aber du lässt das Erbe nicht vom Vater übergehen, selbst bei [Vorhandensein] einer Tochter! – Wenn dem so wäre, hätte der Allbarmherzige „lasst übergehen“ nicht schreiben sollen.
ואי אתה מעביר נחלה מן האב אפילו במקום בת אם כן לא נכתוב רחמנא והעברתם
Und wer es aus „lasst übergehen“ ableitet – was macht er mit diesem „sein Blutsverwandter“? Er braucht es für das, was gelehrt wird: „Sein Blutsverwandter“ – das ist seine Frau. Das lehrt, dass der Ehemann seine Frau beerbt.
ולמאן דנפקא ליה מוהעברתם האי שארו מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא שארו זו אשתו מלמד שהבעל יורש את אשתו
Und wer es aus „sein Blutsverwandter“ ableitet – was macht er mit diesem „lasst übergehen“? Er braucht es für das, was gelehrt wird: Rabbi sagt: Bei allen [anderen] ist bei ihnen von „Geben“ die Rede, und hier ist bei ihnen von „Übergehenlassen“ die Rede; denn es gibt niemanden, der ein Erbe von Stamm zu Stamm übergehen lässt, außer der Tochter, da ihr Sohn und ihr Ehemann sie beerben.
ולמאן דנפקא ליה משארו האי והעברתם מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא רבי אומר בכולן נאמר בהן נתינה וכאן נאמרה בהן העברה שאין לך שמעביר נחלה משבט לשבט אלא בת הואיל ובנה ובעלה יורשין אותה
Und woher [weißt du], dass „sein Blutsverwandter“ der Vater ist? Weil geschrieben steht: „Sie ist die Blutsverwandte deines Vaters“ (Lev 18,12). Sag doch: „Sein Blutsverwandter“ ist die Mutter, denn es steht geschrieben: „Sie ist die Blutsverwandte deiner Mutter“ (Lev 18,13)!
וממאי דשארו זה האב דכתיב (ויקרא יח, יב) שאר אביך הוא אימא שארו זו האם דכתיב (ויקרא יח, יג) שאר אמך היא
Rawa sagte: Die Schrift sagt: „aus seiner Sippe, und er soll es erben“ (Num 27,11). Die Familie des Vaters heißt Sippe, die Familie der Mutter heißt nicht Sippe, denn es steht geschrieben: „nach ihren Sippen, nach ihren Vaterhäusern“ (Num 1,2).
אמר רבא אמר קרא (במדבר כז, יא) ממשפחתו וירש אותה משפחת אב קרויה משפחה משפחת אם אינה קרויה משפחה דכתיב (במדבר א, ב) למשפחותם לבית אבותם
Und die Familie der Mutter heißt nicht Sippe? Es steht doch geschrieben: „Und es war ein junger Mann aus Betlehem in Juda, aus der Sippe Juda, und er war ein Levit und hielt sich dort als Fremder auf“ (Ri 17,7). Das ist in sich widersprüchlich: Du sagst „und er war ein Levit“ – demnach stammt er von Levi; „aus der Sippe Juda“ – demnach stammt er von Juda! Also doch wohl, dass sein Vater von Levi war und seine Mutter von Juda, und es heißt „aus der Sippe Juda“!
ומשפחת אם אינה קרויה משפחה והא כתיב (שופטים יז, ז) ויהי נער מבית לחם יהודה ממשפחת יהודה והוא לוי והוא גר שם הא גופא קשיא אמרת והוא לוי אלמא מלוי אתי ממשפחת יהודה אלמא מיהודה אתי אלא לאו דאבוה מלוי ואימיה מיהודה וקאמר ממשפחת יהודה
Rawa bar Raw Chanan sagte: Nein, ein Mann, dessen Name Levi war. – Wenn dem so ist, verhält es sich so, wie Micha sagte: „Nun weiß ich, dass der Ewige mir Gutes tun wird, denn ich habe den Leviten zum Priester“ (Ri 17,13)? – Ja, denn es hatte sich für ihn ein Mann ergeben, dessen Name Levi war.
אמר רבא בר רב חנן לא גברא דשמיה לוי אי הכי היינו דקאמר מיכה (שופטים יז, יג) עתה ידעתי כי ייטיב ה' לי כי היה לי הלוי לכהן אין דאיתרמי ליה גברא דשמיה לוי
Hieß er denn Levi? Er hieß doch Jonatan, wie es heißt: „Und Jonatan, der Sohn Gerschoms, des Sohnes Manasses, er und seine Söhne waren Priester für den Stamm der Daniter“ (Ri 18,30)! Er sagte zu ihm: Nach deiner Ansicht – war er denn ein Sohn Manasses? Er war doch ein Sohn des Mose, denn es steht geschrieben: „Die Söhne des Mose: Gerschom und Elieser“ (1 Chr 23,15)!
וכי לוי שמו והלא יהונתן שמו שנאמ' (שופטים יח, ל) ויהונתן בן גרשם בן מנשה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני אמר ליה וליטעמיך וכי בן מנשה הוא והלא בן משה הוא דכתיב (דברי הימים א כג, טו) בני משה גרשם ואליעזר
Vielmehr: Weil er die Tat Manasses tat, hat ihn die Schrift an Manasse gehängt. Auch hier: Weil er die Tat Manasses tat, der von Juda stammte, hat ihn die Schrift an Juda gehängt.
אלא מתוך שעשה מעשה מנשה תלאו הכתוב במנשה הכא נמי מתוך שעשה מעשה מנשה דאתי מיהודה תלאו הכתוב ביהודה
Rabbi Jochanan sagte im Namen Rabbi Schimon ben Jochais: Hieraus [ist zu lernen], dass man das Verderbliche an den Verderbten hängt. Rabbi Jose bar Chanina sagte: Von hier: „Und auch er war von sehr schöner Gestalt, und sie hatte ihn nach Absalom geboren“ (1 Kön 1,6). War denn nicht Adonija der Sohn Haggits und Absalom der Sohn Maachas? Vielmehr: Weil er die Tat Absaloms tat, der sich gegen das Königtum auflehnte, hat ihn die Schrift an Absalom gehängt. (Auch hier: Weil er die Tat Manasses tat, hat ihn die Schrift an Manasse gehängt.)
אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי מכאן שתולין את הקלקלה במקולקל רבי יוסי בר חנינא אמר מהכא (מלכים א א, ו) וגם הוא טוב תואר מאד ואותו ילדה אחרי אבשלום והלא אדניה בן חגית ואבשלום בן מעכה אלא מתוך שעשה מעשה אבשלום דמרד במלכות תלאו הכתוב באבשלום (ה"נ מתוך שעשה מעשה מנשה תלאו הכתוב במנשה)
Rabbi Elasar sagte: Stets soll sich ein Mensch an die Guten halten; denn von Mose, der die Tochter Jitros heiratete, ging Jonatan aus; von Aaron, der die Tochter Amminadabs heiratete, ging Pinchas aus.
אמר רבי אלעזר לעולם ידבק אדם בטובים שהרי משה שנשא בת יתרו יצא ממנו יהונתן אהרן שנשא בת עמינדב יצא ממנו פנחס
Und stammte Pinchas nicht von Jitro ab? Es steht doch geschrieben: „Und Elasar, der Sohn Aarons, nahm sich eine von den Töchtern Putiels zur Frau“ (Ex 6,25) – nicht wahr, dass er von Jitro abstammte, der Kälber für den Götzendienst mästete? – Nein, dass er von Josef abstammte, der seinen Trieb verachtete.
ופנחס לאו מיתרו אתי והא כתיב (שמות ו, כה) ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה מאי לאו דאתי מיתרו שפיטם עגלים לע"ז לא דאתי מיוסף שפטפט ביצרו
Verhöhnten ihn aber nicht die Stämme und sagten: „Habt ihr diesen Sohn Putis gesehen, den Sohn [eines Mannes], dessen Großvater mütterlicherseits Kälber für den Götzendienst mästete – und er tötet einen Fürsten eines Stammes Israels!“?
והלא שבטים מבזים אותו ואומרים ראיתם בן פוטי זה בן שפיטם אבי אמו עגלים לע"ז יהרוג נשיא שבט מישראל
Original: Bava Batra 109b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.