vielleicht wird deine Ruhe von Dauer sein“ (Dan 4,24), und es steht geschrieben: „All das kam über Nebukadnezar, den König“ (Dan 4,25), und es steht geschrieben: „Nach Ablauf von zwölf Monaten“ (Dan 4,26).
הן תהוי ארכא לשלותיך וכתיב (דניאל ד, כה) כלא מטא על נבוכדנצר מלכא וכתיב (דניאל ד, כו) לקצת ירחין תרי עשר
[Die Mischna ist] tatsächlich nach Rabbi Jischmael; er fand [aber] einen Vers, der [es] sagt, und lehrte [es], denn es steht geschrieben: „So spricht der Ewige: Wegen drei Vergehen Edoms“ (Am 1,11).
לעולם רבי ישמעאל ואשכח קרא דאמר ותני דכתיב (עמוס א, יא) כה אמר ה' על שלשה פשעי אדום
Und was [bedeutet] „obwohl es keinen Beweis für die Sache gibt, gibt es eine Andeutung für die Sache“? Vielleicht ist es anders bei den Götzendienern, über die das Gericht nicht so genau verhängt wird.
ומאי אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר דלמא שאני עובדי כוכבים דלא מפקיד דינא עלייהו
„Manches Verdienst schiebt drei Jahre auf“ usw. Welches Verdienst? Wollte man sagen: das Verdienst der Tora – sie ist doch eine, die [es] tut, ohne dazu verpflichtet zu sein! Vielmehr: das Verdienst eines Gebotes.
ויש זכות תולה ג' שנים כו' זכות דמאי אילימא זכות דתורה הא אינה מצווה ועושה היא אלא זכות דמצוה
Schützt denn das Verdienst eines Gebotes so sehr? Es wird doch gelehrt: Dies trug Rabbi Menachem bar Jose vor: „Denn eine Leuchte ist das Gebot und die Tora ein Licht“ (Spr 6,23). Die Schrift hat das Gebot mit einer Leuchte verglichen und die Tora mit dem Licht. Das Gebot mit einer Leuchte – um dir zu sagen: Wie eine Leuchte nur für eine Weile schützt, so schützt auch das Gebot nur für eine Weile;
זכות דמצוה מי מגנא כולי האי והתניא את זו דרש רבי מנחם בר יוסי (משלי ו, כג) כי נר מצוה ותורה אור תלה הכתוב את המצוה בנר ואת התורה באור את המצוה בנר לומר לך מה נר אינה מגינה אלא לפי שעה אף מצוה אינה מגינה אלא לפי שעה
und die Tora mit dem Licht – um dir zu sagen: Wie das Licht für immer schützt, so schützt auch die Tora für immer. Und es heißt: „Wenn du gehst, wird sie dich leiten“ usw. (Spr 6,22) – „wenn du gehst, wird sie dich leiten“, das ist diese Welt; „wenn du dich niederlegst, wird sie über dich wachen“, das ist der Tod; „und wenn du erwachst, wird sie mit dir reden“, in der kommenden Zukunft.
ואת התורה באור לומר לך מה אור מגין לעולם אף תורה מגינה לעולם ואומר (משלי ו, כב) בהתהלכך תנחה אותך וגו' בהתהלכך תנחה אותך זה העוה"ז בשכבך תשמור עליך זו מיתה והקיצות היא תשיחך לעתיד לבא
Ein Gleichnis von einem Menschen, der in tiefster Nacht und Finsternis ging und sich vor den Dornen, vor den Gruben, vor den Disteln, vor wilden Tieren und vor den Räubern fürchtete und nicht wusste, auf welchem Weg er ging.
משל לאדם שהיה מהלך באישון לילה ואפילה ומתיירא מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים ומחיה רעה ומן הליסטין ואינו יודע באיזה דרך מהלך
Bot sich ihm eine Lichtfackel, so war er vor den Dornen, vor den Gruben und vor den Disteln gerettet, fürchtete sich aber noch vor wilden Tieren und vor den Räubern und wusste nicht, auf welchem Weg er ging. Als die Morgenröte aufstieg, war er vor wilden Tieren und vor den Räubern gerettet, wusste aber noch nicht, auf welchem Weg er ging. Gelangte er an eine Wegkreuzung, so war er vor allem gerettet.
נזדמנה לו אבוקה של אור ניצל מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים ועדיין מתיירא מחיה רעה ומן הליסטין ואינו יודע באיזה דרך מהלך כיון שעלה עמוד השחר ניצל מחיה רעה ומן הליסטין ועדיין אינו יודע באיזה דרך מהלך הגיע לפרשת דרכים ניצל מכולם
Eine andere Auslegung: Eine Übertretung löscht ein Gebot aus, aber eine Übertretung löscht die Tora nicht aus, denn es heißt: „Viele Wasser können die Liebe nicht auslöschen“ (Hld 8,7).
ד"א עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה שנאמר (שיר השירים ח, ז) מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה
Raw Josef sagte: Ein Gebot – zu der Zeit, da man sich damit befasst, schützt es und rettet es; zu der Zeit, da man sich nicht damit befasst, schützt es zwar, rettet aber nicht. Die Tora – sowohl zu der Zeit, da man sich damit befasst, als auch zu der Zeit, da man sich nicht damit befasst, schützt sie und rettet sie.
א"ר יוסף מצוה בעידנא דעסיק בה מגנא ומצלא בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא תורה בין בעידנא דעסיק בה ובין בעידנא דלא עסיק בה מגנא ומצלא
Rabba wandte dagegen ein: Demnach – haben sich etwa Doeg und Achitofel nicht mit der Tora befasst? Warum hat sie sie nicht geschützt? Vielmehr, sagte Rawa: Die Tora – zu der Zeit, da man sich damit befasst, schützt sie und rettet sie; zu der Zeit, da man sich nicht damit befasst, schützt sie zwar, rettet aber nicht. Ein Gebot – sowohl zu der Zeit, da man sich damit befasst, als auch zu der Zeit, da man sich nicht damit befasst, schützt es zwar, rettet aber nicht.
מתקיף לה רבה אלא מעתה דואג ואחיתופל מי לא עסקי בתורה אמאי לא הגינה עלייהו אלא אמר רבא תורה בעידנא דעסיק בה מגנא ומצלא בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא מצוה בין בעידנא דעסיק בה בין בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא
Rabina sagte: Tatsächlich das Verdienst der Tora. Und was du gesagt hast, sie sei eine, die [es] tut, ohne dazu verpflichtet zu sein: Zugegeben, dass sie nicht verpflichtet ist – aber durch den Lohn dafür, dass sie ihre Söhne die Schrift lesen und die Mischna lernen lassen und auf ihre Männer warten, bis sie aus dem Lehrhaus kommen, haben sie da nicht Anteil mit ihnen?
רבינא אמר לעולם זכות תורה ודקאמרת אינה מצווה ועושה נהי דפקודי לא מפקדא באגרא דמקרין ומתניין בנייהו ונטרן להו לגברייהו עד דאתו מבי מדרשא מי לא פלגאן בהדייהו
Was ist die Wegkreuzung? Raw Chisda sagte: Das ist der Toragelehrte und der Todestag. Raw Nachman bar Jizchak sagte: Das ist der Toragelehrte und die Sündenscheu. Mar Sutra sagte: Das ist der Toragelehrte, bei dem die Lehre im Einklang mit der Halacha herauskommt.
מאי פרשת דרכים א"ר חסדא זה ת"ח ויום מיתה רב נחמן בר יצחק אמר זה ת"ח ויראת חטא מר זוטרא אמר זה ת"ח דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא
„Eine andere Auslegung: Eine Übertretung löscht ein Gebot aus, aber eine Übertretung löscht die Tora nicht aus“. Raw Josef sagte: Rabbi Menachem bar Jose hat diesen Vers ausgelegt wie [am] Sinai. Hätten Doeg und Achitofel ihn so ausgelegt, so hätten sie David nicht verfolgt, von dem geschrieben steht: „Sie sagen: Gott hat ihn verlassen“ usw. (Ps 71,11).
ד"א עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה א"ר יוסף דרשיה רבי מנחם בר יוסי להאי קרא כי סיני ואילמלא דרשוה דואג ואחיתופל הכי לא רדפו בתר דוד דכתיב (תהלים עא, יא) לאמר אלהים עזבו וגו'
Was legten sie aus? „Und Er soll an dir nichts Schändliches sehen“ usw. (Dtn 23,15). Sie wussten aber nicht, dass eine Übertretung ein Gebot auslöscht, aber eine Übertretung die Tora nicht auslöscht.
מאי דרוש (דברים כג, טו) ולא יראה בך ערות דבר וגו' והן אינן יודעין שעבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה
Was [bedeutet]: „Verachten würde man ihn“ (Hld 8,7)? Ulla sagte: Nicht wie Schimon, der Bruder Asarjas, und nicht wie Rabbi Jochanan vom Haus des Nassi,
מאי (שיר השירים ח, ז) בוז יבוזו לו אמר עולא לא כשמעון אחי עזריה ולא כר' יוחנן דבי נשיאה
sondern wie Hillel und Schewna. Denn als Raw Dimi kam, sagte er: Hillel und Schewna waren Brüder. Hillel befasste sich mit der Tora, Schewna trieb Handel. Schließlich sagte er zu ihm: Komm, wir wollen [unsere Anteile] vermischen und teilen. Da ging eine Himmelsstimme aus und sprach: „Wenn einer alles Gut seines Hauses gäbe [für die Liebe, verachten würde man ihn]“ usw. (Hld 8,7).
אלא כהלל ושבנא דכי אתא רב דימי אמר הלל ושבנא אחי הוו הלל עסק בתורה שבנא עבד עיסקא לסוף א"ל תא נערוב וליפלוג יצתה בת קול ואמרה (שיר השירים ח, ז) אם יתן איש את כל הון ביתו וגו'
Original: Sotah 21a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.