Bei Opfern, für die er haftet, gibt es Übervorteilung, und bei solchen, für die er nicht haftet, gibt es keine Übervorteilung. Rabbi Jehuda sagt: Auch wer eine Torarolle, ein Tier oder eine Perle verkauft – bei ihnen gibt es keine Übervorteilung. Man sagte zu ihm: Man hat es nur von diesen gesagt.
קדשים שהוא חייב באחריותן יש להן אונאה ושאינו חייב באחריותן אין להן אונאה רבי יהודה אומר אף המוכר ס"ת בהמה ומרגלית אין להם אונאה אמרו לו לא אמרו אלא את אלו:
GEMARA: Woher diese Dinge? Denn die Rabbanan lehrten: „Und wenn ihr eurem Nächsten etwas verkauft oder aus der Hand eures Nächsten kauft“ (Lev 25,14) – eine Sache, die von Hand zu Hand erworben wird; ausgenommen sind Grundstücke, die nicht beweglich sind; ausgenommen sind Sklaven, die den Grundstücken gleichgestellt wurden; ausgenommen sind Schuldscheine, denn es steht geschrieben: ‚Und wenn ihr etwas verkauft‘ – [etwas,] dessen Substanz verkauft und dessen Substanz gekauft wird; ausgenommen sind Schuldscheine, deren Substanz nicht verkauft und deren Substanz nicht gekauft wird und die nur für den Beweis bestehen, den sie enthalten.
גמ׳ מנהני מילי דתנו רבנן (ויקרא כה, יד) וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד יצאו קרקעות שאינן מטלטלים יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות יצאו שטרות דכתיב וכי תמכרו ממכר שגופו מכור וגופו קנוי יצאו שטרות שאין גופן מכור ואין גופן קנוי ואינן עומדין אלא לראיה שבהם
Daher sagte man: Wer seine Schuldscheine an einen Gewürzhändler [als Papier] verkauft, bei ihnen gibt es Übervorteilung. – Das ist doch selbstverständlich! – Um [die Ansicht] des Raw Kahana auszuschließen, der sagte: Bei Perutot gibt es keine Übervorteilung; das lässt er uns hören: Bei Perutot gibt es Übervorteilung. Geheiligtes: Der Vers sagt: ‚seinen Bruder‘ (Lev 25,14) – seinen Bruder, aber nicht das Heiligtum.
מכאן אמרו המוכר שטרותיו לבשם יש להם אונאה פשיטא לאפוקי מדרב כהנא דאמר אין אונאה לפרוטות קמ"ל יש אונאה לפרוטות הקדשות אמר קרא (ויקרא כה, כה) אחיו אחיו ולא הקדש
Rabba bar Mamal wandte ein: Ist denn überall, wo ‚seine Hand‘ geschrieben steht, buchstäblich seine Hand [gemeint]? Demnach, da geschrieben steht: „Und er nahm sein ganzes Land aus seiner Hand“ (Num 21,26) – hatte er etwa das ganze Land in seiner Hand gehalten? Vielmehr: aus seiner Verfügungsgewalt; so auch hier: aus seiner Verfügungsgewalt.
מתקיף לה רבה בר ממל כל היכא דכתיב ידו ידו ממש הוא אלא מעתה דכתיב (במדבר כא, כו) ויקח את כל ארצו מידו הכי נמי דכל ארעא בידיה הוה נקיט לה אלא מרשותו הכא נמי מרשותו
Und ist überall, wo ‚seine Hand‘ geschrieben steht, nicht buchstäblich seine Hand [gemeint]? Es wird doch gelehrt: „Wenn [das Gestohlene] in seiner Hand gefunden wird“ (Ex 22,3) – ich habe nur seine Hand; woher sein Dach, sein Hof und sein Gehege? Die Schrift sagt: ‚Wenn gefunden, gefunden wird‘ – in jedem Fall.
וכל היכא דכתיב ידו לאו ידו ממש הוא והתניא (שמות כב, ג) אם המצא תמצא בידו אין לי אלא ידו גגו חצירו וקרפיפו מנין ת"ל אם המצא תמצא מ"מ
Der Grund ist, dass der Allbarmherzige ‚wenn gefunden, gefunden wird‘ geschrieben hat; wäre es nicht so, hätte ich gesagt: Überall, wo ‚seine Hand‘ geschrieben steht, ist buchstäblich seine Hand [gemeint]. Und ferner wird gelehrt: „Und er gibt ihn in ihre Hand“ (Dtn 24,1) – ich habe nur ihre Hand; woher ihr Dach, ihr Hof und ihr Gehege? Die Schrift sagt: ‚und er gibt‘ – in jedem Fall. Der Grund ist, dass der Allbarmherzige ‚und er gibt‘ geschrieben hat; wäre es nicht so, hätte ich gesagt: Überall, wo ‚seine Hand‘ geschrieben steht, ist buchstäblich seine Hand [gemeint].
טעמא דכתב רחמנא אם המצא תמצא הא לאו הכי הוה אמינא כל היכא דכתב ידו ידו ממש הוא ותו תניא ונתן בידה אין לי אלא ידה גגה חצירה וקרפיפה מנין ת"ל ונתן מ"מ טעמא דכתב רחמנא ונתן הא לאו הכי הו"א כל היכא דכתב ידו ידו ממש
Vielmehr: Überall ist ‚seine Hand‘ buchstäblich seine Hand, und dort ist es anders, weil man es nicht so sagen kann, sondern [nur]: in seiner Verfügungsgewalt.
אלא כל ידו ידו ממש הוא ושאני התם דליכא למימר הכי אלא ברשותו
Rabbi Seira fragte: Gibt es bei Miete Übervorteilung, oder gibt es keine Übervorteilung? Der Allbarmherzige sagt ‚Verkauf‘, aber nicht Miete – oder macht es vielleicht keinen Unterschied? Abaje sagte zu ihm: Steht denn ‚Verkauf für immer‘ geschrieben? ‚Verkauf‘ steht schlechthin geschrieben, und auch dies ist für seine Zeit ein Verkauf.
בעי רבי זירא שכירות יש לו אונאה או אין לו אונאה ממכר אמר רחמנא אבל לא שכירות או דלמא לא שנא אמר ליה אביי מי כתיב ממכר לעולם ממכר סתמא כתיב והאי נמי ביומיה מכירה היא
Rawa fragte: Weizen, den man in den Boden gesät hat – wie ist es? Gibt es bei ihm Übervorteilung, oder gibt es keine Übervorteilung? Gilt er, als läge er in einem Krug, und es gibt bei ihm Übervorteilung, oder ist er vielleicht im Boden aufgegangen?
בעי רבא חטין וזרען בקרקע מהו יש להם אונאה או אין להם אונאה כמאן דשדיין בכדא דמיין ויש להם אונאה או דלמא בטלינהו על גב ארעא
Wie ist der Fall? Wollte man sagen, dass er sagte: ‚Ich habe sechs [Maß] darin gesät‘, und Zeugen kamen und sagten, er habe nur fünf darin gesät – Rawa sagte doch: Bei jeder Sache nach Maß, Gewicht oder Zahl tritt man selbst bei weniger als dem Maß der Übervorteilung zurück!
היכי דמי אילימא דאמר איהו שדאי בה שיתא ואתו סהדי ואמרי דלא שדא בה אלא חמשה והאמר רבא כל דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין אפילו פחות מכדי אונאה חוזר
Vielmehr, dass er sagte: ‚Ich habe darin gesät, so viel wie nötig‘, und es stellte sich heraus, dass er nicht so viel darin gesät hatte wie nötig – gibt es bei ihm Übervorteilung, oder gibt es keine Übervorteilung? Gilt er, als läge er in einem Krug, und es gibt bei ihm Übervorteilung, oder ist er vielleicht im Boden aufgegangen?
אלא דאמר איהו שדאי בה כדאבעי לה ואיגלאי מילתא דלא שדא בה כדאבעי לה יש להם אונאה או אין להם אונאה כמאן דשדי בכדא דמיין ויש להם אונאה או דלמא בטלינהו אגב ארעא
Schwört man über ihn, oder schwört man nicht über ihn? Gilt er, als läge er in einem Krug, und man schwört über ihn, oder ist er vielleicht im Boden aufgegangen, und man schwört nicht über ihn?
נשבעין עליהן או אין נשבעין עליהן כמאן דשדיין בכדא דמיין ונשבעין עליהן או דלמא בטלינהו אגב ארעא ואין נשבעין עליהן
Erlaubt ihn das Omer, oder erlaubt ihn das Omer nicht? Wie ist der Fall? Wenn er Wurzeln geschlagen hat – das haben wir gelernt; wenn er keine Wurzeln geschlagen hat – das haben wir [auch] gelernt, denn wir haben gelernt: Haben sie vor dem Omer Wurzeln geschlagen, erlaubt sie das Omer; wenn nicht, sind sie verboten, bis das nächste Omer kommt.
עומר מתירן או אין עומר מתירן היכי דמי אי דאשרוש תנינא אי דלא אשרוש תנינא דתנן אם השרישו קודם לעומר עומר מתירן ואם לאו אסורין עד שיבא עומר הבא
Nötig ist es nur, wo er sie vor dem Omer geerntet und gesät hat, und das Omer kam und ging über sie hinweg, und sie hatten vor dem Omer keine Wurzeln geschlagen.
לא צריכא דחצדינהו וזרעינהו קודם לעומר ואתא ליה עומר וחליף עילוייהו ולא אשרוש קודם לעומר
Original: Bava Metzia 56b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.