es selbst – nein! – Womit befassen wir uns hier? Etwa wenn es ein weibliches [Junges] gebar, und bis ans Ende der Welt gebar es kein einziges männliches. Er sagte zu ihm: Antworten wir [etwa] gezwungene Antworten wie die Babylonier? Etwa wenn es weibliche [Junge] gebar bis ans Ende der Welt!
עצמו לא הכא במאי עסקינן כגון שילדה נקבה ועד סוף העולם לא אוליד חד זכר א"ל משנינא שינויי דחיקי בבלאי כגון שילדה נקבות עד סוף העולם
MISCHNA: Der Ersatz des Erstgeborenen und des Zehnten, ihre Jungen und die Jungen ihrer Jungen bis ans Ende der Welt – siehe, diese sind wie das Erstgeborene und wie der Zehnt und werden mit ihrem Gebrechen von den Eigentümern gegessen.
מתני׳ תמורת הבכור והמעשר ולדן ולד ולדן עד סוף העולם הרי אלו כבכור וכמעשר ויאכלו במומן לבעלים
Was ist [der Unterschied] zwischen dem Erstgeborenen und dem Zehnten und allen [übrigen] geheiligten [Tieren]? Dass alle geheiligten [Tiere] auf dem Fleischmarkt verkauft und auf dem Fleischmarkt geschlachtet und mit dem Pfund gewogen werden, außer dem Erstgeborenen und dem Zehnten.
מה בין בכור ומעשר לבין כל הקדשים שכל הקדשים נמכרים באיטלז ונשחטין באיטלז ונשקלין בליטרא חוץ מן הבכור והמעשר
Und sie haben eine Auslösung, und ihre Ersatztiere haben eine Auslösung, außer dem Erstgeborenen und dem Zehnten. Und sie kommen aus dem Ausland, außer dem Erstgeborenen und dem Zehnten; denn wenn diese makellos kamen, werden sie dargebracht, und wenn mit Gebrechen, werden sie mit ihrem Gebrechen von den Eigentümern gegessen.
ויש להן פדיון ולתמורותיהן פדיון חוץ מן הבכור והמעשר ובאין מחוצה לארץ חוץ מן הבכור והמעשר שאם באו תמימים יקרבו ואם בעלי מומין יאכלו במומן לבעלים
Rabbi Schimon sagte: Was ist der Grund? Weil das Erstgeborene und der Zehnt an ihrem Ort eine Versorgung haben; aber alle übrigen geheiligten [Tiere] bleiben, auch wenn an ihnen ein Gebrechen entstanden ist, in ihrer Heiligkeit.
א"ר שמעון מה טעם שהבכור והמעשר יש להן פרנסה ממקומן ושאר כל הקדשים אע"פ שנולד בהם מום הרי אלו בקדושתן
GEMARA:Rawa bar Raw Ussa sagte: Man fragte im Westen: Wer ein Gebrechen am Ersatz eines Erstgeborenen oder eines Zehnten verursacht – wie ist es? Sagen wir: Da sie nicht dargebracht werden, ist er nicht schuldig; oder vielleicht: Da sie geheiligt sind, ist er schuldig?
גמ׳ אמר רבא בר רב עזא בען במערבא המטיל מום בתמורת בכור ומעשר מהו מי אמרינן כיון דלא קריבן לא מיחייב או דילמא כיון דקדשו מיחייב
Vielmehr: Was ist mit dem Neunten anders, dass du nicht fragst? Weil der Allbarmherzige es ausgeschlossen hat: „das Zehnte“ (Lev 27,32) – um das Neunte auszuschließen.
אלא מאי שנא תשיעי דלא קמיבעיא לך דרחמנא מעטיה (ויקרא כז, לב) עשירי להוציא התשיעי
Ebenso hat der Allbarmherzige diese ausgeschlossen: „Du sollst nicht auslösen, heilig sind sie“ (Num 18,17) – sie werden dargebracht, aber ihr Ersatz wird nicht dargebracht.
ה"נ רחמנא מעטינהו (במדבר יח, יז) לא תפדה קדש הם הם קריבין ואין תמורתן קריבה
Raw Nachman bar Jizchak lehrte es so: Rabbi Acha, der Sohn des Raw Ussa, sagte: Man fragte im Westen: Wer ein Gebrechen am Neunten des Zehnten verursacht – wie ist es? Er sagte zu ihm: Dann frage dich doch [auch] über den, der ein Gebrechen am Ersatz eines Erstgeborenen oder eines Zehnten verursacht!
רב נחמן בר יצחק מתני לה הכי א"ר אחא בריה דרב עזא בען במערבא המטיל מום בתשיעי של מעשר מהו א"ל ותיבעי לך המטיל מום בתמורת בכור ומעשר
Vielmehr: Was ist mit dem Ersatz des Erstgeborenen und des Zehnten anders, dass du nicht fragst? Weil der Allbarmherzige sie ausgeschlossen hat: „heilig sind sie“ – sie werden dargebracht, aber ihr Ersatz wird nicht dargebracht. Auch das Neunte des Zehnten hat der Allbarmherzige ausgeschlossen: „das Zehnte“ – um das Neunte auszuschließen.
אלא מ"ש תמורת בכור ומעשר דלא מיבעיא לך דרחמנא מעטינהו קדש הם הן קריבין ואין תמורתן קריבה תשיעי של מעשר נמי רחמנא מעטיה העשירי להוציא את התשיעי
„Und wenn sie makellos kamen“ usw. Dagegen stelle: Ben Antigonos brachte Erstgeborene aus Babylonien hinauf, und man nahm sie von ihm nicht an! Raw Chisda sagte: Das ist kein Widerspruch: Dies ist Rabbi Jischmael, jenes Rabbi Akiwa.
ואם באו תמימין כו' ורמינהו בן אנטיגנוס העלה בכורות מבבל ולא קבלו ממנו אמר רב חסדא לא קשיא הא ר' ישמעאל הא ר' עקיבא
Denn es wird gelehrt: Rabbi Jose sagt drei Dinge im Namen dreier Ältester. Rabbi Jischmael sagt: Könnte man in dieser Zeit den zweiten Zehnten hinaufbringen und ihn in Jerusalem essen?
דתניא ר' יוסי אומר ג' דברים משום ג' זקנים רבי ישמעאל אומר יכול יעלה אדם מעשר שני בזמן הזה ויאכלנו בירושלים
Und das ist ein Schluss: Das Erstgeborene erfordert das Bringen an den Ort, und der Zehnt erfordert das Bringen an den Ort; wie das Erstgeborene nur angesichts des Hauses gegessen wird, so wird auch der Zehnt nur angesichts des Hauses gegessen. – Nein! Wenn du es vom Erstgeborenen sagst, das das Sprengen des Blutes und [das Darbringen] der Opferteile auf dem Altar erfordert – willst du es vom Zehnten sagen, bei dem das nicht [so ist]?
ודין הוא בכור טעון הבאת מקום ומעשר טעון הבאת מקום מה בכור אינו נאכל אלא בפני הבית אף מעשר אינו נאכל אלא בפני הבית לא אם אמרת בבכור שכן טעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח תאמר במעשר דלא
Du hast gesagt: Die Erstlingsfrüchte erfordern das Bringen an den Ort, und der Zehnt erfordert das Bringen an den Ort; wie die Erstlingsfrüchte nur angesichts des Hauses gegessen werden, so wird auch der Zehnt nur angesichts des Hauses gegessen.
אמרת ביכורים טעונין הבאת מקום ומעשר טעון הבאת מקום מה ביכורים אין נאכלין אלא בפני הבית אף מעשר אין נאכל אלא בפני הבית
Die Lehre sagt: „Und du sollst vor dem Ewigen, deinem Gott, essen den Zehnten deines Getreides, deines Mostes und deines Öls und die Erstgeborenen deiner Rinder und deines Kleinviehs“ (Dtn 14,23) – er vergleicht den Zehnten mit dem Erstgeborenen: Wie das Erstgeborene nur angesichts des Hauses gegessen wird, so wird auch der Zehnt nur angesichts des Hauses gegessen.
תלמוד לומר (דברים יד, כג) ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך ותירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך הקיש מעשר לבכור מה בכור אינו נאכל אלא בפני הבית אף מעשר אין נאכל אלא בפני הבית
Und was meint er? Wenn er meint, die erste Heiligung habe für ihre Zeit geheiligt und für die Zukunft geheiligt – so ist es gleich, ob Erstgeborenes oder Zehnt: Sie sind [beide] zum Bringen geeignet. Und wenn er meint, die erste Heiligung habe für ihre Zeit geheiligt und nicht für die Zukunft geheiligt – dann sollte dir sogar das Erstgeborene fraglich sein!
ומאי קסבר אי קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא ל"ש בכור ולא שנא מעשר בני הבאה נינהו ואי קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא אפילו בכור נמי תיבעי לך
Tatsächlich meint er, die erste Heiligung habe für ihre Zeit geheiligt und nicht für die Zukunft geheiligt; und womit befassen wir uns hier? Etwa wenn das Blut eines Erstgeborenen angesichts des Hauses gesprengt wurde, und das Haus wurde zerstört, und sein Fleisch ist noch vorhanden.
לעולם קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא והכא במאי עסקינן כגון שנזרק דמו של בכור בפני הבית וחרב הבית ועדיין בשרו קיים
Da es, wenn das Blut vorhanden wäre, nicht zum Sprengen geeignet wäre, kommt das Fleisch und lernt es vom Blut.
כיון דאי איתיה לדם לא בר זריקה הוא אתי בשר יליף מדם
Original: Temurah 21a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.