Etwa nicht [den Segen über die] Zeit? – Nein, Tischsegen und Gebet.
מאי לאו זמן לא ברכת המזון ותפלה
Sukka 47b סוכה
Aufbau der Debatte:Baraita 1Frage 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
So ist es auch einleuchtend; denn wenn es dir in den Sinn kommt, [es sei der Segen über die] Zeit – gibt es [den Segen über die] Zeit etwa alle sieben [Tage]? – Das ist nicht schwierig: Denn wenn er ihn heute nicht gesprochen hat, spricht er ihn morgen oder an einem anderen Tag.
הכי נמי מסתברא דאי ס"ד זמן זמן כל שבעה מי איכא הא לא קשיא דאי לא בריך האידנא מברך למחר או ליומא אחרינא
Jedenfalls brauchen wir einen Becher! – Sollen wir sagen, dies unterstützt Raw Nachman? Denn Raw Nachman sagte: [Den Segen über die] Zeit sagt man selbst auf dem Markt; denn wenn du sagst, wir brauchen einen Becher – gibt es denn jeden Tag einen Becher? – Vielleicht ergab sich ihm ein Becher.
מ"מ כוס בעינן לימא מסייע ליה לר"נ דאמר רב נחמן זמן אומרו אפילו בשוק דאי אמרת בעינן כוס כוס כל יומא מי איכא דלמא דאיקלע ליה כוס
Und meint Rabbi Jehuda, dass der achte Übernachtung erfordert? Es wurde doch gelehrt: Rabbi Jehuda sagt: Woher, dass das zweite Pessach keine Übernachtung erfordert? Wie es heißt: „Und du sollst dich am Morgen wenden und zu deinen Zelten gehen“ (Dtn 16,7), und es steht geschrieben: „Sechs Tage sollst du Mazzot essen“ (Dtn 16,8): Was sechs [Tage] erfordert, erfordert Übernachtung; was nicht sechs erfordert, erfordert keine Übernachtung. Was schließt es aus? Etwa nicht auch den achten [Tag] des Festes?
וסבר ר' יהודה שמיני טעון לינה והא תניא רבי יהודה אומר מנין לפסח שני שאינו טעון לינה שנא' (דברים טז, ז) ופנית בבקר והלכת לאהליך וכתיב (דברים טז, ח) ששת ימים תאכל מצות את שטעון ששה טעון לינה את שאינו טעון ששה אינו טעון לינה למעוטי מאי לאו למעוטי נמי שמיני של חג
Nein, es schließt das zweite Pessach aus, das ihm gleicht. So ist es auch einleuchtend; denn wir haben gelernt: Die Erstlingsfrüchte erfordern Opfer, Gesang, Schwingen und Übernachtung. Von wem hast du gehört, dass er Schwingen sagt? [Von] Rabbi Jehuda; und er sagt: Sie erfordern Übernachtung.
לא למעוטי פסח שני דכוותיה הכי נמי מסתברא דתנן הביכורים טעונין קרבן ושיר ותנופה ולינה מאן שמעת ליה דאמר תנופה רבי יהודה וקאמר טעון לינה
Denn es wurde gelehrt: Rabbi Jehuda sagt: „Und du sollst ihn niederlegen“ (Dtn 26,10) – das ist das Schwingen. Du sagst: das ist das Schwingen; oder ist es nur wirkliches Niederlegen? Wenn es sagt: „Und er soll ihn niederlegen“ (Dtn 26,4), ist das Niederlegen [schon] gesagt. Wie erfülle ich dann „Und du sollst ihn niederlegen“? Das ist das Schwingen.
דתניא ר' יהודה אומר (דברים כו, י) והנחתו זו תנופה אתה אומר זו תנופה או אינו אלא הנחה ממש כשהוא אומר והניחו הרי הנחה אמור הא מה אני מקיים והנחתו זו תנופה
Vielleicht ist es Rabbi Elieser ben Jaakow? Denn es wurde gelehrt: „Und der Kohen soll den Korb aus deiner Hand nehmen“ (Dtn 26,4) – das lehrt über die Erstlingsfrüchte, dass sie Schwingen erfordern – Worte Rabbi Elieser ben Jaakows.
ודלמא ר"א בן יעקב היא דתניא (דברים כו, ד) ולקח הכהן הטנא מידך לימד על הביכורים שטעונין תנופה דברי ר"א בן יעקב
Was ist der Grund Rabbi Elieser ben Jaakows? Es ergibt sich aus „Hand“ – „Hand“ vom Friedensopfer. Hier steht geschrieben: „Und der Kohen soll den Korb aus deiner Hand nehmen“, und dort steht geschrieben: „Seine Hände sollen die Feueropfer des Ewigen bringen“ (Lev 7,30).
מ"ט דר"א בן יעקב אתיא יד יד משלמים כתיב הכא ולקח הכהן הטנא מידך וכתיב התם (ויקרא ז, ל) ידיו תביאינה את אשי ה'
Wie hier der Kohen, so auch dort der Kohen; und wie dort der Eigentümer, so auch hier der Eigentümer. Wie also? Der Kohen legt seine Hand unter die Hand des Eigentümers und schwingt.
מה כאן כהן אף להלן כהן ומה להלן בעלים אף כאן בעלים הא כיצד כהן מניח ידו תחת יד בעלים ומניף
Was ist dabei herausgekommen? Raw Nachman sagte: Man sagt [den Segen über die] Zeit am achten [Tag] des Festes; und Raw Scheschet sagte: Man sagt [den Segen über die] Zeit nicht am achten [Tag] des Festes. Und die Halacha ist: Man sagt [den Segen über die] Zeit am achten [Tag] des Festes.
מאי הוי עלה רב נחמן אמר אומרים זמן בשמיני של חג ורב ששת אמר אין אומרים זמן בשמיני של חג והלכתא אומרים זמן בשמיני של חג
Es wurde gemäß Raw Nachman gelehrt: Der achte
תניא כוותי' דרב נחמן שמיני
Original: Sukkah 47b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.