Die Reste eines Gebotes halten das Unheil auf; denn das Schwingen ist ein Rest des Gebotes, und es hält böse Winde und bösen Tau auf. Und Rawa sagte: Und ebenso beim Lulaw. Raw Acha bar Jaakow führte ihn hin und her [und] sagte: Das ist ein Pfeil im Auge des Satans. Aber das ist nicht richtig, weil er dazu kommt, ihn [dadurch] herauszufordern.
שירי מצוה מעכבין את הפורענות שהרי תנופה שירי מצוה היא ועוצרת רוחות וטללים רעים ואמר רבא וכן בלולב רב אחא בר יעקב ממטי ליה ומייתי ליה אמר דין גירא בעיניה דסטנא ולאו מלתא היא משום דאתי לאיגרויי ביה:
MISCHNA: Wer auf dem Weg war und keinen Lulaw zum Nehmen bei sich hatte, soll ihn nehmen, wenn er in sein Haus kommt, [selbst] an seinem Tisch. Hat er ihn nicht am Morgen genommen, soll er ihn am Nachmittag nehmen, denn der ganze Tag ist für den Lulaw tauglich.
מתני׳ מי שבא בדרך ולא היה בידו לולב ליטול לכשיכנס לביתו יטול על שלחנו לא נטל שחרית יטול בין הערבים שכל היום כשר ללולב:
GEMARA: Du sagst, er nimmt ihn an seinem Tisch – soll das heißen, dass er [die Mahlzeit] unterbricht? Und dem widerspricht: Haben sie begonnen, unterbrechen sie nicht! Raw Safra sagte: Das ist nicht schwierig: Dies, wenn noch Zeit am Tag ist; jenes, wenn keine Zeit mehr am Tag ist.
גמ׳ אמרת נוטלו על שלחנו למימרא דמפסיק ורמינהי אם התחילו אין מפסיקין אמר רב ספרא ל"ק הא דאיכא שהות ביום הא דליכא שהות ביום
Rawa sagte: Was ist das für eine Schwierigkeit? Vielleicht ist dies aus der Tora und jenes von den Rabbanan! Vielmehr sagte Rawa: Wenn es schwierig ist, ist dies schwierig: „Wenn er in sein Haus kommt, nimmt er ihn an seinem Tisch“ – also unterbricht er; und dann lehrt er: „Hat er ihn nicht am Morgen genommen, soll er ihn am Nachmittag nehmen“ – also unterbricht er nicht.
אמר רבא מאי קושיא דילמא הא דאורייתא הא דרבנן אלא אמר רבא אי קשיא הא קשיא לכשיכנס לביתו נוטלו על שלחנו אלמא דמפסיק והדר תני לא נטל שחרית יטול בין הערבים אלמא לא מפסיק
Rabbi Seira sagte: Was ist das für eine Schwierigkeit? Vielleicht ist es ein Gebot zu unterbrechen, und unterbricht er nicht, soll er ihn am Nachmittag nehmen, denn der ganze Tag ist für den Lulaw tauglich. Vielmehr sagte Rabbi Seira: Tatsächlich, wie wir anfangs gesagt haben; und was dir schwierig ist – dies aus der Tora, jenes von den Rabbanan –, hier befassen wir uns mit dem zweiten Feiertag, der von den Rabbanan ist.
א"ר זירא מאי קושיא דלמא מצוה לאפסוקי ואי לא פסיק יטול בין הערבים שכל היום כשר ללולב אלא אמר ר' זירא לעולם כדאמרינן מעיקרא ודקשיא לך הא דאורייתא הא דרבנן הכא ביום טוב שני דרבנן עסקינן
Das ist auch genau [zu entnehmen], da er lehrt: „Wer auf dem Weg war und keinen Lulaw bei sich hatte“; denn wenn es dir in den Sinn kommt, [es gehe um] den ersten Feiertag – ist es denn erlaubt [, unterwegs zu sein]?
דיקא נמי מדקתני מי שבא בדרך ואין בידו לולב דאי ס"ד ביו"ט ראשון מי שרי:
MISCHNA: Wem ein Sklave, eine Frau oder ein Minderjähriger [das Hallel] vorliest, der antwortet ihnen nach, was sie sagen, und es komme Fluch über ihn. War es ein Erwachsener, der ihm vorlas, antwortet er ihm „Halleluja“ nach. Wo man gewohnt ist zu wiederholen, wiederhole er; einfach [zu sagen], sage er es einfach; den Segen zu sprechen, spreche er den Segen. Alles nach dem Brauch des Landes.
מתני׳ מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו עונה אחריהן מה שהן אומרין ותבא לו מאירה אם היה גדול מקרא אותו עונה אחריו הללויה מקום שנהגו לכפול יכפול לפשוט יפשוט לברך יברך הכל כמנהג המדינה:
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: Wahrlich, sie sagten: Ein Sohn spricht für seinen Vater den Segen, ein Sklave spricht für seinen Herrn den Segen, und eine Frau spricht für ihren Mann den Segen. Aber die Weisen sagten: Fluch komme über einen Menschen, für den seine Frau und seine Kinder den Segen sprechen.
גמ׳ ת"ר באמת אמרו בן מברך לאביו ועבד מברך לרבו ואשה מברכת לבעלה אבל אמרו חכמים תבא מאירה לאדם שאשתו ובניו מברכין לו
Original: Sukkah 38a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.