Oder vielleicht: Bei allem mit derselben Heiligkeit fügt man das Fünftel nicht hinzu?
או דילמא כל אותה קדושה אינו מוסיף חומש
Temura 10a תמורה
Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 3
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und wenn du sagen willst, bei diesem einen Körper füge man das Fünftel hinzu, da er unter derselben Heiligkeit steht – [wie ist es aber,] wenn er durch ein anderes Sühne erlangt hat und dieses dem Brandopfer zugewiesen wurde? Fügt man das Fünftel [nur] bei demselben Körper mit derselben Heiligkeit hinzu, bei einer anderen Heiligkeit aber nicht? Oder vielleicht fügt man das Fünftel hinzu, da es derselbe Körper ist? Es bleibe unentschieden.
ואם תימצא לומר הדין גוף אחד כיון דבאותה קדושה קאים מוסיף חומש אלא נתכפר באחר וניתק זה לעולה מהו כי מוסיף חומש באותו הגוף באותה קדושה אבל בקדושה אחרת לא או דילמא כיון דאותו הגוף הוא מוסיף חומש תיקו
Rami bar Chama fragte: Fügt der Heiligende das Fünftel hinzu, oder fügt der Sühne Erlangende das Fünftel hinzu? Rawa sagte: Der Vers sagt: „Und wenn der Heiligende sein Haus auslösen will“ (Lev 27,15) – der Heiligende, nicht der Sühne Erlangende.
בעי רמי בר חמא מקדיש מוסיף חומש או מכפר מוסיף חומש אמר רבא אמר קרא (ויקרא כז, טו) ואם המקדיש יגאל את ביתו מקדיש ולא מתכפר
Rami bar Chama fragte: Nimmt der Heiligende den Umtausch vor, oder nimmt der Sühne Erlangende den Umtausch vor? Rawa sagte: Wenn dem so wäre [dass es der Heiligende ist], fänden wir, dass Gemeinschaft und Teilhaber einen Umtausch vornehmen, etwa wenn sie einen Boten zum Heiligen bestellten.
בעי רמי בר חמא מקדיש עושה תמורה או מתכפר עושה תמורה אמר רבא אם כן מצינו ציבור ושותפין עושין תמורה כגון דשוו שליח לאקדושי
Und ferner sagte Raw Nachman im Namen Raw Hunas: Es wurde gelehrt: „Sein Opfer für den Ewigen für sein Nasiräat, außer dem, was seine Hand erreicht“ (Num 6,21) – wird denn der Nasiräer nach dem Vermögen beurteilt? Wie ist das [zu verstehen]? „Sein Opfer für den Ewigen für sein Nasiräat“ – das er von dem Seinen abgesondert hat; „außer dem, was seine Hand erreicht“ – das andere für ihn abgesondert haben.
ועוד דאמר רב נחמן אמר רב הונא תנא (במדבר ו, כא) קרבנו לה' על נזרו מלבד אשר תשיג ידו וכי נזיר נידון בהשג יד הא כיצד קרבנו לה' על נזרו שהפריש משלו מלבד אשר תשיג ידו שהפרישו לו אחרים
Für welche Halacha? Wollte man sagen, in Bezug auf die Sühne – es ist selbstverständlich, dass es ihm Sühne schafft! Vielmehr in Bezug auf den Umtausch, und so sagt er: Auch wenn andere es für ihn abgesondert haben, nimmt er den Umtausch vor. Schließe daraus: Wir richten uns nach dem, der Sühne erlangt.
למאי הילכתא אילימא לענין כפרה פשיטא דמכפר ליה אלא לענין תמורה והכי קאמר אף כשהפרישו לו אחרים עושה תמורה שמע מינה בתר מתכפר אזלינן
Nein, nicht in Bezug auf den Umtausch. Und was dir schwierig ist – es ist doch ein Geschenk, das man ihm gibt: Hätte der Allbarmherzige nicht durch „außer dem, was seine Hand erreicht“ (Num 6,21) eingeschlossen, hätte ich gemeint, es sei eine Schriftverordnung: „sein Opfer“ – [nur] aus dem Seinen schafft es Sühne, aus dem anderer nicht. Das lehrt er uns.
לא לענין תמורה ודקא קשיא לך מתנה דקא יהבין ליה אי לאו דרבי רחמנא (במדבר ו, כא) מלבד אשר תשיג ידו הוה אמינא גזירת הכתוב הוא קרבנו מדידיה הוא דמכפר מדאחרים לא קמ"ל
Was ist darüber [entschieden]? Komm und höre, denn Rabbi Abbahu sagte im Namen Rabbi Jochanans: Der Heiligende fügt das Fünftel hinzu, und der Sühne Erlangende nimmt den Umtausch vor.
מאי הוי עלה תא שמע דאמר ר' אבהו אמר רבי יוחנן מקדיש מוסיף חומש ומתכפר עושה תמורה
Wer von dem Seinen die Hebe für das anderer absondert, dem gehört der Vorteil der Gunst. Was ist der Grund? Der Vers sagt: „Den ganzen Zehnten deines Ertrags … und du gibst [usw.]“ (Dtn 26,12).
תורם משלו על של אחרים טובת הנאה שלו מ"ט אמר קרא (דברים כו, יב) את כל מעשר תבואתך ונתת וגו'
MISCHNA: Man tauscht weder Glieder gegen Embryonen noch Embryonen gegen Glieder um, weder Embryonen und Glieder gegen ganze [Tiere] noch ganze gegen sie.
מתני׳ אין ממירין לא אברין בעוברין ולא עוברין באברים ולא עוברין ואברים בשלימים ולא שלימים בהן
Rabbi Jose sagt: Man tauscht Glieder gegen ganze um, aber nicht ganze gegen sie. Rabbi Jose sagte: Ist es nicht bei den Geheiligten so: Wer sagt: „Das Bein dieses [Tieres] sei ein Brandopfer“, so ist es ganz ein Brandopfer? So sei es auch, wenn er sagt: „Das Bein dieses [Tieres] sei anstelle jenes“, ganz ein Eingetauschtes an seiner Stelle.
רבי יוסי אומר ממירין אברים בשלימים אבל לא שלימים בהן א"ר יוסי והלא במוקדשין האומר רגלה של זו עולה כולה עולה אף כשיאמר רגלה של זו תחת זו תהא כולה תמורה תחתיה
GEMARA: Es wurde gesagt: Bar Pada sagte: Die Heiligkeit kommt nicht auf Embryonen; und Rabbi Jochanan sagte: Die Heiligkeit kommt auf Embryonen. Rabbi Jochanan folgt hierin seiner Ansicht, denn Rabbi Jochanan sagte: Hat einer ein trächtiges [Tier] als Sündopfer geheiligt, und es hat geworfen – will er, erlangt er durch es Sühne; will er, erlangt er durch sein Junges Sühne.
גמ׳ אתמר בר פדא אמר אין קדושה חלה על עוברין ורבי יוחנן אמר קדושה חלה על עוברין ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דאמר רבי יוחנן הקדיש חטאת מעוברת וילדה רצה בה מתכפר רצה בוולדה מתכפר
Und es ist nötig [beides zu sagen]: Denn hätte er uns nur das Erste hören lassen – dort [gilt es], weil er
וצריכא דאי אשמעינן בהך קמייתא התם הוא דאקדשיה
Original: Temurah 10a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.