so beziehe es auf Geräte. „Von hier sagten sie: Ein Götze eines Nichtjuden ist erst verboten, wenn er verehrt worden ist, der eines Israeliten sofort.“
תנהו ענין לכלים מכאן אמרו עבודת כוכבים של עובד כוכבים אינה אסורה אלא עד שתעבד ושל ישראל מיד
Awoda Sara 52a עבודה זרה
Aufbau der Debatte:Frage 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Wir haben es doch auf Geräte bezogen! – Der Vers sagt: „die ihr vertreibt, ihre Götter“ (Dtn 12,2) – er vergleicht ihre Götter mit den Geräten: Wie Geräte [erst verboten sind], wenn man [mit ihnen] gedient hat, so auch ihre Götter, [erst] wenn sie verehrt worden sind. Und Rabbi Akiwa, der nicht vergleicht, sagt dir: Das „et“ hat den Zusammenhang unterbrochen.
והא בכלים אוקימנא לה אמר קרא (דברים יב, ב) אשר אתם יורשים אותם את אלהיהם מקיש אלהיהם לכלים מה כלים עד שיעבדו אף אלהיהם נמי עד שיעבדו ור"ע דלא מקיש אמר לך את הפסיק הענין
Und Rabbi Jischmael: Wir haben gefunden, dass ein Götze eines Nichtjuden erst verboten ist, wenn er verehrt worden ist; dass der eines Israeliten sofort verboten ist – woher hat er das? Es ist eine logische Überlegung: Wenn der eines Nichtjuden [erst], wenn er verehrt worden ist, dann ist der eines Israeliten sofort verboten. – Sag doch, der eines Israeliten [ist] überhaupt nicht [verboten]! – Jetzt, wo er Verwahrung erfordert, sollte er nicht verboten sein?!
ורבי ישמעאל אשכחן עבודת כוכבים של עובד כוכבים דאין אסורה עד שתעבד דישראל דאסורה מיד מנא ליה סברא הוא מדעובד כוכבים עד שתעבד דישראל אסורה מיד אימא דישראל כלל וכלל לא השתא גניזה בעיא איתסורי לא מיתסרא
Sag doch: wie der eines Nichtjuden! – Der Vers sagt: „Und eure Sünde, die ihr gemacht habt, das Kalb“ (Dtn 9,21) – von der Stunde der Anfertigung an steht er in der Sünde.
ואימא כדעובד כוכבים אמר קרא (דברים ט, כא) ואת חטאתכם אשר עשיתם את העגל משעת עשייה קם ליה בחטא
Sag doch: Das gilt nur dafür, dass der Mensch in der Sünde steht, verboten aber wird [der Götze] nicht! – Der Vers sagt: „Verflucht ist der Mann, der ein Schnitzbild oder Gussbild macht“ (Dtn 27,15) – von der Stunde der Anfertigung an steht er unter dem Fluch.
אימא ה"מ למיקם גברא בחטא איתסורי לא מיתסרא אמר קרא (דברים כז, טו) ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה משעת עשייה קם ליה בארור
Sag doch: Das gilt nur dafür, dass der Mensch unter dem Fluch steht, verboten aber wird [der Götze] nicht! – Es steht geschrieben: „ein Gräuel des Ewigen“ (Dtn 27,15).
אימא ה"מ למיקם גברא בארור איתסורי לא מיתסרא תועבת ה' כתיב
Und Rabbi Akiwa? – [Er deutet es als] eine Sache, die zu einem Gräuel führt.
ור"ע דבר המביא לידי תועבה
Und Rabbi Akiwa – woher hat er, dass ein Götze eines Nichtjuden sofort verboten ist? Ulla sagte: Der Vers sagt: „Die Schnitzbilder ihrer Götter sollt ihr im Feuer verbrennen“ (Dtn 7,25) – sobald er ihn geschnitzt hat, ist er zum Gott geworden.
ור"ע עבודת כוכבים של עובד כוכבים דאסורה מיד מנא ליה אמר עולא אמר קרא (דברים ז, כה) פסילי אלהיהם תשרפון באש משפסלו נעשה אלוה
Und der andere? – Diesen braucht er für das, was Raw Josef lehrte, denn Raw Josef lehrte: Woher [wissen wir], dass ein Nichtjude seinen Gott untauglich machen [entweihen] kann? Denn es heißt: „Die Schnitzbilder ihrer Götter sollt ihr im Feuer verbrennen.“
ואידך ההוא מיבעי ליה לכדתני רב יוסף דתני רב יוסף מנין לעובד כוכבים שפוסל אלוהו שנאמר פסילי אלהיהם תשרפון באש
Und der andere? – Er leitet es aus dem [Wort] Schmuels ab, denn Schmuel wies auf einen Widerspruch hin: Es steht geschrieben: „Du sollst nicht begehren das Silber und Gold an ihnen“ (Dtn 7,25), und es steht geschrieben: „und es dir nehmen“. Wie ist das [zu vereinbaren]? Hat er ihn zum Gott geschnitzt – „du sollst nicht begehren“; hat er ihn [durch Abschlagen] seiner Göttlichkeit enthoben – „und es dir nehmen“.
ואידך נפקא ליה מדשמואל דשמואל רמי כתיב (דברים ז, כה) לא תחמוד כסף וזהב עליהם וכתיב ולקחת לך הא כיצד פסלו לאלוה לא תחמוד פסלו מאלוה ולקחת לך
Und Rabbi Akiwa: Wir haben gefunden, dass ein Götze eines Nichtjuden sofort verboten ist; dass der eines Israeliten [erst verboten ist], wenn er verehrt worden ist – woher haben wir das? Raw Jehuda sagte: Der Vers sagt: „und es im Verborgenen aufstellt“ (Dtn 27,15) – erst wenn er für ihn Dinge im Verborgenen tut.
ור"ע אשכחן עבודת כוכבים של עובד כוכבים דאסורה מיד דישראל עד שתעבד מנלן אמר רב יהודה אמר קרא (דברים כז, טו) ושם בסתר עד שיעשה לה דברים שבסתר
Und der andere? – Diesen braucht er für das [Wort] von Rabbi Jizchak, denn Rabbi Jizchak sagte: Woher [wissen wir], dass ein Götze eines Israeliten Verwahrung erfordert? Denn es heißt: „und es im Verborgenen aufstellt“.
ואידך ההוא מיבעיא ליה לכדרבי יצחק דא"ר יצחק מנין לעבודת כוכבים של ישראל שטעונה גניזה שנאמר ושם בסתר
Und der andere? – Er leitet es aus dem [Wort] von Raw Chisda im Namen von Raw ab, denn Raw Chisda sagte im Namen von Raw: Woher [wissen wir], dass ein Götze eines Israeliten Verwahrung erfordert? Denn es heißt: „Du sollst dir keine Aschera pflanzen, keinerlei Baum, neben dem Altar“ (Dtn 16,21) – wie der Altar Verwahrung erfordert, so erfordert auch die Aschera Verwahrung.
ואידך נפקא ליה מדרב חסדא אמר רב דאמר רב חסדא אמר רב מנין לעבודת כוכבים של ישראל שטעונה גניזה שנאמר (דברים טז, כא) לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח מה מזבח טעון גניזה אף אשרה טעונה גניזה
Und der andere? – Diesen braucht er für das [Wort] von Resch Lakisch, denn Resch Lakisch sagte: Jeder, der einen Richter einsetzt, der nicht würdig ist, ist, als pflanze er eine Aschera in Israel; denn es heißt: „Richter und Amtleute sollst du dir einsetzen in allen deinen Toren“ (Dtn 16,18), und daneben steht: „Du sollst dir keine Aschera pflanzen, keinerlei Baum.“
ואידך ההוא מיבעי ליה לכדר"ל דאמר ר"ל כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשרה בישראל שנאמר (דברים טז, יח) שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וסמיך ליה לא תטע לך אשרה כל עץ
Raw Aschi sagte: Und an einem Ort, wo Gelehrte sind, ist es, als pflanze er sie neben dem Altar, denn es heißt: „neben dem Altar“.
אמר רב אשי ובמקום תלמידי חכמים כאילו נטעו אצל מזבח שנאמר אצל מזבח
Raw Hamnuna fragte: Hat er ein Gerät für einen Götzen [wieder] zusammengeschweißt – wie ist es? Der Götze von wem? Wenn du sagst, der Götze eines Nichtjuden – sowohl nach Rabbi Jischmael als auch nach Rabbi Akiwa sind es Dienstgeräte des Götzen, und Dienstgeräte des Götzen sind erst verboten, wenn man [mit ihnen] gedient hat. Vielmehr der Götze eines Israeliten.
בעי רב המנונא ריתך כלי לעבודת כוכבים מהו עבודת כוכבים דמאן אילימא עבודת כוכבים דעובד כוכבים בין לר' ישמעאל ובין לר"ע משמשי עבודת כוכבים הן ומשמשי עבודת כוכבים אין אסורין עד שיעבדו ואלא עבודת כוכבים דישראל
Nach wem? Wenn du sagst, nach Rabbi Akiwa – jetzt, da er selbst erst verboten ist, wenn er verehrt worden ist, muss man es von seinen Dienstgeräten noch fragen? Vielmehr nach Rabbi Jischmael, der sagt, er sei sofort verboten.
אליבא דמאן אילימא אליבא דר"ע השתא היא גופה לא מיתסר' עד שתעבד משמשיה מיבעיא ואלא אליבא דרבי ישמעאל דאמר אסורה מיד
Was [gilt] von den Dienstgeräten? Lernen wir Dienstgeräte von Dienstgeräten: Wie dort, erst wenn man [mit ihnen] gedient hat, so auch hier, erst wenn man [mit ihnen] gedient hat? Oder lernt man es vielleicht von ihm selbst: Wie er sofort verboten ist, so sind auch seine Dienstgeräte sofort verboten?
מאי משמשין ממשמשין גמרינן מה התם עד שיעבדו אף הכא עד שיעבדו או דלמא מינה גמר מה היא אסורה מיד אף משמשיה אסורין מיד
Warum fragt er gerade, wenn er ein Gerät zusammengeschweißt hat? Er sollte fragen, wenn er [es neu] angefertigt hat!
מאי איריא דקא מיבעיא ליה ריתך כלי תיבעי ליה עשה
Raw Hamnuna fragt es wegen der alten Unreinheit, denn wir haben gelernt: Metallgeräte, sowohl flache als auch solche mit Hohlraum, sind [für Unreinheit] empfänglich; sind sie zerbrochen, sind sie rein geworden; hat man sie wieder zu Geräten gemacht, kehren sie zu ihrer alten Unreinheit zurück.
רב המנונא משום טומאה ישנה קמיבעיא ליה דתנן כלי מתכות פשוטיהן ומקבליהן טמאין נשתברו טהרו חזר ועשאן כלים יחזרו לטומאה ישנה
Und so fragt er: Wenn die Unreinheit zurückkehrt, gilt das nur für eine Unreinheit aus der Tora, nicht aber für eine Unreinheit von den Rabbanan, oder macht es vielleicht keinen Unterschied? – Dann sollte er nach anderen Unreinheiten von den Rabbanan fragen!
והכי קמיבעיא ליה כי הדרא טומאה ה"מ לטומאה דאורייתא אבל טומאה דרבנן לא או דלמא ל"ש ותיבעי ליה שאר טומאות דרבנן
Er fragt eins aus dem anderen: Kehrt eine Unreinheit von den Rabbanan zurück oder nicht? Und wenn du sagst, sie kehrt nicht zurück – haben die Rabbanan die Unreinheit des Götzen wegen der Strenge des Götzendienstes einer Unreinheit aus der Tora gleichgestellt oder nicht? Es bleibt unentschieden.
חדא מגו חדא קמיבעיא ליה טומאה דרבנן מי הדרא או לא הדרא את"ל לא הדרא טומאה דעבודת כוכבים משום חומרא דעבודת כוכבים מי שויוה רבנן כטומאה דאורייתא או לא תיקו
Rabbi Jochanan fragte Rabbi Jannai: Wie ist es bei einer Opfergabe für einen Götzen, die aus Speisen besteht? Wirkt bei ihnen die Aufhebung [der Götzenweihe], um sie von der Unreinheit zu reinigen, oder nicht?
בעי מיניה ר' יוחנן מר' ינאי תקרובת עבודת כוכבים של אוכלים מהו מי מהניא להו ביטול לטהרינהו מטומאה או לא
Dann sollte er nach Geräten fragen! – Nach Geräten fragt er nicht: Da sie eine Reinigung im Tauchbad haben, wird auch die Unreinheit aufgehoben. Wonach er fragt, sind Speisen.
ותיבעי ליה כלים כלים לא קמיבעיא ליה כיון דאית להו טהרה במקוה טומאה נמי בטלה כי קמיבעיא ליה אוכלין
Dann sollte er nach dem Götzen selbst fragen! – Nach dem Götzen selbst fragt er nicht:
ותיבעי ליה עבודת כוכבי' גופה עבודת כוכבים גופה לא מיבעיא ליה
Original: Avodah Zarah 52a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.