Und der Zehnt kommt und lernt es vom Erstgeborenen. Lernt man denn Geheiligtes voneinander? Hat doch Rabbi Jochanan gesagt: In der ganzen Tora lernt man [etwas] Gelerntes von [etwas] Gelerntem, außer bei Geheiligtem, wo man nicht Gelerntes von Gelerntem lernt!
ואתי מעשר ויליף מבכור ומי ילפינן קדש מהדדי והא"ר יוחנן כל התורה כולה למדין למד מן הלמד חוץ מן הקדשים שאין למדין למד מן הלמד
Der Zehnt ist Profanes. – Das ist gut nach dem, der sagt, wir richten uns nach dem Gelernten; aber nach dem, der sagt, wir richten uns nach dem Lehrenden – was ist da zu sagen? Fleisch und Blut sind eine Sache.
מעשר חולין הוא הניחא למאן דאמר בתר למד אזלינן אלא למ"ד בתר מלמד אזלינן מאי איכא למימר בשר ודם חדא מילתא היא
Rabbi Akiwa sagt: Könnte man ein Erstgeborenes aus dem Ausland ins Land [Israel] hinaufbringen, zu der Zeit, da das Heiligtum besteht, und es darbringen? Die Lehre sagt: „Und du sollst vor dem Ewigen, deinem Gott, essen den Zehnten deines Getreides, deines Mostes und deines Öls und die Erstgeborenen deiner Rinder und deines Kleinviehs“ (Dtn 14,23) – von dem Ort, von dem du den Getreidezehnten hinaufbringst, bringst du das Erstgeborene hinauf;
ר"ע אומר יכול יעלה אדם בכור מחוצה לארץ לארץ בזמן שבית המקדש קיים ויקריבנו ת"ל (דברים יד, כג) ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך ותירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך ממקום שאתה מעלה מעשר דגן אתה מעלה בכור
Ben Asai sagt: Könnte man den zweiten Zehnten hinaufbringen und ihn überall essen, wo man [Schilo] sieht? Und das ist ein Schluss: Das Erstgeborene erfordert das Bringen an den Ort, und der Zehnt erfordert das Bringen an den Ort; wie das Erstgeborene nur innerhalb der Mauer gegessen wird, so wird auch der Zehnt nur innerhalb der Mauer gegessen.
בן עזאי אומר יכול מעלה את מעשר שני ויאכלנו בכל הרואה ודין הוא בכור טעון הבאת מקום ומעשר טעון הבאת מקום מה בכור אינו נאכל אלא לפנים מן החומה אף מעשר אינו נאכל אלא לפנים מן החומה
Was [gilt] beim Erstgeborenen? Es erfordert das Sprengen des Blutes und [das Darbringen] der Opferteile auf dem Altar! Willst du es vom Zehnten sagen, bei dem das nicht [so ist]? Die Lehre sagt: „Und du sollst vor dem Ewigen, deinem Gott, essen den Zehnten deines Getreides, deines Mostes und deines Öls und die Erstgeborenen deiner Rinder und deines Kleinviehs“ – er vergleicht den Zehnten mit dem Erstgeborenen: Wie das Erstgeborene nur innerhalb der Mauer gegessen wird, so wird auch der Zehnt nur innerhalb der Mauer gegessen.
מה לבכור שכן טעון מתן דמים ואימורין לגבי מזבח תאמר במעשר דלא ת"ל ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך ותירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך מקיש מעשר לבכור מה בכור אינו נאכל אלא לפנים מן החומה אף מעשר אינו נאכל אלא לפנים מן החומה
Was ist ihm schwierig, dass er sagt: „Könnte“? Du sagst: Da wir gelernt haben: Zwischen Schilo und Jerusalem gibt es nur [den Unterschied], dass man in Schilo minderheilige [Opfer] und den zweiten Zehnten überall isst, wo man [es] sieht, und in Jerusalem innerhalb der Mauer;
מאי קשיא ליה דקאמר יכול אמרת הואיל ותנן אין בין שילה לירושלים אלא שבשילה אוכלין קדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה ובירושלים לפנים מן החומה
(und ebenso) Hochheiliges innerhalb der Vorhänge [in beiden] – du könntest sagen: In Jerusalem komme der zweite Zehnt [und werde gegessen] überall, wo man sieht – das lässt er uns hören.
(וכן) קדשי קדשים לפנים מן הקלעים מהו דתימא בירושלים ליתי מעשר שני בכל הרואה קמ"ל
Die Lehre sagt: „den Zehnten deines Getreides, deines Mostes und deines Öls“ – er vergleicht das Erstgeborene mit dem Zehnten: Wie der Zehnt nicht von einem Jahr zum nächsten untauglich wird, so wird auch das Erstgeborene nicht von einem Jahr zum nächsten untauglich.
תלמוד לומר מעשר דגנך ותירושך ויצהרך מקיש בכור למעשר מה מעשר אינו נפסל משנה לחבירתה אף בכור אינו נפסל משנה לחבירתה
Und die Rabbanan, die es auf einen anderen Grund beziehen – woher haben sie [die Lehre] „von einem Jahr zum nächsten“? Sie leiten es ab aus: „Vor dem Ewigen, deinem Gott, sollst du es essen, Jahr für Jahr“ (Dtn 15,20) – das lehrt über das Erstgeborene, dass es nicht von einem Jahr zum nächsten untauglich wird.
ולרבנן דמפקי להו לטעמא אחרינא משנה לחבירתה מנא להו נפקא להו (דברים טו, כ) מלפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה לימד על הבכור שאינו נפסל משנה לחברתה
Und die Anderen – was legen sie aus „Vor dem Ewigen, deinem Gott, sollst du es essen, Jahr für Jahr“ aus? Sie brauchen es für das, was gelehrt wird: Ein Tag von diesem Jahr und ein Tag vom anderen Jahr – das lehrt über das Erstgeborene, dass es zwei Tage und eine Nacht gegessen wird.
ולאחרים לפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה מאי דרשי ביה מיבעי ליה לכדתניא יום אחד משנה זו ויום אחד משנה אחרת לימד על הבכור שנאכל לשני ימים ולילה אחד
Und die Rabbanan – woher haben sie, dass es zwei Tage und eine Nacht gegessen wird? Die Schrift sagt: „Es soll dir gehören wie die Brust der Schwingung“ (Num 18,18).
ורבנן דנאכל לב' ימים ולילה אחד מנא להו אמר קרא (במדבר יח, יח) יהיה לך כחזה התנופה:
MISCHNA: Das Junge eines Sündopfers, der Ersatz eines Sündopfers und ein Sündopfer, dessen Eigentümer gestorben sind, sollen sterben. Und eines, dessen Jahr verstrichen ist, und eines, das verloren ging und mit Gebrechen gefunden wurde: Wenn [es gefunden wurde,] nachdem die Eigentümer Sühne erlangt haben, soll es sterben, und es bewirkt keinen Ersatz,
מתני׳ ולד חטאת ותמורת חטאת וחטאת שמתו בעליה ימותו ושעיברה שנתה ושאבדה ונמצאת בעלת מום אם משכפרו הבעלים תמות ואינה עושה תמורה
Original: Temurah 21b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.