Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Folglich, hat er sie hineinfallen lassen, ist es tauglich. Warum? Der Allbarmherzige sagte doch: „Und sie sollen nehmen … und geben“ (Num 19,17). Schließe daraus etwa nicht, dass ein Nehmen mittels eines anderen Gegenstandes Nehmen heißt?
הא הפילו הוא כשר אמאי (במדבר יט, יז) ולקחו ונתן אמר רחמנא אלא לאו שמע מינה לקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה
Und Rabba sagte: Man soll den Lulaw nicht in die Hoschana hineinstoßen, denn vielleicht fallen Blätter ab, und es entsteht eine Trennung. Und Rawa sagte: Art mit Art trennt nicht.
ואמר רבה לא לדוץ איניש לולבא בהושענא דדלמא נתרי טרפי והוי חציצה ורבא אמר מין במינו אינו חוצץ
Und Rabba sagte: Man soll den Lulaw nicht [, während er] in der Hoschana [steckt, zurecht]schneiden, denn es bleiben Blattfasern zurück, und es entsteht eine Trennung. Und Rawa sagte: Art mit Art trennt nicht.
ואמר רבה לא ליגוז איניש לולבא בהושענא דמשתיירי הוצא והוי חציצה ורבא אמר מין במינו אינו חוצץ
Und Rabba sagte: An einer Gebotsmyrte ist es verboten zu riechen; an einem Gebotsetrog ist es erlaubt zu riechen. Was ist der Grund? Die Myrte ist zum Duft bestimmt; als man sie [für das Gebot] absonderte, sonderte man sie vom Duft ab. Der Etrog ist zum Essen bestimmt; als man ihn absonderte, sonderte man ihn vom Essen ab.
ואמר רבה הדס של מצוה אסור להריח בו אתרוג של מצוה מותר להריח בו מ"ט הדס דלריחא קאי כי אקצייה מריחא אקצייה אתרוג דלאכילה קאי כי אקצייה מאכילה אקצייה
Und Rabba sagte: An einer [noch am Boden] haftenden Myrte ist es erlaubt zu riechen; an einem haftenden Etrog ist es verboten zu riechen. Was ist der Grund? Die Myrte ist zum Riechen bestimmt; erlaubst du es ihm, kommt er nicht dazu, sie abzuschneiden. Der Etrog ist zum Essen bestimmt; erlaubst du es ihm, kommt er dazu, ihn abzuschneiden.
ואמר רבה הדס במחובר מותר להריח בו אתרוג במחובר אסור להריח בו מ"ט הדס דלהריח קאי אי שרית ליה לא אתי למגזייה אתרוג דלאכילה קאי אי שרית ליה אתי למגזייה
Und Rabba sagte: Den Lulaw in der Rechten und den Etrog in der Linken. Was ist der Grund? Diese sind drei Gebote, und dieser ist ein Gebot. Rabbi Jirmeja sagte zu Rabbi Sarika: Was ist der Grund, dass wir den Segen nur über das „Nehmen des Lulaw“ sprechen? Weil er höher ist als sie alle. – Soll man doch den Etrog hochheben und den Segen sprechen! Er sagte zu ihm: Weil er seiner Art nach höher ist als sie alle.
ואמר רבה לולב בימין ואתרוג בשמאל מ"ט הני תלתא מצות והאי חדא מצוה א"ל ר' ירמיה לר' זריקא מאי טעם לא מברכינן אלא על נטילת לולב הואיל וגבוה מכולן ולגבהיה לאתרוג ולבריך א"ל הואיל ובמינו גבוה מכולן:
MISCHNA: Und wo schüttelte man [den Lulaw]? Bei „Danket dem Ewigen“ (Ps 118,1) am Anfang und am Ende und bei „Ach, Ewiger, hilf doch!“ (Ps 118,25) – Worte Bet Hillels. Und Bet Schammai sagen: Auch bei „Ach, Ewiger, lass doch gelingen!“ (Ps 118,25). Rabbi Akiwa sagte: Ich schaute auf Rabban Gamliel und Rabbi Jehoschua: Das ganze Volk schüttelte seine Lulawim, und sie schüttelten nur bei „Ach, Ewiger, hilf doch!“.
מתני׳ והיכן היו מנענעין בהודו לה' תחילה וסוף ובאנא ה' הושיעה נא דברי ב"ה וב"ש אומרין אף באנא ה' הצליחה נא א"ר עקיבא צופה הייתי ברבן גמליאל ור' יהושע שכל העם היו מנענעין את לולביהן והם לא נענעו אלא באנא ה' הושיעה נא:
GEMARA: Das Schütteln – wer hat es erwähnt? Er bezieht sich auf dort: Jeder Lulaw, der drei Handbreit hat, um damit zu schütteln, ist tauglich; und [daran anschließend] sagt er: Wo schüttelt man?
גמ׳ נענוע מאן דכר שמיה התם קאי כל לולב שיש בו שלשה טפחים כדי לנענע בו כשר וקאמר היכן מנענעין
Wir haben dort gelernt: Die zwei Brote und die zwei Lämmer des Wochenfestes – wie macht er es? Er legt die zwei Brote auf die zwei Lämmer, legt seine Hand darunter und schwingt, führt hin und her, hebt und senkt, wie es heißt: „was geschwungen und was gehoben wurde“ (Ex 29,27).
תנן התם שתי הלחם ושני כבשי עצרת כיצד הוא עושה מניח שתי הלחם על גבי שני הכבשין ומניח ידו תחתיהן ומניף ומוליך ומביא מעלה ומוריד שנאמר (שמות כט, כז) אשר הונף ואשר הורם
Rabbi Jochanan sagte: Er führt hin und her zu Ihm, dem die vier Windrichtungen gehören; er hebt und senkt zu Ihm, dem Himmel und Erde gehören. Im Westen lehrten sie es so: Rabbi Chama bar Ukba sagte, Rabbi Jose bar Rabbi Chanina sagte: Er führt hin und her, um böse Winde aufzuhalten; er hebt und senkt, um bösen Tau aufzuhalten. Rabbi Jose bar Awin sagte, und manche sagen, Rabbi Jose bar Sewila: Das besagt:
א"ר יוחנן מוליך ומביא למי שהארבע רוחות שלו מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו במערבא מתנו הכי א"ר חמא בר עוקבא א"ר יוסי ברבי חנינא מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים א"ר יוסי בר אבין ואיתימא ר' יוסי בר זבילא זאת אומרת
Original: Sukkah 37b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.