Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Einwand 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
MISCHNA: Wer seinen Nächsten verletzt, ist ihm gegenüber wegen fünf Dingen ersatzpflichtig: für den Schaden, für den Schmerz, für die Heilung, für den Arbeitsausfall und für die Beschämung.
מתני׳ החובל בחבירו חייב עליו משום חמשה דברים בנזק בצער בריפוי בשבת ובושת:
Für den Schaden – wie? Hat er ihm ein Auge geblendet, die Hand abgehauen, das Bein gebrochen, so betrachtet man ihn, als wäre er ein Sklave, der auf dem Markt verkauft wird, und schätzt, wie viel er vorher wert war und wie viel er jetzt wert ist.
בנזק כיצד סימא את עינו קטע את ידו שיבר את רגלו רואין אותו כאילו הוא עבד נמכר בשוק ושמין כמה היה יפה וכמה הוא יפה:
Schmerz: Hat er ihn mit einem Bratspieß oder mit einem Nagel gebrannt, sei es auch nur an seinem Fingernagel, einer Stelle, an der keine Wunde entsteht, so schätzt man, wie viel ein Mensch wie dieser nehmen wollte, um solchen Schmerz zu erleiden.
צער כואו (או) בשפוד או במסמר ואפילו על ציפורנו מקום שאינו עושה חבורה אומדין כמה אדם כיוצא בזה רוצה ליטול להיות מצטער כך:
Heilung: Hat er ihn geschlagen, ist er verpflichtet, ihn heilen zu lassen. Sind ihm Geschwüre aufgegangen: wenn infolge des Schlages, ist er ersatzpflichtig, wenn nicht infolge des Schlages, ist er frei. Heilte [die Wunde] und brach wieder auf, heilte und brach wieder auf, ist er verpflichtet, ihn heilen zu lassen; heilte sie vollständig, ist er nicht [mehr] verpflichtet, ihn heilen zu lassen.
ריפוי הכהו חייב לרפאותו עלה בו צמחים אם מחמת המכה חייב שלא מחמת המכה פטור חייתה ונסתרה חייתה ונסתרה חייב לרפאותו חייתה כל צורכה אינו חייב לרפאותו:
Arbeitsausfall: Man betrachtet ihn, als wäre er ein Gurkenfeldwächter, denn den Wert seiner Hand und den Wert seines Beines hat er ihm ja bereits gegeben.
שבת רואין אותו כאילו הוא שומר קישואין שכבר נתן לו דמי ידו ודמי רגלו:
Das kommt dir nicht in den Sinn, denn es wurde gelehrt: Man könnte meinen, hat er ihm ein Auge geblendet, blendet man ihm das Auge, hat er ihm die Hand abgehauen, haut man ihm die Hand ab, hat er ihm das Bein gebrochen, bricht man ihm das Bein. Darum lehrt die Schrift: „Wer einen Menschen schlägt … und wer ein Vieh schlägt“ (Lev 24,21) – wie beim Schlagen eines Viehs auf Zahlung [erkannt wird], so auch beim Schlagen eines Menschen auf Zahlung.
לא סלקא דעתך דתניא יכול סימא את עינו מסמא את עינו קטע את ידו מקטע את ידו שיבר את רגלו משבר את רגלו ת"ל (ויקרא כד, כא) מכה אדם ומכה בהמה מה מכה בהמה לתשלומין אף מכה אדם לתשלומין
Und wenn es dir beliebt zu sagen [, das genüge nicht]: Siehe, es heißt: „Ihr sollt kein Lösegeld nehmen für das Leben eines Mörders, der schuldig ist zu sterben“ (Num 35,31) – für das Leben eines Mörders nimmst du kein Lösegeld, wohl aber nimmst du Lösegeld für die Hauptglieder, die nicht nachwachsen.
ואם נפשך לומר הרי הוא אומר (במדבר לה, לא) לא תקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות לנפש רוצח אי אתה לוקח כופר אבל אתה לוקח כופר לראשי אברים שאין חוזרין
Welches „Schlagen“? Wollte man sagen: „Wer ein Vieh schlägt, soll es ersetzen, und wer einen Menschen schlägt, soll getötet werden“ (Lev 24,21) – da ist doch vom Töten die Rede!
Vielmehr von hier: „Wer das Leben eines Viehs schlägt, soll es ersetzen, Leben um Leben“ (Lev 24,18), und unmittelbar daneben steht: „Und wenn jemand seinem Nächsten einen Makel zufügt, wie er getan hat, so soll ihm getan werden“ (Lev 24,19). – Das ist doch kein „Schlagen“! – Wir sprechen von „Schlagen“ im Sinne des Schlagens überhaupt: Wie das beim Vieh genannte Schlagen auf Zahlung [geht], so geht auch das beim Menschen genannte Schlagen auf Zahlung.
אלא מהכא (ויקרא כד, יח) מכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש וסמיך ליה (ויקרא כד, יט) ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו האי לאו מכה הוא הכאה הכאה קאמרינן מה הכאה האמורה בבהמה לתשלומין אף הכאה האמורה באדם לתשלומין
Aber es steht doch geschrieben: „Und wenn jemand irgendein Menschenleben schlägt, soll er getötet werden“ (Lev 24,17)! Woher, dass es um Geld geht? Sag doch: wirklich um den Tod!
והא כתיב (ויקרא כד, יז) ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת בממון ממאי דבממון אימא במיתה ממש
Das kommt dir nicht in den Sinn: Erstens wird es ja verglichen mit „wer ein Vieh schlägt, soll es ersetzen“, und außerdem steht danach geschrieben: „Wie er einem Menschen einen Makel zufügt, so soll ihm zugefügt werden“ (Lev 24,20). Daraus ist zu entnehmen: Geld.
לא סלקא דעתך חדא דהא איתקש למכה בהמה ישלמנה ועוד כתיב בתריה כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו ושמע מינה ממון
Und was bedeutet „wenn es dir beliebt zu sagen“? – Der Tanna hatte noch eine Schwierigkeit: Was siehst du, dass du es vom Schlagen eines Viehs ableitest? Leite es doch vom Schlagen eines Menschen ab!
ומאי אם נפשך לומר תו קא קשיא לתנא מאי חזית דילפת ממכה בהמה לילף ממכה אדם
Man sagt: Man folgert Schäden aus Schäden, nicht aber Schäden aus der Todesstrafe. – Im Gegenteil: Man folgert Mensch aus Mensch, nicht aber Mensch aus Vieh!
אמרי דנין ניזקין מניזקין ואין דנין ניזקין ממיתה אדרבה דנין אדם מאדם ואין דנין אדם מבהמה
Das ist es, was er lehrt: „Wenn es dir beliebt zu sagen: Siehe, es heißt: ‚Ihr sollt kein Lösegeld nehmen für das Leben eines Mörders, der schuldig ist zu sterben, denn er soll getötet werden‘ (Num 35,31) – für das Leben eines Mörders nimmst du kein Lösegeld, wohl aber nimmst du Lösegeld für die Hauptglieder, die nicht nachwachsen.“
היינו דקתני אם נפשך לומר הרי הוא אומר לא תקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת לנפש רוצח אי אתה לוקח כופר אבל אתה לוקח כופר לראשי אברים שאינן חוזרין
Kommt denn dieses „Ihr sollt kein Lösegeld nehmen für das Leben eines Mörders“, um die Hauptglieder auszuschließen? Er braucht es doch für das, was der Allbarmherzige sagt: Tu ihm nicht zweierlei an – nimm nicht Geld von ihm und töte ihn [außerdem]! – Das ergibt sich schon aus „nach Maßgabe seiner Schuld“ (Dtn 25,2): Für eine Schuld machst du ihn haftbar, du machst ihn nicht für zwei Schulden haftbar.
והאי לא תקחו כופר לנפש רוצח למעוטי ראשי אברים הוא דאתא האי מבעי ליה דאמר רחמנא לא תעביד ביה תרתי לא תשקול מיניה ממון ותקטליה האי (דברים כה, ב) מכדי רשעתו נפקא רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו שתי רשעיות
Aber er braucht es doch noch dafür, dass der Allbarmherzige sagt: Nimm nicht Geld und lass ihn frei! – Wenn dem so wäre, sollte der Allbarmherzige schreiben: „Ihr sollt kein Lösegeld nehmen für den, der schuldig ist zu sterben“; wozu brauche ich „für das Leben eines Mörders“? Daraus ist zu entnehmen: Für das Leben eines Mörders nimmst du kein Lösegeld, wohl aber nimmst du Lösegeld für die Hauptglieder, die nicht nachwachsen.
ואכתי מבעי ליה דקאמר רחמנא לא תשקול ממון ותפטריה א"כ לכתוב רחמנא לא תקחו כופר לאשר הוא רשע למות לנפש רוצח למה לי ש"מ לנפש רוצח אי אתה לוקח כופר אבל אתה לוקח כופר לראשי אברים שאינן חוזרין
Da nun aber geschrieben steht „Ihr sollt kein Lösegeld nehmen“, wozu brauche ich [die Analogie] „schlagen“–„schlagen“? – Man sagt: Wäre es nur hieraus [abgeleitet], hätte ich gemeint: Will er, gibt er sein Auge, will er, gibt er den Wert seines Auges. Darum lässt er uns [die Ableitung] vom Vieh hören: Wie beim Schlagen eines Viehs auf Zahlung, so auch beim Schlagen eines Menschen auf Zahlung.
וכי מאחר דכתיב לא תקחו כופר מכה מכה למה לי אמרי אי מהאי הוה אמינא אי בעי עינו ניתיב ואי בעי דמי עינו ניתיב קמ"ל מבהמה מה מכה בהמה לתשלומין אף מכה אדם לתשלומין:
Es wurde gelehrt: Rabbi Dostai ben Jehuda sagt: „Auge um Auge“ – Geld. Du sagst Geld, oder ist es nicht vielmehr wirklich ein Auge? Du musst sagen: Wenn nun das Auge des einen groß war und das Auge des anderen klein, wie kann ich da „Auge um Auge“ anwenden?
תניא ר' דוסתאי בן יהודה אומר עין תחת עין ממון אתה אומר ממון או אינו אלא עין ממש אמרת הרי שהיתה עינו של זה גדולה ועינו של זה קטנה היאך אני קורא ביה עין תחת עין
Und wolltest du sagen, in jedem solchen Fall nehme man von ihm Geld – die Tora sagt doch: „Ein Recht soll für euch gelten“ (Lev 24,22), ein Recht, das für euch alle gleich ist.
וכי תימא כל כי האי שקיל מיניה ממונא התורה אמרה (ויקרא כד, כב) משפט אחד יהיה לכם משפט השוה לכולכם
Man sagt: Was ist das für eine Schwierigkeit? Vielleicht: Er hat ihm das Augenlicht genommen – so hat der Allbarmherzige gesagt: Man nehme ihm das Augenlicht. Denn wenn du nicht so sagst:
אמרי מאי קושיא דלמא נהורא שקיל מיניה נהורא אמר רחמנא נישקול מיניה דאי לא תימא הכי
Original: Bava Kamma 83b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.