Findet er die vier Arten nicht, soll er sitzen und untätig sein? Die Tora sagt doch: „In Hütten sollt ihr wohnen sieben Tage“ (Lev 23,42) – eine Sukka aus jedem Material. Und ebenso sagt er bei Esra: „Geht hinaus auf den Berg und holt Olivenlaub und Laub vom Ölbaum und Myrtenlaub und Palmlaub und Laub vom dichtbelaubten Baum, (und macht) Hütten, wie geschrieben steht“ (Neh 8,15).
לא מצא ארבעת מינין יהא יושב ובטל והתורה אמרה בסוכות תשבו שבעת ימים סוכה של כל דבר וכן בעזרא אומר (נחמיה ח, טו) צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות (ועשו) סוכות ככתוב
Und Rabbi Jehuda meint: Jene für die Wände; Myrtenlaub, Palmlaub und Laub vom dichtbelaubten Baum für die Bedachung. Und wir haben gelernt: Man bedacht mit Brettern – Worte Rabbi Jehudas. Also gehören Palmfaser und die Wurzel der Dattelpalme zur Art des Lulaw. Schließe es daraus.
ורבי יהודה סבר הני לדפנות עלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות לסכך ותנן מסככין בנסרין ד"ר יהודה אלמא סיב ועיקרא דדיקלא מינא דלולבא הוא ש"מ
Aber sagte Rabbi Jehuda denn: Die vier Arten ja, etwas anderes nicht? Es wurde doch gelehrt: Hat man sie mit Zedernbrettern bedacht, die vier Handbreit haben, ist sie nach aller Ansicht untauglich; haben sie nicht vier Handbreit, erklärt Rabbi Meir sie für untauglich, und Rabbi Jehuda erklärt sie für tauglich. Und Rabbi Meir gibt zu, dass, wenn zwischen Brett und Brett so viel ist wie ein Brett, man Späne dazwischen legt, und sie ist tauglich.
ומי אמר ר' יהודה ארבעת מינין אין מידי אחרינא לא והתניא סיככה בנסרים של ארז שיש בהן ד' טפחים ד"ה פסולה אין בהן ד' טפחים רבי מאיר פוסל ורבי יהודה מכשיר ומודה רבי מאיר שאם יש בין נסר לנסר כמלא נסר שמניח פסל ביניהן וכשירה
Was ist „Zeder“? Myrte. Wie Rabba bar Raw Huna, denn Rabba bar Raw Huna sagte: Man sagt in der Schule Raws: Zehn Arten von Zedern gibt es, wie es heißt: „Ich gebe in die Wüste Zeder, Akazie und Myrte usw.“ (Jes 41,19).
מאי ארז הדס כדרבה בר רב הונא דאמר רבה בר רב הונא אמרי בי רב עשרה מיני ארזים הן שנא' (ישעיהו מא, יט) אתן במדבר ארז שיטה והדס וגו':
„Rabbi Meir sagt: Selbst mit einer Schnur usw.“: Es wurde gelehrt: Rabbi Meir sagte: Es geschah mit den Vornehmen Jerusalems, dass sie ihre Lulawim mit goldenen Spangen banden. Sie sagten zu ihm: Ist das ein Beweis? Mit seiner eigenen Art banden sie ihn darunter.
ר' מאיר אומר אפילו במשיחה כו': תניא א"ר מאיר מעשה ביקירי ירושלים שהיו אוגדין את לולביהן בגימוניות של זהב אמרו לו משם ראיה במינו היו אוגדין אותו מלמטה
Rabba sagte zu jenen, die die Hoschana[-Sträuße] im Haus des Exilarchen banden: Wenn ihr die Hoschana für das Haus des Exilarchen bindet, lasst daran einen Griff frei, damit keine Trennung entsteht.
אמר להו רבה להנהו מגדלי הושענא דבי ריש גלותא בי גדליתו הושענא דבי ריש גלותא שיירי ביה בית יד כי היכי דלא תיהוי חציצה
Rawa sagte: Alles, was zur Verschönerung dient, trennt nicht. Und Rabba sagte: Man soll die Hoschana nicht mit einem Tuch halten, denn wir brauchen ein vollständiges Nehmen, und das ist nicht gegeben. Und Rawa sagte: Ein Nehmen mittels eines anderen Gegenstandes heißt [auch] Nehmen.
רבא אמר כל לנאותו אינו חוצץ ואמר רבה לא לינקיט איניש הושענא בסודרא דבעינא לקיחה תמה וליכא ורבא אמר לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה
Rawa sagte: Woher sage ich es, dass ein Nehmen mittels eines anderen Gegenstandes Nehmen heißt? Denn wir haben gelernt: Ist der Ysop kurz, verlängert man ihn mit einem Faden oder mit einer Spindel, taucht ein, zieht heraus, hält den Ysop und sprengt. Warum? Der Allbarmherzige sagte doch: „Und er soll nehmen und eintauchen“ (Num 19,18). Schließe daraus etwa nicht, dass ein Nehmen mittels eines anderen Gegenstandes Nehmen heißt?
אמר רבא מנא אמינא לה דלקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה דתנן אזוב קצר מספקו בחוט ובכוש וטובל ומעלה ואוחז באזוב ומזה אמאי (במדבר יט, יח) ולקח וטבל אמר רחמנא אלא לאו ש"מ לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה
Woraus? Vielleicht ist es dort anders, da seine Verlängerung wie er selbst gilt. Vielmehr von hier: Ist [die Asche] aus dem Röhrchen in den Trog gefallen, ist es untauglich.
ממאי דלמא שאני התם כיון דחבריה כגופיה דמי אלא מהכא נפל משפופרת לשוקת פסול
Original: Sukkah 37a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.