Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 3Frage 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Rabbi Chanina wollte meinen: Das Land verbleibt im Besitz der Waisen, und dem Gläubiger obliegt es, den Beweis zu bringen. Ein gewisser Greis sagte zu ihnen: So sagte Rabbi Jochanan: Den Waisen obliegt es, den Beweis zu bringen. Was ist der Grund? Da das Land zur Einziehung bestimmt ist, gilt es als bereits eingezogen, und den Waisen obliegt es, den Beweis zu bringen.
סבר רבי חנינא למימר ארעא בחזקת יתמי קיימא ועל בעל חוב להביא ראיה אמר להו ההוא סבא הכי א"ר יוחנן על היתומים להביא ראיה מאי טעמא ארעא כיון דלגוביינא קיימא כמאן דגביא דמיא ועל היתומין להביא ראיה
Abaje sagte: Auch wir haben es gelernt: Ist es zweifelhaft, ob dieser früher da war, oder zweifelhaft, ob jener früher da war, so schneidet er [den Baum] ab und zahlt keinen Geldwert.
אמר אביי אף אנן נמי תנינא ספק זה קדם וספק זה קדם קוצץ ואינו נותן דמים
Demnach: Da er zum Abschneiden bestimmt ist, sagen wir ihm: Bring Beweis und nimm! So auch hier: Diese Urkunde – da sie zur Einziehung bestimmt ist, gilt sie als bereits eingezogen, und den Waisen obliegt es, den Beweis zu bringen.
אלמא כיון דלמיקץ קיימא אמרינן ליה אייתי ראיה ושקול הכא נמי האי שטרא כיון דלגוביינא קיימא כמאן דגביא דמיא ועל היתומים להביא ראיה
Doch dem ist nicht so: Mit Geld finden wir sie ab, nach Raw Nachman. Denn Raw Nachman sagte, Schmuel sagte: Bei dreien schätzt man ihnen den Wertzuwachs und findet sie mit Geld ab, und zwar: Der Erstgeborene [gegenüber] dem Einfachen [Bruder],
ולא היא בדמי מסלקינן להו מדרב נחמן דאמר רב נחמן אמר שמואל שלשה שמין להם את השבח ומעלין אותן בדמים ואלו הן בכור לפשוט
Rabina sagte zu Raw Aschi: Soll das heißen, dass Schmuel meint: „der Gläubiger gegenüber den Käufern“? Hat denn der Käufer einen Wertzuwachs? Schmuel sagte doch: Der Gläubiger zieht den Wertzuwachs ein! Und wolltest du sagen, das ist kein Widerspruch: Hier beim Wertzuwachs, der bis zu den Schultern reicht, dort beim Wertzuwachs, der nicht bis zu den Schultern reicht – es gibt doch tägliche Fälle, und Schmuel lässt sogar den Wertzuwachs einziehen, der bis zu den Schultern reicht!
א"ל רבינא לרב אשי למימרא דסבר שמואל בעל חוב ללקוחות ומי אית ליה שבחא ללוקח והאמר שמואל בעל חוב גובה את השבח וכי תימא לא קשיא כאן בשבח המגיע לכתפים כאן בשבח שאין מגיע לכתפים והא מעשים בכל יום וקא מגבי שמואל אפי' בשבח המגיע לכתפים
Das ist kein Widerspruch: Das eine, wenn er bei ihm [eine Forderung] in Höhe des Landes und des Wertzuwachses hat; das andere, wenn er bei ihm [keine Forderung] in Höhe des Landes und des Wertzuwachses hat.
לא קשיא הא דמסיק ביה כשיעור ארעא ושבחא הא דלא מסיק ביה שיעור ארעא ושבחא
Und wenn er [keine Forderung] in Höhe des Landes und des Wertzuwachses hat, gibt er dem Käufer Geld und findet ihn ab. Das ist gut nach dem, der sagt: Wenn der Käufer Geld hat, kann er den Gläubiger nicht abfinden. Aber nach dem, der sagt: Wenn der Käufer Geld hat, kann er den Gläubiger abfinden – soll er ihm doch sagen: Hätte ich Geld, so hätte ich dich vom ganzen Land abgefunden; jetzt, da ich kein Geld habe, gib mir ein Grewa Land in meinem Land in Höhe meines Wertzuwachses!
וכי לא מסיק שיעור ארעא ושבחא דיהיב ליה זוזי ללוקח ומסלק ליה הניחא למ"ד אי אית [ליה] זוזי ללוקח לא מצי מסלק ליה לבעל חוב שפיר אלא למ"ד אית ליה זוזי ללוקח מצי מסלק ליה לבעל חוב ונימא ליה אי הוו לי זוזי הוה מסליקנא לך מכולא ארעא השתא דלית לי זוזי הב לי גריוא דארעא בארעאי שיעור שבחאי
Womit haben wir es hier zu tun? Wenn er es ihm zum Sonderpfand [Apotiki] gemacht hat, indem er zu ihm gesagt hat: Du sollst keine Bezahlung haben außer aus diesem.
הכא במאי עסקינן כגון דשויא ניהליה אפותיקי דא"ל לא יהא לך פרעון אלא מזו:
MISCHNA: Wer ein Feld von seinem Nächsten für eine Jahrwoche für siebenhundert Sus übernimmt – das Siebtjahr zählt mit. Hat er es von ihm für sieben Jahre für siebenhundert Sus übernommen, so zählt das Siebtjahr nicht mit.
מתני׳ המקבל שדה מחבירו לשבוע אחד בשבע מאות זוז השביעית מן המנין קבלה הימנו שבע שנים בשבע מאות זוז אין השביעית מן המנין
Ein Tagelöhner kann [seinen Lohn] die ganze Nacht einfordern; ein Nachtlöhner kann ihn den ganzen Tag einfordern; ein Stundenlöhner kann ihn die ganze Nacht und den ganzen Tag einfordern. Ein Wochenlöhner, ein Monatslöhner, ein Jahreslöhner, ein Löhner für eine Jahrwoche: Ist er bei Tag [aus dem Dienst] ausgeschieden, kann er ihn den ganzen Tag einfordern; ist er bei Nacht ausgeschieden, kann er ihn die ganze Nacht und den ganzen Tag einfordern.
שכיר יום גובה כל הלילה שכיר לילה גובה כל היום שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום שכיר שבת שכיר חדש שכיר שנה שכיר שבוע יצא ביום גובה כל היום יצא בלילה גובה כל הלילה וכל היום:
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: Woher, dass ein Tagelöhner [seinen Lohn] die ganze Nacht einfordern kann? Die Schrift sagt: „Der Lohn des Lohnarbeiters soll nicht bei dir über Nacht bleiben bis zum Morgen“ (Lev 19,13). Und woher, dass ein Nachtlöhner ihn den ganzen Tag einfordern kann? Denn es heißt: „An seinem Tag sollst du ihm seinen Lohn geben“ (Dtn 24,15).
גמ׳ ת"ר מנין לשכיר יום שגובה כל הלילה ת"ל (ויקרא יט, יג) לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר ומנין לשכיר לילה שגובה כל היום שנאמר (דברים כד, טו) ביומו תתן שכרו
Die Rabbanan lehrten: Aus dem, was gesagt ist: „Der Lohn des Lohnarbeiters soll nicht bei dir über Nacht bleiben“, weiß ich da nicht, dass [es] bis zum Morgen [gilt]? Was lehrt die Schrift mit „bis zum Morgen“? Sie lehrt, dass er nur bis zum ersten Morgen allein übertritt.
ת"ר ממשמע שנאמר לא תלין פעולת שכיר אתך איני יודע שעד בקר מה ת"ל עד בקר מלמד שאינו עובר אלא עד בקר ראשון בלבד
Von da an, was dann? Raw sagte: Er übertritt [das Verbot] „Du sollst nicht zurückhalten“. Raw Josef sagte: Welcher Vers [belegt das]? „Sag nicht zu deinem Nächsten: Geh und komm wieder, und morgen will ich geben, während du es doch hast“ (Spr 3,28).
מכאן ואילך מאי אמר רב עובר משום בל תשהא אמר רב יוסף מאי קראה (משלי ג, כח) אל תאמר לרעך לך ושוב ומחר אתן ויש אתך
Die Rabbanan lehrten: Wer zu seinem Nächsten sagt: Geh hinaus und dinge mir Arbeiter – beide übertreten nicht [das Verbot] „Du sollst nicht über Nacht behalten“: dieser, weil er sie nicht gedungen hat,
ת"ר האומר לחבירו צא שכור לי פועלים שניהן אין עוברין משום בל תלין זה לפי שלא שכרן
Original: Bava Metzia 110b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.