Bis hierher spricht [die Schrift] von Heiligtümern, die man zur Zeit des Verbots der Bamot [Privataltäre] geheiligt und zur Zeit des Verbots der Bamot dargebracht hat,
עד כאן הוא מדבר בקדשים שהקדישן בשעת איסור הבמות והקריבן בשעת איסור הבמות
Awoda Sara 51b עבודה זרה
Aufbau der Debatte:Mischna 2Frage 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
denn ihre Strafe ist genannt, wie es heißt: „Und zum Eingang des Zeltes der Begegnung hat er es nicht gebracht“ usw. (Lev 17,4). Die Strafe haben wir gehört – woher die Warnung? Die Schrift sagt: „Hüte dich, dass du deine Brandopfer nicht darbringst“ (Dtn 12,13).
שהרי עונשן אמור שנאמר (ויקרא יז, ד) ואל פתח אהל מועד לא הביאו וגו' עונש שמענו אזהרה מנין ת"ל (דברים יב, יג) פן תעלה עולותיך
Und entsprechend Rabbi Awin im Namen von Rabbi Ila, denn Rabbi Awin sagte im Namen von Rabbi Ila: Überall, wo es heißt „hüte dich“, „dass nicht“ und „nicht“, ist es nichts anderes als ein Verbot.
וכדר' אבין א"ר אילא דאמר ר' אבין א"ר אילא כל מקום שנאמר השמר ופן ואל אינו אלא בלא תעשה
Von hier an spricht [die Schrift] von Heiligtümern, die man zur Zeit der Erlaubnis der Bamot geheiligt und zur Zeit des Verbots der Bamot dargebracht hat,
מכאן ואילך הוא מדבר בקדשים שהקדישן בשעת היתר הבמות והקריבן בשעת איסור הבמות
denn es heißt: „Damit die Kinder Israel ihre Schlachtopfer bringen, die sie schlachten“ (Lev 17,5) – die ich dir schon erlaubt habe – „auf dem freien Feld“. Das lehrt, dass, wer auf einer Bama zur Zeit des Verbots der Bamot schlachtet, dem rechnet es die Schrift an, als schlachte er auf dem freien Feld.
שנאמר (ויקרא יז, ה) למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זובחים שהתרתי לך כבר על פני השדה מלמד שכל הזובח בבמה בשעת איסור הבמות מעלה עליו הכתוב כאילו הוא זובח על פני השדה
„Und sie sollen sie dem Ewigen bringen“ – das ist ein Gebot; woher das Verbot? Die Schrift sagt: „Und sie sollen ihre Schlachtopfer nicht mehr schlachten“ (Lev 17,7).
והביאום לה' זו מצות עשה ומצות לא תעשה מנין ת"ל (ויקרא יז, ז) ולא יזבחו עוד את זבחיהם
Man könnte meinen, er werde mit Karet bestraft; die Schrift sagt: „Eine ewige Satzung soll ihnen dies sein“ (Lev 17,7) – dies ihnen und nichts anderes ihnen.
יכול יהא ענוש כרת ת"ל (ויקרא יז, ז) חקת עולם תהיה זאת להם זאת להם ולא אחרת להם
Rawa sagte: Lies darin „und sie sollen nicht schlachten“, und lies darin „und nicht mehr“.
אמר רבא קרי ביה ולא יזבחו וקרי ביה ולא עוד:
MISCHNA: Fand er auf seinem Kopf Münzen, Kleidung oder Geräte, so sind diese erlaubt; Traubenbüschel, Ährenkränze, Weine, Öle, Feinmehl und alles, was dergleichen auf dem Altar dargebracht wird, ist verboten.
מתני׳ מצא בראשו מעות כסות או כלים הרי אלו מותרין פרכילי ענבים ועטרות של שבלים ויינות ושמנים וסלתות וכל דבר שכיוצא בו קרב ע"ג המזבח אסור:
GEMARA: Woher diese Dinge? Rabbi Chija bar Josef sagte im Namen von Rabbi Oschaja: Ein Vers sagt: „Und ihr saht ihre Scheusale und ihre Götzen, Holz und Stein, Silber und Gold, die bei ihnen sind“ (Dtn 29,16), und ein Vers sagt: „Du sollst nicht begehren das Silber und Gold an ihnen“ (Dtn 7,25). Wie ist das [zu vereinbaren]?
גמ׳ מנהני מילי א"ר חייא בר יוסף א"ר אושעיא כתוב אחד אומר (דברים כט, טז) ותראו את שקוציהם ואת גלוליהם עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם וכתוב אחד אומר (דברים ז, כה) לא תחמוד כסף וזהב עליהם הא כיצד
„Bei ihnen“ ist gleich „an ihnen“: Wie bei „an ihnen“ eine Sache des Schmucks verboten ist, was nicht Schmuck ist, erlaubt, so ist auch bei „bei ihnen“ eine Sache des Schmucks verboten und was nicht Schmuck ist, erlaubt.
עמהם דומיא דעליהם מה עליהם דבר של נוי אסור שאינו של נוי מותר אף עמהם דבר של נוי אסור ושאינו של נוי מותר
Sag doch: „an ihnen“ ist gleich „bei ihnen“: Wie bei „bei ihnen“ alles, was bei ihnen ist, so auch bei „an ihnen“ alles, was an ihnen ist! – Wenn dem so wäre, hätte [die Schrift] „an ihnen“ nicht sagen sollen.
ואימא עליהם דומיא דעמהם מה עמהם כל מה שעמהם אף עליהם כל שעליהם א"כ לא יאמר עליהם
Sind Münzen etwa eine Sache des Schmucks? Die aus dem Haus von Rabbi Jannai sagten: In einem Beutel, der gebunden ist und ihm am Hals hängt.
מעות דבר של נוי הוא אמרי דבי ר' ינאי בכיס קשור ותלוי לו בצוארו
Ist Kleidung eine Sache des Schmucks? Die aus dem Haus von Rabbi Jannai sagten: Mit einem gefalteten Gewand, das ihm auf dem Kopf liegt. Ist ein Gerät eine Sache des Schmucks? Raw Papa sagte: Wenn man ihm einen Korb umgestülpt auf den Kopf gesetzt hat.
כסות דבר של נוי הוא אמרי דבי ר' ינאי בכסות מקופלת ומונחת לו על ראשו כלי דבר של נוי הוא אמר רב פפא דסחיפא ליה משכילתא ארישיה
Raw Assi bar Chija sagte: Alles, was innerhalb der Absperrungen ist, selbst Wasser und Salz, ist verboten; außerhalb der Absperrungen ist eine Sache des Schmucks verboten, was nicht Schmuck ist, erlaubt. Rabbi Jose bar Chanina sagte: Wir halten fest: Es gibt keine Absperrungen, weder beim Peor noch beim Merkur.
אמר רב אסי בר חייא כל שהוא לפנים מן הקלקלין אפי' מים ומלח אסור חוץ לקלקלין דבר של נוי אסור שאינו של נוי מותר א"ר יוסי בר חנינא נקטינן אין קלקלין לא לפעור ולא למרקוליס
In welcher Hinsicht? Wenn du sagst, dass selbst drinnen wie draußen gilt und [es] erlaubt ist – jetzt, wo man vor ihm [den Leib] entblößt, sollte man ihm Wasser und Salz nicht darbringen?! Vielmehr gilt selbst draußen wie drinnen, und es ist verboten.
למאי אילימא דאפי' פנים כחוץ דמי ושרי השתא פעורי מפערין קמיה מים ומלח לא מקרבין ליה אלא אפי' חוץ כבפנים דמי ואסור:
MISCHNA: Hatte ein Götze einen Garten oder ein Bad, so darf man sie ohne Gegenleistung nutzen, aber nicht gegen Gegenleistung. Gehörte es ihm und anderen [gemeinsam], darf man sie nutzen, sowohl gegen Gegenleistung als auch ohne Gegenleistung. Ein Götze eines Nichtjuden ist sofort verboten, der eines Israeliten ist erst verboten, wenn er verehrt worden ist.
מתני׳ עבודת כוכבים שהיה לה גינה או מרחץ נהנין מהן שלא בטובה ואין נהנין מהן בטובה היה שלה ושל אחרים נהנין מהן בין בטובה ובין שלא בטובה עבודת כוכבים של עובד כוכבים אסורה מיד ושל ישראל אין אסורה עד שתיעבד:
GEMARA: Abaje sagte: „Gegen Gegenleistung“ – gegen Gegenleistung an die Priester; „ohne Gegenleistung“ – ohne Gegenleistung an die Priester; das schließt eine Gegenleistung an seine Verehrer aus, die erlaubt ist.
גמ׳ אמר אביי בטובה בטובת כומרין שלא בטובה שלא בטובת כומרין לאפוקי טובת עובדיה דשרי
Manche lehren es zum Schlussteil: „Gehörte es ihm und anderen, darf man sie nutzen, gegen Gegenleistung und ohne Gegenleistung.“ Abaje sagte: „Gegen Gegenleistung“ – gegen Gegenleistung an die anderen; „ohne Gegenleistung“ – ohne Gegenleistung an die Priester.
איכא דמתני לה אסיפא היה שלה ושל אחרים נהנין מהן בטובה ושלא בטובה אמר אביי בטובה בטובת אחרים שלא בטובה שלא בטובת כומרין
Wer es zum Schlussteil lehrt, [bezieht es] erst recht auf den Anfangsteil; wer es aber zum Anfangsteil lehrt – beim Schlussteil, da andere mit dabei sind, ist es selbst gegen Gegenleistung an die Priester in Ordnung.
מאן דמתני אסיפא כ"ש ארישא ומאן דמתני ארישא אבל אסיפא כיון דאיכא אחרים בהדה אפי' בטובת כומרין נמי שפיר דמי:
„Ein Götze eines Nichtjuden ist sofort verboten.“ Wessen [Ansicht ist] unsere Mischna? Es ist Rabbi Akiwa, denn es wurde gelehrt: „Ihr sollt alle Orte gänzlich zerstören, wo die Völker gedient haben“ (Dtn 12,2) – von Geräten, die man für den Götzendienst benutzt hat, spricht die Schrift.
עבודת כוכבים של עובד כוכבים אסורה מיד: מתני' מני ר"ע היא דתניא (דברים יב, ב) אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים בכלים שנשתמשו בהן לעבודת כוכבים הכתוב מדבר
Man könnte meinen, [auch wenn] man sie angefertigt, aber nicht vollendet, vollendet, aber nicht gebracht, gebracht, aber nicht benutzt hat, seien sie verboten; die Schrift sagt: „wo die Völker gedient haben“ – sie sind erst verboten, wenn man [mit ihnen] gedient hat. Von hier sagten sie: Ein Götze eines Nichtjuden ist erst verboten, wenn er verehrt worden ist, der eines Israeliten ist sofort verboten – Worte Rabbi Jischmaels.
יכול עשאום ולא גמרום גמרום ולא הביאום הביאום ולא נשתמשו בהן יכול יהו אסורים ת"ל אשר עבדו שם הגוים שאין אסורין עד שיעבדו מכאן אמרו עבודת כוכבים של עובד כוכבים אינה אסורה עד שתיעבד ושל ישראל אסורה מיד דברי ר' ישמעאל
Rabbi Akiwa sagt: Umgekehrt: Ein Götze eines Nichtjuden ist sofort verboten, der eines Israeliten [erst], wenn er verehrt worden ist.
ר"ע אומר חילוף הדברים עבודת כוכבים של עובד כוכבים אסורה מיד ושל ישראל עד שתיעבד
Der Meister sagte: „Von Geräten, die man für den Götzendienst benutzt hat, spricht die Schrift.“ Es steht doch „Orte“ geschrieben! – Wenn es nicht auf Orte zu beziehen ist, die nicht verboten werden – denn es steht geschrieben: „ihre Götter auf den Bergen“ (Dtn 12,2), und nicht: die Berge sind ihre Götter –,
אמר מר בכלים שנשתמשו בהן לעבודת כוכבים הכתוב מדבר הא מקומות כתיב אם אינו ענין למקומות דלא מיתסרי דכתיב (דברים יב, ב) אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם
Original: Avodah Zarah 51b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.