Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 2Einwand 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Da sein Verbot aufgehoben wird, wird auch die Unreinheit aufgehoben. Wonach er fragt, ist eine Opfergabe für einen Götzen, die aus Speisen besteht: Was gilt? Da ihr Verbot nicht aufgehoben wird – gemäß Raw Gidel –, wird auch die Unreinheit nicht aufgehoben? Oder vielleicht: Das Verbot aus der Tora wird nicht aufgehoben, die Unreinheit von den Rabbanan wird aufgehoben? Es bleibt unentschieden.
כיון דאיסורה בטיל טומאה נמי בטלה כי קא מיבעיא ליה תקרובת לעבודת כוכבים של אוכלין מאי כיון דאיסוריה לא בטיל כדרב גידל טומאה נמי לא בטלה או דלמא איסור דאורייתא לא בטיל טומאה דרבנן בטיל תיקו
Und er fragt es nach dem, der sagt, das Haus des Onias sei kein Götzenhaus, denn wir haben gelernt: Kohanim, die im Haus des Onias gedient haben, dürfen nicht im Heiligtum in Jerusalem dienen, und erst recht nicht, [wenn sie] einer anderen Sache [gedient haben].
וקא מיבעיא ליה אליבא דמ"ד בית חוניו לאו בית עבודת כוכבים היא דתנן כהנים ששימשו בבית חוניו לא ישמשו במקדש שבירושלים ואינו צריך לומר לדבר אחר
Er hielt ihm entgegen: „Und alle Geräte, die König Ahas während seiner Herrschaft in seiner Untreue verworfen hatte, haben wir bereitgestellt und geheiligt“ (2 Chr 29,19). Heißt nicht „bereitgestellt“, dass wir sie [ins Tauchbad] getaucht haben, und „geheiligt“, dass wir sie [neu] geheiligt haben?
איתיביה (דברי הימים ב כט, יט) כל הכלים אשר הזניח המלך אחז במלכותו במעלו הכנו והקדשנו מאי לאו הכנו דאטבלינהו הקדשנו דאקדישננהו
Er sagte zu ihm: Gesegnet seist du vom Himmel, dass du mir mein Verlorenes zurückgegeben hast! „Bereitgestellt“ – dass wir sie verwahrt haben; „und geheiligt“ – dass wir andere an ihrer Stelle geheiligt haben.
א"ל ברוך אתה לשמים שהחזרת לי אבדתי הכנו שגנזנום והקדשנו שהקדשנו אחרים תחתיהם
Sollen wir sagen, dies unterstütze ihn: „In der nordöstlichen [Kammer] verwahrten die Hasmonäer die Altarsteine, die die Griechen verunreinigt hatten“; und Raw Scheschet sagte: die sie für den Götzendienst verunreinigt hatten.
לימא מסייע ליה מזרחית צפונית בה גנזו בית חשמונאי את אבני המזבח ששקצו אנשי יון ואמר רב ששת ששקצו לעבודת כוכבים
Sie sagten: Was sollen wir tun? Sollen wir sie zerschlagen? – „Unbehauene Steine“ (Dtn 27,6), hat der Allbarmherzige gesagt. Sollen wir sie zersägen? – „Du sollst kein Eisen über sie schwingen“ (Dtn 27,5), hat der Allbarmherzige gesagt.
אמרי היכי נעביד ניתברינהו (דברים כז, ו) אבנים שלמות אמר רחמנא ננסרינהו (דברים כז, ה) לא תניף עליהם ברזל אמר רחמנא
Aber warum? Sie sollten sie zerschlagen und für sich nehmen! Hat nicht Raw Oschaja gesagt: Man wollte alles Silber und Gold der Welt verwahren wegen des Silbers und Goldes Jerusalems? Und wir wandten ein: Ist Jerusalem denn der größte Teil der Welt?
ואמאי ליתברינהו ולישקלינהו לנפשייהו מי לא אמר רב אושעיא בקשו לגנוז כל כסף וזהב שבעולם משום כספא ודהבא של ירושלים והוינן בה ירושלים הויא רובא דעלמא
Vielmehr sagte Abaje: Man wollte den hadrianischen, trajanischen [und] abgeschliffenen Denar verwahren wegen der Prägung Jerusalems, bis man einen Vers aus der Tora fand, dass er erlaubt ist: „Und Räuber werden hineinkommen und es entweihen.“
אלא אמר אביי בקשו לגנוז דינרא הדרייאנא טוריינא שיפא מפני טבעה של ירושלים עד שמצאו לה מקרא מן התורה שהוא מותר ובאו בה פריצים וחללוה
Dort hat man sie nicht für den Höchsten benutzt; hier, da man sie für den Höchsten benutzt hat, ist es nicht schicklich, sie für Gewöhnliches zu benutzen.
התם לא אשתמשו בהו לגבוה הכא כיון דאשתמש בהו לגבוה לאו אורח ארעא לאשתמושי בהו הדיוטא:
MISCHNA: Ein Nichtjude kann seinen Götzen und den seines Gefährten aufheben, ein Israelit aber kann den Götzen eines Nichtjuden nicht aufheben. Wer einen Götzen aufhebt, hebt [damit auch] seine Dienstgeräte auf; hat er [nur] seine Dienstgeräte aufgehoben, sind die Dienstgeräte erlaubt, er selbst aber ist verboten.
מתני׳ עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חבירו וישראל אין מבטל עבודת כוכבים של עובד כוכבים המבטל עבודת כוכבים מבטל משמשיה ביטל משמשיה משמשין מותרין והיא אסורה:
GEMARA: Rabbi lehrte Rabbi Schimon, seinen Sohn: „Ein Nichtjude kann seinen Götzen und den seines Gefährten aufheben.“ Er sagte zu ihm: Rabbi, du hast uns in deiner Jugend gelehrt: „Ein Nichtjude kann seinen Götzen und den eines Israeliten aufheben.“ – Kann er denn den eines Israeliten aufheben? Es steht doch geschrieben: „und es im Verborgenen aufstellt“ (Dtn 27,15)! Rabbi Hillel, der Sohn von Rabbi Wales, sagte: Es ist nur für den Fall nötig, dass er daran eine Teilhaberschaft hat.
גמ׳ מתני ליה ר' לר"ש ברבי עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חבירו א"ל רבי שנית לנו בילדותך עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל ישראל דישראל מי קא מבטלה והא (דברים כז, טו) ושם בסתר כתיב א"ר הילל בריה דרבי וולס לא נצרכה שיש לו בה שותפות
Was meinte er in seiner Jugend, und was meinte er in seinem Alter? In seiner Jugend meinte er: Der Israelit verehrt ihn im Sinne des Nichtjuden; da der Nichtjude seinen eigenen aufhebt, hebt er auch den des Israeliten auf. Und in seinem Alter meinte er: Der Israelit verehrt ihn in seinem eigenen Sinn; wenn der Nichtjude seinen eigenen aufhebt, wird der des Israeliten nicht aufgehoben.
בילדותו מאי קסבר ובזקנותו מאי קסבר בילדותו סבר ישראל אדעתא דעובד כוכבים פלח כיון דעובד כוכבים מבטל דנפשיה דישראל נמי מבטלה ובזקנותו סבר ישראל אדעתא דנפשיה פלח כי מבטל עובד כוכבים דנפשיה דישראל לא בטיל
Manche lehren es zum Schlussteil: „Ein Israelit kann den Götzen eines Nichtjuden nicht aufheben.“ Das ist doch selbstverständlich! Rabbi Hillel, der Sohn
איכא דמתני לה אסיפא ישראל אינו מבטל עבודת כוכבים של עובד כוכבים פשיטא א"ר הילל בריה
Original: Avodah Zarah 52b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.