלל ר' יהודה
Original: Berakhot 26b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.