Wenn ein Kleiner einen Großen tötet oder ein Großer einen Kleinen, wie können wir ihn hinrichten? Die Tora sagt doch: „Ein Recht soll für euch gelten“ (Lev 24,22), ein Recht, das für euch alle gleich ist! Vielmehr: Er hat ihm das Leben genommen – so hat der Allbarmherzige gesagt: Man nehme ihm das Leben. So auch hier: Er hat ihm das Augenlicht genommen – so hat der Allbarmherzige gesagt: Man nehme ihm das Augenlicht.
קטן שהרג את הגדול וגדול שהרג את הקטן היכי קטלינן ליה התורה אמרה (ויקרא כד, כב) משפט אחד יהיה לכם משפט השוה לכולכם אלא נשמה שקיל מיניה נשמה אמר רחמנא נשקול מיניה ה"נ נהורא שקיל מיניה נהורא אמר רחמנא נשקול מיניה:
Es wurde anderswo gelehrt: Rabbi Schimon ben Jochai sagt: „Auge um Auge“ – Geld. Du sagst Geld, oder ist es nicht vielmehr wirklich ein Auge? Wenn nun ein Blinder blendet, ein Verstümmelter verstümmelt, ein Lahmer lähmt, wie kann ich bei diesem „Auge um Auge“ erfüllen? Und die Tora sagt doch: „Ein Recht soll für euch gelten“ – ein Recht, das für euch alle gleich ist!
תניא אידך רבי שמעון בן יוחי אומר עין תחת עין ממון אתה אומר ממון או אינו אלא עין ממש הרי שהיה סומא וסימא קיטע וקיטע חיגר וחיגר היאך אני מקיים בזה עין תחת עין והתורה אמרה משפט אחד יהיה לכם משפט השוה לכולכם
Man sagt: Was ist das für eine Schwierigkeit? Vielleicht: Wo es möglich ist, ist es möglich, wo es nicht möglich ist, ist es nicht möglich, und wir sprechen ihn frei. Denn wenn du nicht so sagst: Wenn ein Tödlich-Verletzter einen Gesunden tötet, was tun wir mit ihm?
אמרי ומאי קושיא דלמא היכא דאפשר אפשר היכא דלא אפשר לא אפשר ופטרינן ליה דאי לא תימא הכי טרפה שהרג את השלם מאי עבדינן ליה
Die Schule Rabbi Jischmaels lehrte: Die Schrift sagt: „So soll ihm gegeben werden“ (Lev 24,20), und „Geben“ bedeutet nichts anderes als Geld. – Demnach wäre auch „wie er einem Menschen einen Makel gibt“ (Lev 24,20) Geld?
דבי רבי ישמעאל תנא אמר קרא (ויקרא כד, כ) כן ינתן בו ואין נתינה אלא ממון אלא מעתה (ויקרא כד, כ) כאשר יתן מום באדם הכי נמי דממון הוא
Man sagt: Die Schule Rabbi Jischmaels legt einen überflüssigen Vers aus. Es steht doch geschrieben: „Und wenn jemand seinem Nächsten einen Makel zufügt, wie er getan hat, so soll ihm getan werden“ (Lev 24,19) – wozu brauche ich „so soll ihm gegeben werden“? Daraus ist zu entnehmen: Geld. Wozu brauche ich „wie er einem Menschen einen Makel gibt“? Da er „so soll ihm gegeben werden“ schreiben musste, schrieb er auch „wie er einem Menschen einen Makel gibt“.
אמרי דבי רבי ישמעאל קרא יתירא דרשי מכדי כתיב (ויקרא כד, יט) ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו כן ינתן בו למה לי ש"מ ממון כאשר יתן מום באדם למה לי איידי דבעי מיכתב כן ינתן בו כתב נמי כאשר יתן מום באדם
Die Schule Rabbi Chijas lehrte: Die Schrift sagt: „Hand um Hand“ (Dtn 19,21) – eine Sache, die von Hand zu Hand gegeben wird; und was ist das? Geld. – Demnach wäre auch „Fuß um Fuß“ (Dtn 19,21) ebenso?
דבי רבי חייא תנא אמר קרא (דברים יט, כא) יד ביד דבר הניתן מיד ליד ומאי ניהו ממון אלא מעתה (דברים יט, כא) רגל ברגל נמי הכי הוא
Man sagt: Die Schule Rabbi Chijas legt einen überflüssigen Vers aus. Es steht doch geschrieben: „So tut ihm, wie er seinem Bruder zu tun gedachte“ (Dtn 19,19). Kommt es dir in den Sinn, es sei wörtlich gemeint, wozu brauche ich „Hand um Hand“? Daraus ist zu entnehmen: Geld. Wozu brauche ich „Fuß um Fuß“? Da „Hand um Hand“ geschrieben steht, schrieb er auch „Fuß um Fuß“.
אמרי דבי רבי חייא קרא יתירא קא דרשי מכדי כתיב (דברים יט, יט) ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו אי סלקא דעתך ממש יד ביד למה לי ש"מ ממון רגל ברגל למה לי איידי דכתיב יד ביד כתב נמי רגל ברגל
Abaje sagt: Es ergibt sich aus dem, was die Schule Chiskijas lehrte. Denn die Schule Chiskijas lehrte: „Auge um Auge“ (Ex 21,24), „Leben um Leben“ – nicht aber Leben und Auge um ein Auge. Kommt es dir aber in den Sinn, es sei wörtlich gemeint, so kann es vorkommen, dass es Auge und Leben um ein Auge ist, denn während man ihn blendet, entweicht seine Seele.
אביי אומר אתיא מדתני דבי חזקיה דתנא דבי חזקיה (שמות כא, כד) עין תחת עין נפש תחת נפש ולא נפש ועין תחת עין ואי סלקא דעתך ממש זימנין דמשכחת לה עין ונפש תחת עין דבהדי דעויר ליה נפקא ליה נשמתיה
Was ist das für eine Schwierigkeit? Vielleicht schätzen wir ihn ein: Kann er es ertragen, tun wir es, kann er es nicht ertragen, tun wir es nicht. Und haben wir eingeschätzt, dass er es ertragen kann, und tun es an ihm, und sein Geist entweicht – wenn er stirbt, so soll er sterben. Haben wir nicht bei der Geißelung gelernt: Hat man ihn eingeschätzt und er stirbt unter seiner Hand, so ist er frei?
ומאי קושיא דלמא מימד אמדינן ליה אי מצי מקבל עבדינן ואי לא מצי מקבל לא עבדינן ואי אמדינן דמצי' מקבל ועבדינן ביה ונפק רוחיה אי מיית לימות מי לא תנן גבי מלקות אמדוהו ומת תחת ידו פטור
Raw Sewid sagte im Namen Rawas: Die Schrift sagt: „Wunde um Wunde“ (Ex 21,25) – um [Ersatz für] Schmerz neben dem Schaden zu geben. Kommt es dir aber in den Sinn, es sei wörtlich gemeint – wie dieser Schmerz hatte, so hat ja auch jener Schmerz!
רב זביד משמיה דרבה אמר אמר קרא (שמות כא, כה) פצע תחת פצע ליתן צער במקום נזק ואי סלקא דעתך ממש כי היכי דלהאי הוי ליה צערא להאי נמי אית ליה צערא
Was ist das für eine Schwierigkeit? Vielleicht gibt es einen Menschen, der verwöhnt ist und mehr Schmerz hat, und einen, der nicht verwöhnt ist und keinen [so großen] Schmerz hat. Was ergibt sich daraus? Dass man ihm den Unterschied dazwischen zu geben hat.
Raw Papa sagte im Namen Rawas: Die Schrift sagt: „Und heilen lassen soll er ihn“ (Ex 21,19) – um [die Kosten der] Heilung neben dem Schaden zu geben. Kommt es dir aber in den Sinn, es sei wörtlich gemeint – wie dieser einen Arzt braucht, so braucht auch jener einen Arzt!
רב פפא משמיה דרבא אמר אמר קרא (שמות כא, יט) ורפא ירפא ליתן רפואה במקום נזק ואי סלקא דעתך ממש כי היכי דהאי בעי אסייא האי נמי בעי אסייא
Was ist das für eine Schwierigkeit? Vielleicht gibt es einen, dessen Fleisch rasch heilt, und einen, dessen Fleisch nicht rasch heilt. Was ergibt sich daraus? Dass man ihm den Unterschied dazwischen zu geben hat.
מאי קושיא דלמא איכא דסליק בשריה הייא ואיכא דלא סליק בשריה הייא למאי נפקא מינה למיתב ליה היאך דביני ביני
Raw Aschi sagte: Es ergibt sich aus „um“–„um“ beim Ochsen. Hier steht geschrieben: „Auge um Auge“ (Ex 21,24), und dort steht geschrieben: „Er soll Ochsen um den Ochsen bezahlen“ (Ex 21,36) – wie dort Geld, so auch hier Geld.
רב אשי אמר אתיא תחת תחת משור כתיב הכא (שמות כא, כד) עין תחת עין וכתיב התם (שמות כא, לו) שלם ישלם שור תחת השור מה להלן ממון אף כאן ממון
Was siehst du, dass du „um“–„um“ vom Ochsen ableitest? Leite doch „um“–„um“ vom Menschen ab, denn es steht geschrieben: „So sollst du Leben um Leben geben“ (Ex 21,23) – wie dort wörtlich, so auch hier wörtlich!
מאי חזית דילפת תחת תחת משור נילף תחת תחת מאדם דכתיב (שמות כא, כג) ונתת נפש תחת נפש מה להלן ממש אף כאן ממש
Man sagt: Man folgert Schäden aus Schäden, nicht aber Schäden aus der Todesstrafe. – Im Gegenteil: Man folgert Mensch aus Mensch, nicht aber Mensch aus Vieh!
אמרי דנין נזקין מנזקין ואין דנין נזקין ממיתה אדרבה דנין אדם מאדם ואין דנין אדם מבהמה
Es wurde gelehrt: Rabbi Elieser sagt: „Auge um Auge“ – wörtlich. – Wörtlich, kommt dir das in den Sinn? Hält Rabbi Elieser es denn nicht wie all diese Tannaim?
תניא ר"א אומר עין תחת עין ממש ממש סלקא דעתך רבי אליעזר לית ליה ככל הני תנאי
Rabba sagte: [Das bedeutet,] dass man ihn nicht wie einen Sklaven schätzt. Abaje sagte zu ihm: Wie denn sonst – wie einen Freien? Hat denn ein Freier einen Preis? Vielmehr sagte Raw Aschi: [Das bedeutet,] dass man nicht am Geschädigten schätzt, sondern am Schädiger.
אמר רבה לומר שאין שמין אותו כעבד א"ל אביי אלא כמאן כבן חורין בן חורין מי אית ליה דמי אלא אמר רב אשי לומר שאין שמין אותו בניזק אלא במזיק:
Ein Esel hatte einem Kind die Hand abgebissen. [Der Fall] kam vor Raw Papa bar Schmuel. Er sagte zu ihnen: Geht und schätzt ihm vier Dinge. Rawa sagte zu ihm: Wir haben doch fünf gelernt! Er sagte zu ihm: Außer dem Schaden meine ich. Abaje sagte zu ihm: Es ist doch ein Esel, und ein Esel zahlt nur den Schaden! Er sagte zu ihnen: Geht und schätzt ihm seinen Schaden. – Aber man muss ihn doch wie einen Sklaven schätzen! – Er sagte zu ihnen: Geht und schätzt ihn wie einen Sklaven.
ההוא חמרא דקטע ידא דינוקא אתא לקמיה דרב פפא בר שמואל אמר להו זילו שומו ליה ארבעה דברים אמר ליה רבא והא אנן חמשה תנן א"ל לבר מנזק קאמינא אמר ליה אביי והא חמור הוא וחמור אינו משלם אלא נזק אמר להו זילו שומו ליה נזקיה והא כעבדא בעי למשיימיה אמר להו זילו שיימוהו כעבדא
Der Vater des Kindes sagte zu ihnen: Ich will das nicht, denn es ist eine Herabsetzung für ihn. Sie sagten zu ihm: Aber du bringst doch das Kind um seinen Anspruch! Er sagte zu ihnen: Wenn er groß ist, werde ich ihn aus meinem Eigenen entschädigen.
אמר להו אבוה דינוקא לא בעינא דזילא ביה מילתא אמרו ליה והא קא מחייבת ליה לינוקא אמר להו לכי גדיל מפייסנא ליה מדידי
Ein Ochse hatte einem Kind die Hand zerbissen. [Der Fall] kam vor Rawa. Er sagte zu ihnen: Geht und schätzt ihn wie einen Sklaven. Sie sagten zu ihm: Hat nicht der Meister selbst gesagt: Alles, was wie ein Sklave geschätzt wird, treibt man in Babylonien nicht ein? Er sagte zu ihnen: Es ist nötig für den Fall, dass er [etwas als Pfand] ergriffen hat.
ההוא תורא דאלס ידיה דינוקא אתא לקמיה דרבא אמר להו זילו שיימוהו כעבדא אמרו ליה והא מר הוא דאמר כל הנישום כעבד אין גובין אותו בבבל אמר להו לא צריכא דאי תפס
Rawa folgt hierin seiner Auffassung, denn Rawa sagte: Schäden, die ein Ochse einem Ochsen zufügt, und Schäden, die ein Ochse einem Menschen zufügt, treibt man in Babylonien ein; Schäden, die ein Mensch einem Menschen zufügt, und Schäden, die ein Mensch einem Ochsen zufügt, treibt man in Babylonien nicht ein.
רבא לטעמיה דאמר רבא נזקי שור בשור ונזקי שור באדם גובין אותו בבבל נזקי אדם באדם ונזקי אדם בשור אין גובין אותו בבבל
Was ist der Unterschied bei Schäden eines Menschen an einem Menschen und eines Menschen an einem Ochsen, dass nicht? Weil wir [ordinierte] Richter benötigen, und es gibt sie nicht. Aber bei Schäden eines Ochsen an einem Ochsen und eines Ochsen an einem Menschen
מ"ש נזקי אדם באדם ונזקי אדם בשור דלא אלהים בעינן וליכא נזקי שור בשור ושור באדם נמי
Original: Bava Kamma 84a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.