Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 2Frage 2Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
und jener, weil ihre Arbeit nicht bei ihm ist. Wie ist der Fall? Wenn er zu ihnen gesagt hat: „Euer Lohn [obliegt] mir“, so [obliegt] ihr Lohn ihm. Denn es wurde gelehrt: Wer einen Arbeiter dingt, um an dem Seinen zu arbeiten, und ihn an dem seines Nächsten [arbeiten] ließ, gibt ihm seinen vollen Lohn und nimmt dann vom Hausherrn [so viel] zurück, wie er ihm genützt hat.
וזה לפי שאין פעולתו אצלו היכי דמי אי דאמר להו שכרכם עלי שכרו עליו הוא דתניא השוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חבירו נותן לו שכרו משלם וחוזר ונוטל מבעל הבית מה שההנה אותו
Jehuda bar Meremar sagte zu seinem Diener: Geh, dinge mir Arbeiter und sag ihnen: Euer Lohn [obliegt] dem Hausherrn. Meremar und Mar Sutra dingten [Arbeiter] füreinander.
יהודה בר מרימר א"ל לשמעיה זיל אגיר לי פועלים ואימא להו שכרכם על בעל הבית מרימר ומר זוטרא אגרי להדדי
Rabba bar Raw Huna sagte: Diese Marktleute von Sura übertreten nicht [das Verbot] „Du sollst nicht über Nacht behalten“, denn sie wissen, dass sie sich auf den Markttag verlassen. Aber [das Verbot] „Du sollst nicht zurückhalten“ übertritt er gewiss.
אמר רבה בר רב הונא הני שוקאי דסורא לא עברי משום בל תלין מידע ידעי דעל יומא דשוקא סמיכי אבל משום בל תשהא ודאי עובר:
„Ein Stundenlöhner kann ihn die ganze Nacht und den ganzen Tag einfordern“: Raw sagte: Ein Stundenlöhner bei Tag kann ihn den ganzen Tag einfordern; ein Stundenlöhner bei Nacht kann ihn die ganze Nacht einfordern. Und Schmuel sagte: Ein Stundenlöhner bei Tag kann ihn den ganzen Tag einfordern, und ein Stundenlöhner bei Nacht kann ihn die ganze Nacht und den ganzen Tag einfordern.
שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום: אמר רב שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה ושמואל אמר שכיר שעות דיום גובה כל היום ושכיר שעות דלילה גובה כל הלילה וכל היום
Wir haben gelernt: „Ein Stundenlöhner kann ihn die ganze Nacht und den ganzen Tag einfordern.“ Das ist eine Widerlegung Raws! – Raw kann dir sagen: Er lehrt es nach den [beiden] Seiten: Ein Stundenlöhner bei Tag kann ihn den ganzen Tag einfordern; ein Stundenlöhner bei Nacht kann ihn die ganze Nacht einfordern.
תנן שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום תיובתא דרב אמר לך רב לצדדין קתני שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה
Wir haben gelernt: War er Wochenlöhner, Monatslöhner, Jahreslöhner, Löhner für eine Jahrwoche: Scheidet er bei Tag aus, kann er ihn den ganzen Tag einfordern; scheidet er bei Nacht aus, kann er ihn die ganze Nacht und den ganzen Tag einfordern.
תנן היה שכיר שבת שכיר חדש שכיר שנה שכיר שבוע יוצא ביום גובה כל היום יוצא בלילה גובה כל הלילה וכל היום
Raw kann dir sagen: Es ist ein Streit von Tannaim. Denn es wurde gelehrt: Ein Stundenlöhner bei Tag kann [seinen Lohn] den ganzen Tag einfordern; ein Stundenlöhner bei Nacht kann ihn die ganze Nacht einfordern – [das sind] die Worte Rabbi Jehudas. Rabbi Schimon sagt: Ein Stundenlöhner bei Tag kann ihn den ganzen Tag einfordern; ein Stundenlöhner bei Nacht kann ihn die ganze Nacht und den ganzen Tag einfordern.
אמר לך רב תנאי היא דתניא שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה דברי ר' יהודה ר"ש אומר שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה וכל היום
Von hier sagten sie: Jeder, der den Lohn eines Lohnarbeiters zurückhält, übertritt diese fünf Verbote und ein Gebot: „Du sollst deinen Nächsten nicht bedrücken“ (Lev 19,13), „Du sollst nicht rauben“ (Lev 19,13), „Du sollst einen armen Lohnarbeiter nicht bedrücken“ (Dtn 24,14), „Er soll nicht über Nacht bleiben“ (Lev 19,13), „An seinem Tag sollst du ihm seinen Lohn geben“ (Dtn 24,15) und „Die Sonne soll nicht darüber untergehen“ (Dtn 24,15).
מכאן אמרו כל הכובש שכר שכיר עובר בה' שמות הללו ועשה משום (ויקרא יט, יג) בל תעשוק את ריעך ומשום (ויקרא יט, יג) בל תגזול ומשום (דברים כד, יד) בל תעשוק שכיר עני ומשום (ויקרא יט, יג) בל תלין ומשום (דברים כד, טו) ביומו תתן שכרו ומשום (דברים כד, טו) לא תבא עליו השמש
Diejenigen [Verbote], die es bei Tag gibt, gibt es nicht bei Nacht, und die es bei Nacht gibt, gibt es nicht bei Tag! – Raw Chisda sagte: [Gemeint ist nur] der Begriff der Lohnzahlung im Allgemeinen.
הני דאיכא ביממא ליכא בליליא דאיכא בליליא ליכא ביממא אמר רב חסדא שם שכירות בעלמא
Was ist Bedrückung und was ist Raub? Raw Chisda sagte: „Geh und komm wieder, geh und komm wieder“ (Spr 3,28) – das ist Bedrückung. „Du hast [etwas] bei mir, und ich gebe es dir nicht“ – das ist Raub.
איזה הוא עושק ואיזהו גזל א"ר חסדא (משלי ג, כח) לך ושוב לך ושוב זה הוא עושק יש לך בידי ואיני נותן לך זה הוא גזל
Raw Scheschet wandte dagegen ein: Welche Bedrückung ist es, für die die Tora ein Opfer auferlegt hat? Eine, die dem Verwahrgut gleicht, bei dem er ihm Geld ableugnet! Vielmehr sagte Raw Scheschet: „Ich habe es dir [schon] gegeben“ – das ist Bedrückung. „Du hast [etwas] bei mir, und ich gebe es dir nicht“ – das ist Raub.
מתקיף לה רב ששת איזהו עושק שחייבה עליו תורה קרבן דומיא דפקדון דקא כפר ליה ממונא אלא אמר רב ששת נתתיו לך זהו עושק יש לך בידי ואיני נותן לך זה הוא גזל
Abaje wandte dagegen ein: Welcher Raub ist es, für den die Tora ein Opfer auferlegt hat? Wir brauchen einen, der dem Verwahrgut gleicht, bei dem er ihm Geld ableugnet! Vielmehr sagte Abaje: „Ich habe dich nie gedungen“ – das ist Bedrückung. „Ich habe es dir [schon] gegeben“ – das ist Raub.
מתקיף לה אביי איזה הוא גזל שחייבה עליו תורה קרבן דומיא דפקדון בעינן דקא כפר ליה ממונא אלא אמר אביי לא שכרתיך מעולם זה הוא עושק נתתיו לך זה הוא גזל
Und nach Raw Scheschet: Was ist der Unterschied, dass ihm die Bedrückung schwierig ist und der Raub ihm nicht schwierig ist? – Er kann dir sagen: [Gemeint ist ein] Raub, wenn er ihn geraubt und danach abgeleugnet hat.
ולרב ששת מאי שנא עושק דקשיא ליה ומאי שנא גזל דלא קשיא ליה אמר לך גזל דגזליה והדר כפריה
Wenn dem so ist, dann ebenso bei der Bedrückung, wenn er sie danach abgeleugnet hat! – Wie kannst du das vergleichen! Gut, dort steht geschrieben: „oder durch Raub“ (Lev 5,21) – daraus folgt, dass er ihm [den Raub] anfangs zugegeben hatte. Steht denn aber bei der Bedrückung geschrieben: „oder durch Bedrückung“? „Oder hat bedrückt“ (Lev 5,21) steht geschrieben – dass er ihn bereits bedrückt hat.
אי הכי אפילו עושק נמי דהדר כפריה הכי השתא בשלמא התם כתיב (ויקרא ה, כא) או בגזל מכלל דאודי ליה מעיקרא אבל גבי עושק מי כתיב או בעושק (ויקרא ה, כא) או עשק כתיב שעשקו כבר
MISCHNA: Sowohl der Lohn für einen Menschen als auch der Lohn für ein Tier als auch der Lohn für Geräte unterliegt [dem Gebot] „An seinem Tag sollst du ihm seinen Lohn geben“ (Dtn 24,15) und unterliegt [dem Verbot] „Der Lohn des Lohnarbeiters soll nicht bei dir über Nacht bleiben bis zum Morgen“ (Lev 19,13). Wann? Wenn er ihn eingefordert hat. Hat er ihn nicht eingefordert, so übertritt er es nicht. Hat er ihn an einen Krämer oder an einen Geldwechsler angewiesen, so übertritt er es nicht.
מתני׳ אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה ואחד שכר כלים יש בו משום (דברים כד, טו) ביומו תתן שכרו ויש בו משום לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר אימתי בזמן שתבעו לא תבעו אינו עובר עליו המחהו אצל חנוני או אצל שולחני אינו עובר עליו
Ein Lohnarbeiter [, der] innerhalb seiner Frist [fordert], schwört und erhält [seinen Lohn]. Ist seine Frist verstrichen, so schwört er nicht und erhält nicht. Gibt es Zeugen, dass er (innerhalb seiner Frist) eingefordert hat, so schwört er und erhält.
שכיר בזמנו נשבע ונוטל עבר זמנו אינו נשבע ונוטל אם יש עדים שתבעו (בזמנו) הרי זה נשבע ונוטל
Ein Beisasse [Ger Toschaw] unterliegt [dem Gebot] „An seinem Tag sollst du ihm seinen Lohn geben“ und unterliegt nicht [dem Verbot] „Der Lohn des Lohnarbeiters soll nicht bei dir über Nacht bleiben bis zum Morgen“.
גר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו ואין בו משום לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר:
GEMARA: Nach wem geht unsere Mischna? Weder nach dem ersten Tanna [, der] „von deinen Brüdern“ [auslegt], noch nach Rabbi Jose bar Rabbi Jehuda. Was ist das? Denn es wurde gelehrt:
גמ׳ מני מתני' לא תנא קמא דמאחיך ולא רבי יוסי ברבי יהודה מאי היא דתניא
Original: Bava Metzia 111a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.