„Die in der Reihe stehen“ usw.: Die Rabbanan lehrten: Eine Reihe, die nach innen sieht [, zu den Trauernden], ist befreit; eine, die nicht nach innen sieht, ist verpflichtet. Rabbi Jehuda sagt: Die wegen des Trauernden gekommen sind, sind befreit; die ihretwegen [, aus Neugier,] gekommen sind, sind verpflichtet.
העומדים בשורה וכו': ת"ר שורה הרואה פנימה פטורה ושאינה רואה פנימה חייבת רבי יהודה אומר הבאים מחמת האבל פטורין מחמת עצמן חייבין:
Raw Jehuda sagte im Namen Rabs: Wer Mischgewebe an seinem Kleid findet, zieht es aus, selbst auf der Straße. Was ist der Grund? „Es gibt keine Weisheit, keine Einsicht und keinen Rat gegenüber dem Ewigen“ (Spr 21,30): Überall, wo eine Entweihung des Namens vorliegt, erweist man dem Lehrer keine Ehre.
אמר רב יהודה אמר רב המוצא כלאים בבגדו פושטן אפי' בשוק מ"ט (משלי כא, ל) אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' כ"מ שיש חלול השם אין חולקין כבוד לרב
Man wandte ein: Hat man den Toten begraben und ist zurückgekehrt, und vor ihnen liegen zwei Wege, einer rein und einer unrein: Geht er [, der Trauernde,] auf dem reinen, so gehen sie mit ihm auf dem reinen; geht er auf dem unreinen, so gehen sie mit ihm auf dem unreinen, um seiner Ehre willen. Warum? Man sollte doch sagen: Es gibt keine Weisheit und keine Einsicht gegenüber dem Ewigen!
מתיבי קברו את המת וחזרו ולפניהם ב' דרכים אחת טהורה ואחת טמאה בא בטהורה באין עמו בטהורה בא בטמאה באין עמו בטמאה משום כבודו אמאי לימא אין חכמה ואין תבונה לנגד ה'
Denn Raw Jehuda sagte im Namen Schmuels: Ein Mensch darf ein Bet ha-Pras [vor sich her] anblasen und weitergehen. Und Raw Jehuda bar Aschi sagte im Namen Rabs: Ein Bet ha-Pras, das festgetreten ist, ist rein.
דאמר רב יהודה אמר שמואל מנפח אדם בית הפרס והולך ואמר רב יהודה בר אשי משמיה דרב בית הפרס שנדש טהור
Komm und höre: Denn Rabbi Elasar bar Zadok sagte: Wir sprangen über Särge von Toten hinweg, um Königen Israels entgegenzugehen; und nicht nur, um Königen Israels entgegenzugehen, sagten sie, sondern selbst um Königen der Völker entgegenzugehen, damit er, wenn er dessen würdig ist, zwischen den Königen Israels und den Königen der Völker unterscheide. Warum? Man sollte doch sagen: Es gibt keine Weisheit, keine Einsicht und keinen Rat gegenüber dem Ewigen!
ת"ש דאמר ר' אלעזר בר צדוק מדלגין היינו על גבי ארונות של מתים לקראת מלכי ישראל ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אמרו אלא אפי' לקראת מלכי עכו"ם שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עכו"ם אמאי לימא אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'
[Das ist] nach Rawa[zu erklären], denn Rawa sagte: Nach dem Wort der Tora trennt ein Zelt[dach], das einen Hohlraum von einer Handbreite hat, gegen die Unreinheit, und eines, das keinen Hohlraum von einer Handbreite hat, trennt nicht gegen die Unreinheit.
כדרבא דאמר רבא דבר תורה אהל כל שיש בו חלל טפח חוצץ בפני הטומאה ושאין בו חלל טפח אינו חוצץ בפני הטומאה
Und die meisten Särge haben einen Hohlraum von einer Handbreite; man hat aber [Unreinheit] über die verhängt, die einen haben, wegen derer, die keinen haben; und um der Ehre der Könige willen haben die Rabbanan es bei ihnen nicht verhängt.
ורוב ארונות יש בהן חלל טפח וגזרו על שיש בהן משום שאין בהן ומשום כבוד מלכים לא גזרו בהו רבנן
Warum? Man sollte doch sagen: Es gibt keine Weisheit, keine Einsicht und keinen Rat gegenüber dem Ewigen! Raw bar Schaba erklärte es vor Raw Kahana: [Es geht] um das Verbot „Du sollst nicht abweichen“ (Dtn 17,11). Man lachte über ihn: Das Verbot „Du sollst nicht abweichen“ ist doch [selbst] aus der Tora!
ואמאי לימא אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' תרגמה רב בר שבא קמיה דרב כהנא בלאו (דברים יז, יא) דלא תסור אחיכו עליה לאו דלא תסור דאורייתא היא
Raw Kahana sagte: Ein großer Mann hat etwas gesagt, lacht nicht über ihn! Alle Bestimmungen der Rabbanan haben sie an das Verbot „Du sollst nicht abweichen“ angelehnt, und um der Würde [des Menschen] willen haben die Rabbanan es erlaubt.
אמר רב כהנא גברא רבה אמר מילתא לא תחיכו עליה כל מילי דרבנן אסמכינהו על לאו דלא תסור ומשום כבודו שרו רבנן
Wie das? Wenn er ein Kohen war und es [das verlorene Tier] sich auf einem Friedhof befand, oder wenn er ein Alter war und es seiner Würde nicht entsprach, oder wenn seine eigene Arbeit mehr wert war als die seines Nächsten, deshalb heißt es: „und dich entziehen“. Warum? Man sollte doch sagen: Es gibt keine Weisheit, keine Einsicht und keinen Rat gegenüber dem Ewigen!
הא כיצד אם היה כהן והיא בבית הקברות או היה זקן ואינה לפי כבודו או שהיתה מלאכתו מרובה משל חברו לכך נאמר והתעלמת אמאי לימא אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'
Dort ist es anders, denn es steht geschrieben: „und dich ihnen entziehen“. Dann soll man doch davon ableiten! Ein Verbot leitet man nicht von Geldsachen ab.
שאני התם דכתיב והתעלמת מהם וליגמר מינה איסורא מממונא לא ילפינן
„Und an seiner Schwester“ (Num 6,7) – was lehrt das? Wenn einer hinging, um sein Pessachopfer zu schlachten und seinen Sohn zu beschneiden, und er hörte, dass ihm ein Angehöriger gestorben sei, könnte man meinen, er kehre um und verunreinige sich. Du sagst: Er verunreinige sich nicht.
(במדבר ו, ז) ולאחותו מה תלמוד לומר הרי שהיה הולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו ושמע שמת לו מת יכול יחזור ויטמא אמרת לא יטמא
Man könnte meinen: So wie er sich an ihnen nicht verunreinigt, so verunreinigt er sich auch nicht an einem Toten, dessen Bestattung Pflicht ist [weil niemand sonst da ist]. Die Schrift lehrt: „und an seiner Schwester“ – an seiner Schwester verunreinigt er sich nicht,
יכול כשם שאינו מטמא להם כך אינו מטמא למת מצוה ת"ל ולאחותו לאחותו הוא דאינו מטמא
Original: Berakhot 19b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.