ein Ort, an dem es dreifach ist: beim Blut, beim Fleisch [und] bei den Opferteilen.
מקום שיהא משולש בדם בבשר באימורים
Sewachim 82b זבחים
Aufbau der Debatte:Baraita 1Frage 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Dann sollte doch der Gedanke draußen nicht untauglich machen, durch einen Schluss vom Leichteren auf das Schwerere: Wenn schon an dem Ort, an dem das Blut, das drinnen ist, das draußen untauglich gemacht hat, der Gedanke drinnen nicht untauglich macht, ist es da an dem Ort, an dem das Blut, das draußen ist, das drinnen nicht untauglich gemacht hat, nicht ein Schluss, dass der Gedanke draußen nicht untauglich macht?
ולא תהא מחשבה פוסלת בחוץ מקל וחומר ומה מקום שפסל דם שבפנים את שבחוץ אין מחשבה פוסלת בפנים מקום שלא פסל דם שבחוץ את שבפנים אינו דין שלא יהא פוסל מחשבה בחוץ
Darum lehrt [die Schrift]: „dritten“ – außerhalb seiner Zeit; „Piggul“ – außerhalb seines Ortes.
ת"ל שלישי חוץ לזמנו פיגול חוץ למקומו
Fleisch, [das hinausgekommen ist, ist untauglich;] das hineingekommen ist, ist tauglich.
בשר [היוצא לחוץ פסול] הנכנס לפנים כשר
Nach dem Schluss müsste es [doch] untauglich sein: Wenn schon an dem Ort, an dem das Blut, das draußen ist, das drinnen nicht untauglich gemacht hat, das Fleisch, das hinausgekommen ist, untauglich ist, ist es da an dem Ort, an dem das Blut, das drinnen ist, das draußen untauglich gemacht hat, nicht ein Schluss, dass das Fleisch, das hineingekommen ist, untauglich wird?
שיהא בדין שפסול ומה במקום שלא פסל דם שבחוץ את שבפנים בשר היוצא לחוץ פסול מקום שפסל דם שבפנים את שבחוץ בשר הנכנס בפנים אינו דין שיפסול
Siehe, es heißt: „von dessen Blut“ – sein Blut, nicht aber Fleisch.
הרי הוא אומר מדמה דמה ולא בשר
Dann [gilt] ein Schluss vom Leichteren auf das Schwerere: Wenn schon an dem Ort, an dem das Blut, das drinnen ist, das draußen untauglich gemacht hat, Fleisch, das hineingekommen ist, tauglich ist, ist es da an dem Ort, an dem das Blut, das draußen ist, das drinnen nicht untauglich gemacht hat, nicht ein Schluss, dass Fleisch, das hinausgekommen ist, tauglich ist?
ק"ו מעתה ומה במקום שפסל דם שבפנים את שבחוץ בשר הנכנס לפנים כשר מקום שלא פסל דם שבחוץ את שבפנים בשר היוצא לחוץ אינו דין שכשר
Siehe, es heißt: „Und Fleisch auf dem Feld, Zerrissenes, sollt ihr nicht essen“ (Ex 22,30) – sobald Fleisch außerhalb seiner Umgrenzung gekommen ist, ist es verboten.
הרי הוא אומר (שמות כב, ל) ובשר בשדה טרפה לא תאכלו כיון שיצא בשר חוץ למחיצתו נאסר
Unsere Meister lehrten: „Hinein“ – ich habe nur das Innerste; das Tempelhaus – woher? Darum lehrt [die Schrift]: „in das Heiligtum hinein“ (Lev 10,18).
תנו רבנן פנימה אין לי אלא פנימה היכל מנין ת"ל (ויקרא י, יח) אל הקדש פנימה
Es sollte doch „Heiligtum“ sagen und nicht „hinein“ sagen! Rawa sagte: Dieses kam und lehrte über jenes, wie bei „Beisasse“ und „Lohnarbeiter“.
ויאמר קודש ואל יאמר פנימה אמר רבא בא זה ולימד על זה מידי דהוה אתושב ושכיר
Denn es wurde gelehrt: „Beisasse“ (Ex 12,45) – das ist der auf ewig Erworbene; „Lohnarbeiter“ – das ist der auf Jahre Erworbene.
דתניא תושב זה קנוי קנין עולם שכיר זה קנוי קנין שנים
Es sollte doch „Beisasse“ sagen und nicht „Lohnarbeiter“ sagen, und ich würde sagen: Wenn [schon] der auf ewig Erworbene nicht isst, [isst] der auf Jahre Erworbene nicht um so mehr nicht?
יאמר תושב ואל יאמר שכיר ואני אומר קנוי קנין עולם אינו אוכל קנוי קנין שנים לא כ"ש
Wäre es so, würde ich sagen: „Beisasse“ – das ist der auf Jahre Erworbene; der auf ewig Erworbene aber darf essen. Da kam „Lohnarbeiter“ und lehrte über „Beisasse“, dass dieser der auf ewig Erworbene und jener der auf Jahre Erworbene ist, und er isst nicht.
אילו כן הייתי אומר תושב זה קנוי קנין שנים אבל קנוי קנין עולם יהא אוכל בא שכיר ולימד על תושב שזה קנוי קנין עולם וזה קנוי קנין שנים ואינו אוכל
Abaje sagte zu ihm: Gewiss dort – es sind zwei [verschiedene] Personen; und obwohl der Vers hätte schreiben können: „Der [am Ohr] Durchbohrte soll nicht essen“, und das andere ergäbe sich durch einen Schluss vom Leichteren auf das Schwerere – eine Sache, die sich durch einen Schluss ergibt, hat sich der Vers die Mühe gemacht und sie [trotzdem] geschrieben. Aber hier: Da (es gibt) es [schon] im Tempelhaus untauglich wird, (hier) wozu braucht man das Allerheiligste?
א"ל אביי בשלמא התם תרי גופי נינהו ואע"ג דה"ל לקרא למכתב נרצע לא יאכל ואידך אתי בק"ו מילתא דאתי בק"ו טרח וכתב לה קרא אלא הכא כיון (דאיכא) דאיפסל בהיכל (הכא) לפני ולפנים מאי בעי
Vielmehr sagte Abaje: Es ist nur für den geraden Durchgang nötig. Rawa sagte zu ihm: Bei ihm steht doch „Hineinbringen“ geschrieben! Vielmehr sagte Rawa: Alles, was für das Allerheiligste bestimmt ist, wird im Tempelhaus nicht untauglich.
אלא אמר אביי לא נצרכא אלא לדרך משופש א"ל רבא והא הבאה כתיב ביה אלא אמר רבא כל מידי דחשיב עליה לפני ולפנים לא מיפסל בהיכל
Rawa fragte: Der Stier für das Verborgenbleiben einer Sache vor der Gemeinde und der Bock für Götzendienst, deren Blut er ins Allerheiligste hineingebracht hat – was ist damit?
בעי רבא פר העלם דבר של צבור ושעיר עבודת כוכבים שהכניס דמן לפני ולפנים מהו
Sagen wir: „In das Heiligtum hinein“ – überall, wo wir „in das Heiligtum“ lesen, lesen wir „hinein“; wo wir nicht „in das Heiligtum“ lesen, lesen wir nicht „hinein“? Oder ist es vielleicht [nur] nicht an ihrem Ort?
מי אמרי' אל הקודש פנימה כל היכא דקרינן אל הקודש קרינן ליה פנימה כל היכא דלא קרינן אל הקודש לא קרינן פנימה או דלמא שלא במקומן הוא
Und wenn du sagen willst, es ist nicht an ihrem Ort: Der Stier und der Bock des Jom Kippur, von deren Blut er auf die Stangen gesprengt hat, und er brachte sie ins Tempelhaus hinaus und brachte sie [wieder] hinein – was ist damit?
ואם תימצי לומר שלא במקומן הוא פר ושעיר של יום הכיפורים שהזה מדמן על הבדים והוציאן להיכל והכניסן מהו
Sagen wir, es ist ihr Ort; oder vielleicht: Da es hinausgekommen ist, ist es hinausgekommen?
מי אמרינן מקומן הוא או דלמא הואיל ונפק נפק
Und wenn du sagen willst: Da es hinausgekommen ist, ist es hinausgekommen – hat er von ihrem Blut auf den Vorhang gesprengt
ואם תימצי לומר הואיל ונפק נפק הזה מדמן על הפרכת
Original: Zevachim 82b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.