einen abgegriffenen Sus bei sich, der nicht gangbar war; er blies ihm noch einmal [ins Ohr] und gab ihn ihm.
זוזא מאכא בהדיה דלא נפיק תקע ליה אחרינא ויהביה ניהליה:
Bechorot 51a בכורות
Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Die dreißig für den Knecht, die fünfzig für den Vergewaltiger und für den Verführer usw. Wozu brauche ich das noch? Er hat es doch schon zu Anfang gelehrt!
שלשים של עבד חמשים של אונס ושל מפתה וכו': הא תו למה לי הא תנא ליה רישא
Der Vergewaltiger und der Verleumder waren nötig: Man könnte meinen, da bei ihnen nicht „Schekel“ geschrieben steht, sage ich: gewöhnliche Sus; er lässt uns hören, dass man sie voneinander ableitet.
אונס ומוציא שם רע איצטריך סלקא דעתך אמינא כיון דלא כתיב בהו שקלים אימא זוזי בעלמא קמ"ל דמילף קא ילפי מהדדי:
Außer den Schekeln. Es wurde gelehrt: Außer den Schekeln, dem Zehnten und dem Erscheinen.
חוץ מן השקלים: תנא חוץ מן השקלים ומעשר והראיון
Die Schekel – denn wir haben gelernt: Man wechselt die Schekel in Dareiken wegen der Last des Weges.
שקלים דתנן מצרפין שקלים לדרבונות מפני משאוי הדרך
Der Zehnte – denn es steht geschrieben: „Und binde das Silber in deine Hand“ (Dtn 14,25). Und das Erscheinen – Raw Josef lehrte: Damit man keine Barren in den Vorhof bringe.
מעשר דכתיב (דברים יד, כה) וצרת הכסף בידך והראיון תני רב יוסף שלא יביא סיגה לעזרה:
MISCHNA: Man löst weder mit Knechten noch mit Schuldscheinen, noch mit Grundstücken, noch mit Geheiligtem aus. Hat er dem Kohen [schriftlich] verschrieben, dass er ihm fünf Sela schuldet, so muss er sie ihm geben, aber sein Sohn ist nicht ausgelöst. Daher darf der Kohen, wenn er [sie] ihm schenken will, [es tun].
מתני׳ אין פודין לא בעבדים ולא בשטרות ולא בקרקעות ולא בהקדשות כתב לכהן שהוא חייב ליתן חמשה סלעים חייב ליתן לו ובנו אינו פדוי לפיכך אם רצה הכהן ליתן לו במתנה רשאי
Wer [das Geld für] die Auslösung seines Sohnes absondert und es geht verloren, so haftet er dafür, denn es heißt: „Es soll dir gehören, und auslösen sollst du“ (Num 18,15).
המפריש פדיון בנו ואבד חייב באחריותו שנאמר (במדבר יח, ט) יהיה לך ופדה תפדה:
GEMARA: Unsere Mischna ist nicht nach Rabbi; denn es wurde gelehrt: Rabbi sagt: Mit allem löst man den menschlichen Erstgeborenen aus, außer mit Schuldscheinen. Was ist der Grund Rabbis?
גמ׳ מתני' דלא כרבי דתניא רבי אומר בכל פודין בכור אדם חוץ מן השטרות מאי טעמא דרבי
Er legt Erweiterungen und Einschränkungen aus: „Und seine Ausgelösten, von einem Monat an sollst du auslösen“ (Num 18,16) – hat erweitert; „nach deiner Schätzung, Silber, fünf Schekel“ – hat eingeschränkt; „sollst du auslösen“ – hat erweitert.
דריש ריבויי ומיעוטי (במדבר יח, טז) ופדויו מבן חדש תפדה ריבה בערכך כסף חמשת שקלים מיעט תפדה ריבה
Hat es erweitert, eingeschränkt und erweitert, so hat es alles erweitert. Was hat es erweitert? Es hat alle Dinge erweitert. Und was hat es eingeschränkt? Es hat Schuldscheine eingeschränkt.
ריבה ומיעט וריבה ריבה הכל מאי רבי רבי כל מילי ומאי מיעט מיעט שטרות
Und die Rabbanan legen Allgemeines und Besonderes aus: „Und seine Ausgelösten, von einem Monat an“ – ein Allgemeines; „nach deiner Schätzung, Silber, fünf Schekel“ – ein Besonderes; „auslösen sollst du“ – wiederum ein Allgemeines.
ורבנן דרשי כלל ופרט ופדויו מבן חדש כלל בערכך כסף חמשת שקלים פרט פדה תפדה חזר וכלל
Allgemeines, Besonderes und Allgemeines – du kannst nur nach Art des Besonderen urteilen: Wie das Besondere ausdrücklich eine bewegliche Sache ist, deren Substanz Geld ist, so auch jede bewegliche Sache, deren Substanz Geld ist. Ausgenommen sind Grundstücke, die nicht beweglich sind; ausgenommen sind Knechte, die den Grundstücken gleichgestellt sind; ausgenommen sind Schuldscheine, die, obwohl sie beweglich sind, in ihrer Substanz kein Geld sind.
כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דבר המטלטל וגופו ממון אף כל דבר המטלטל וגופו ממון יצאו קרקעות שאין מטלטלין יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות יצאו שטרות שאף על פי שמטלטלין אין גופן ממון
Rabina sagte zu Mar Jemar: Legt denn Rabbi Erweiterungen und Einschränkungen aus? Rabbi legt doch beim Pfriem Allgemeines und Besonderes aus!
אמר ליה רבינא למרימר ורבי ריבויי ומיעוטי דריש והא רבי כללי ופרטי דריש במרצע
Denn es wurde gelehrt: „Pfriem“ (Dtn 15,17) – ich habe nur den Pfriem; woher [sind] der Dorn, der Stachel, die Nadel, der Bohrer und der Griffel einzuschließen? Die Schrift lehrt: „Und du sollst nehmen“ (Dtn 15,17) – um jedes Ding einzuschließen, das man mit der Hand nimmt; Worte Rabbi Joses ben Rabbi Jehuda. Rabbi sagt: „Pfriem“ – wie der Pfriem besonders aus Metall ist, so alles aus Metall.
דתניא (דברים טו, יז) מרצע אין לי אלא מרצע מנין לרבות הסול והסירא והמחט והמקדח והמכתב ת"ל (דברים טו, יז) ולקחת לרבות כל דבר שנלקח ביד דברי רבי יוסי ברבי יהודה רבי אומר מרצע מה מרצע מיוחד של מתכת אף כל של מתכת
Und wir sagten: Worin streiten sie? Rabbi legt Allgemeines und Besonderes aus, Rabbi Jose ben Rabbi Jehuda legt Erweiterungen und Einschränkungen aus!
ואמרינן במאי קא מיפלגי רבי דריש כללי ופרטי רבי יוסי ברבי יהודה דריש ריבויי ומיעוטי
Ja, sonst legt Rabbi Allgemeines und Besonderes aus, und hier [legt er aus] wie der Tanna aus der Schule Rabbi Jischmaels.
אין בעלמא רבי כללי ופרטי דריש והכא כדתנא דבי רבי ישמעאל
Denn der Tanna aus der Schule Rabbi Jischmaels lehrte: „Im Wasser“, „im Wasser“ (Lev 11,9), zweimal – das ist nicht Allgemeines und Besonderes, sondern [die Schrift] hat erweitert und eingeschränkt.
דתנא דבי רבי ישמעאל (ויקרא י״א, ט׳) במים במים שתי פעמים אין זה כלל ופרט אלא ריבה ומיעט
Und die Rabbanan sagen, wie wir im Westen sagen: Überall, wo du zwei Allgemeine findest, die einander benachbart sind, setze das Besondere zwischen sie und lege sie nach Allgemeinem und Besonderem aus.
ורבנן אמרי כדאמרינן במערבא כ"מ שאתה מוצא שתי כללות הסמוכים זה לזה הטל פרט ביניהם ודונם בכלל ופרט:
Und nicht mit Geheiligtem. Das ist selbstverständlich, es gehört ja nicht ihm! Sage vielmehr:
ולא בהקדשות: פשיטא לאו דידיה נינהו אימא
Original: Bekhorot 51a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.