Aufbau der Debatte:Mischna 2Baraita 1Frage 2Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Ihr habt es gelernt: Eine Garbe, die er ergriffen hat, um sie in die Stadt zu bringen, und er legte sie auf eine andere und vergaß sie – die untere ist Vergessenes, und die obere ist nicht Vergessenes. Rabbi Schimon ben Jehuda sagt im Namen Rabbi Schimons: Beide sind nicht Vergessenes – die untere, weil sie versteckt ist, und die obere, weil sie schwebt. Man nahm an, dass diese Tannaiten der Ansicht Rabbi Jehudas sind, der sagte: „Auf dem Feld“ – ausgenommen das Versteckte.
תניתוה עומר שהחזיק בו להוליכו לעיר והניחו על גבי חבירו ושכחו התחתון שכחה והעליון אינו שכחה ר' שמעון בן יהודה אומר משום ר' שמעון שניהן אינן שכחה התחתון מפני שהוא טמון והעליון מפני שהוא צף סברוה דהני תנאי כר' יהודה סבירא להו דאמר בשדה פרט לטמון
Streiten sie nicht eben darin: Der eine Meister meint, Gleichartiges auf Gleichartigem gilt als versteckt, und der andere Meister meint, es gilt nicht als versteckt?
מאי לאו בהא קא מיפלגי דמר סבר מין במינו הוי טמון ומר סבר לא הוי טמון
Nein: Wenn sie der Ansicht Rabbi Jehudas wären, würde nach aller Ansicht Gleichartiges auf Gleichartigem als versteckt gelten; hier aber streiten sie im Streit zwischen Rabbi Jehuda und den Rabbanan: Die Rabbanan [der Baraita] sind wie die Rabbanan, und Rabbi Schimon ben Jehuda ist wie Rabbi Jehuda.
לא אי כר' יהודה סבירא להו דכ"ע מין במינו הוי טמון והכא בפלוגתא דרבי יהודה ורבנן קמיפלגי דרבנן כרבנן ור' שמעון בן יהודה כרבי יהודה
Wenn so, warum gerade auf einer anderen? Sogar [unter] Erde oder einem Kieselstein ebenso! – Ja, so ist es tatsächlich; und [es heißt so], um dir die Kraft Rabbi Jehudas kundzutun, der sagt: Sogar Gleichartiges auf Gleichartigem gilt als versteckt.
אי הכי מאי איריא על גבי חבירו אפי' בעפר ובצרור נמי אין הכי נמי ולהודיעך כחו דר' יהודה דאמר אפי' מין במינו הוי טמון
Die Rabbanan lehrten: „Ein Erschlagener“ – und nicht ein Erwürgter; „ein Erschlagener“ – und nicht ein Zuckender; „auf dem Erdboden“ – und nicht versteckt unter einem Steinhaufen; „liegend“ – und nicht an einem Baum hängend; „auf dem Feld“ – und nicht auf der Oberfläche des Wassers treibend. Rabbi Elasar sagt: In allen diesen [Fällen] bricht man das Genick, wenn er erschlagen war.
תנו רבנן חלל ולא חנוק חלל ולא מפרפר באדמה ולא טמון בגל נופל ולא תלוי באילן בשדה ולא צף על פני המים ר' אלעזר אומר בכולן אם היה חלל עורפין
Es wird gelehrt: Rabbi Jose bar Jehuda sagte: Man sagte zu Rabbi Elasar: Stimmst du nicht zu, dass man, wenn er erwürgt war und auf einem Misthaufen lag, nicht das Genick bricht? Also: „ein Erschlagener“ und nicht ein Erwürgter; so auch hier: „auf dem Erdboden“ und nicht versteckt unter einem Steinhaufen, „liegend“ und nicht an einem Baum hängend, „auf dem Feld“ und nicht auf dem Wasser treibend. Und Rabbi Elasar? „Erschlagener“ ist überzählig geschrieben.
תניא אמר רבי יוסי בר יהודה אמרו לו לר"א אי אתה מודה שאם היה חנוק ומוטל באשפה שאין עורפין אלמא חלל ולא חנוק הכא נמי באדמה ולא טמון בגל נופל ולא תלוי באילן בשדה ולא צף על גבי מים ור"א חלל יתירא כתיב
„Wurde er nahe der Grenze gefunden oder [nahe] einer Stadt, deren Mehrheit Götzendiener sind“ usw. Denn es steht geschrieben: „Wenn gefunden wird“ – ausgenommen [wo es] häufig vorkommt.
נמצא סמוך לספר או לעיר שרובה עובדי כוכבים כו' דכתיב כי ימצא פרט למצוי
„Oder einer Stadt, in der kein Gericht ist“ – denn wir brauchen „die Ältesten der Stadt“, und die gibt es nicht. „Man misst nur zu einer Stadt“ usw. Das ist klar: Da er lehrt „einer Stadt, in der kein Gericht ist“, weiß ich doch, dass man nur zu einer Stadt misst, in der ein Gericht ist!
או לעיר שאין בה ב"ד דבעינא זקני העיר וליכא אין מודדין אלא לעיר כו' פשיטא כיון דתנא לעיר שאין בה ב"ד אנא ידענא דאין מודדין אלא לעיר שיש בה בית דין
Das lässt er uns hören, wie gelehrt wird: Woher, dass man, wenn er nahe einer Stadt gefunden wurde, in der kein Gericht ist, diese übergeht und zu einer Stadt misst, in der ein Gericht ist? Die Schrift sagt lehrend: „Und die Ältesten jener Stadt sollen nehmen“ (Dtn 21,3) – auf jeden Fall.
הא קא משמע לן כדתניא מנין שאם נמצא סמוך לעיר שאין בה ב"ד שמניחין אותה ומודדין לעיר שיש בה בית דין ת"ל (דברים כא, ג) ולקחו זקני העיר ההיא מכל מקום
MISCHNA: Wurde er genau in der Mitte zwischen zwei Städten gefunden, bringen beide zwei Kälber; Worte Rabbi Eliesers. Und Jerusalem bringt kein genickbrochenes Kalb. Wurde sein Kopf an einem Ort und sein Körper an einem anderen Ort gefunden, bringt man den Kopf zum Körper; Worte Rabbi Eliesers. Rabbi Akiwa sagt: den Körper zum Kopf. Von wo maß man? Rabbi Elieser sagt: von seinem Nabel. Rabbi Akiwa sagt: von seiner Nase. Rabbi Elieser ben Jaakow sagt: von der Stelle, an der er zum Erschlagenen gemacht wurde – von seinem Hals.
מתני׳ נמצא מכוון בין שתי עיירות שתיהן מביאות שתי עגלות דברי רבי אליעזר ואין ירושלים מביאה עגלה ערופה נמצא ראשו במקום אחד וגופו במקום אחר מוליכין הראש אצל הגוף דברי רבי אליעזר רבי עקיבא אומר הגוף אצל הראש מאין היו מודדין רבי אליעזר אומר מטיבורו רבי עקיבא אומר מחוטמו רבי אליעזר בן יעקב אומר ממקום שנעשה חלל מצוארו
„Und Jerusalem bringt kein genickbrochenes Kalb“ – denn der Vers sagt: „es in Besitz zu nehmen“ (Dtn 21,1), und er meint: Jerusalem wurde nicht unter die Stämme aufgeteilt.
ואין ירושלים מביאה עגלה ערופה דאמר קרא (דברים כא, א) לרשתה וקסבר ירושלים לא נתחלקה לשבטים
„Wurde sein Kopf an einem Ort“ usw. Worin streiten sie? Wenn du sagst, sie streiten in Bezug auf das Messen – da er im Schlussteil lehrt „von wo maß man“, folgt doch, dass es im Anfangsteil nicht um das Messen geht! Rabbi Jizchak sagte: Sie streiten über [den Grundsatz]: Ein Met Mizwa erwirbt seinen Ort.
נמצא ראשו במקום כו' במאי קמפלגי אילימא לענין מדידה קמיפלגי הא מדקתני סיפא מאין היו מודדין מכלל דרישא לא במדידה עסקינן אמר ר' יצחק במת מצוה קנה מקומו קמיפלגי
Und so sagt er: Um ihn zu begraben – er erwirbt seinen Ort; und wo sein Kopf an einem Ort und sein Körper an einem anderen Ort gefunden wurde, bringt man den Kopf zum Körper; Worte Rabbi Eliesers. Rabbi Akiwa sagt: den Körper zum Kopf. Worin streiten sie? Der eine Meister meint: Sein Körper fällt an seiner Stelle, der Kopf ist es, der wegspringt und fällt; und der andere Meister meint: Der Kopf fällt, wo er fällt; der Körper ist es, der weiterläuft.
והכי קאמר לקוברו קנה מקומו והיכא דנמצא ראשו במקום אחד וגופו במקום אחר מוליכין הראש אצל הגוף דברי ר' אליעזר ר' עקיבא אומר הגוף אצל הראש במאי קמיפלגי מר סבר גופיה בדוכתיה נפיל רישא דנאדי ונפיל ומר סבר רישא היכא דנפיל נפיל גופא הוא דרהיט אזיל
„Von wo maß man?“ Worin streiten sie? Der eine Meister meint: Der Hauptsitz des Lebens ist in seiner Nase; und der andere Meister meint: Der Hauptsitz des Lebens ist in seinem Nabel.
מאין היו מודדין במאי קמיפלגי מר סבר עיקר חיותא באפיה ומר סבר עיקר חיותא בטיבוריה
Sollen wir sagen, wie diese Tannaiten: Von wo aus wird das Kind gebildet? Von seinem Kopf aus, und so heißt es: „Vom Leib meiner Mutter an bist Du mein Abschneider (gosi)“ (Ps 71,6), und es heißt: „Schere (gosi) dein Haar und wirf es weg usw.“ (Jer 7,29). Abba Schaul sagt: Von seinem Nabel aus, und es schickt seine Wurzeln hierhin und dorthin.
לימא כי הני תנאי מהיכן הולד נוצר מראשו וכן הוא אומר (תהלים עא, ו) ממעי אמי אתה גוזי ואומר (ירמיהו ז, כט) גזי נזרך והשליכי וגו' אבא שאול אומר מטיבורו ומשלח שרשו אילך ואילך
Du kannst sogar sagen: Abba Schaul. Bis hierher sagt Abba Schaul es nur in Bezug auf die Bildung, dass ein Kind, wenn es gebildet wird, von seiner Mitte aus gebildet wird; aber in Bezug auf das Leben ist es nach aller Ansicht in seiner Nase, denn es steht geschrieben: „Alles, in dessen Nase der Hauch des Lebensgeistes war usw.“ (Gen 7,22).
אפילו תימא אבא שאול ע"כ לא קאמר אבא שאול אלא לענין יצירה דכי מיתצר ולד ממציעתיה מיתצר אבל לענין חיותא דכולי עלמא באפיה הוא דכתיב (בראשית ז, כב) כל אשר נשמת רוח חיים באפיו וגו'
„Rabbi Elieser ben Jaakow sagt: Von der Stelle, an der er zum Erschlagenen gemacht wurde – von seinem Hals.“ Was ist der Grund Rabbi Elieser ben Jaakows? Wie geschrieben steht: „Dich an die Hälse der erschlagenen Frevler zu legen“ (Ez 21,34).
רבי אליעזר בן יעקב אומר ממקום שנעשה חלל מצוארו מאי טעמא דרבי אליעזר בן יעקב כדכתיב (יחזקאל כא, לד) לתת אותך אל צוארי חללי רשעים
MISCHNA: Sind die Ältesten Jerusalems abgetreten und weggegangen, bringen die Ältesten jener Stadt ein Rinderkalb, das nicht im Joch gezogen hat; und ein Makel macht es nicht untauglich. Und man führt es hinab in ein Tal Etan – „etan“ nach seinem Wortsinn: hart; und auch wenn es nicht hart ist, ist es tauglich. Und man bricht ihm das Genick mit einem Beil von hinten. Und sein Ort darf nicht besät und nicht bearbeitet werden, doch ist es erlaubt, dort Flachs zu hecheln und Steine zu behauen.
מתני׳ נפטרו זקני ירושלים והלכו להן זקני אותה העיר מביאין עגלת בקר אשר לא משכה בעול ואין המום פוסל בה ומורידין אותה לנחל איתן איתן כמשמעו קשה אע"פ שאינו איתן כשר ועורפין אותה בקופיץ מאחוריה ומקומה אסור מלזרוע ומלעבוד ומותר לסרוק שם פשתן ולנקר שם אבנים
Die Ältesten jener Stadt waschen ihre Hände mit Wasser an der Stelle, wo dem Kalb das Genick gebrochen wurde, und sagen: „Unsere Hände haben dieses Blut nicht vergossen, und unsere Augen haben nicht gesehen“ (Dtn 21,7). Kam es uns denn in den Sinn, dass die Ältesten des Gerichts Blutvergießer seien? Vielmehr: dass er nicht zu uns gekommen ist, sodass wir ihn (ohne Nahrung) entlassen hätten, und wir ihn nicht gesehen haben, sodass wir ihn (ohne Geleit) gelassen hätten.
זקני אותה העיר רוחצין את ידיהן במים במקום עריפה של עגלה ואומרים (דברים כא, ז) ידינו לא שפכה את הדם הזה ועינינו לא ראו וכי על דעתינו עלתה שזקני ב"ד שופכי דמים הן אלא שלא בא על ידינו ופטרנוהו (בלא מזון) ולא ראינוהו והנחנוהו (בלא לוייה)
Original: Sotah 45b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.