dass das Äußere nach innen und das Innere nach außen [kommt] – der innere [Altar] selbst hat doch keinen Sockel!
דבראי לגואי ודגואי לבראי הא אין לו יסוד לפנימי עצמו
Sewachim 52a זבחים
Aufbau der Debatte:Baraita 1Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
„Oder [bedeutet es] vielleicht nur, dass [das Blut] des Brandopfers an den Sockel [kommen] soll?“ – Steht denn geschrieben „an den Sockel des Brandopfers“? Es steht geschrieben „an den Sockel des Brandopferaltars“!
או אינו אלא מזבח של עולה יהא ליסוד מי כתיב אל יסוד העולה אל יסוד מזבח העולה כתיב
Stünde geschrieben „an den Sockel des Brandopfers“, hätte ich gesagt: senkrecht [an die Wand] zum Sockel hin; jetzt, da geschrieben steht „an den Sockel des Brandopferaltars“, [heißt es]: auf das Dach des Sockels.
אי הוה כתיב אל יסוד העולה הוה אמינא בזקיפה אל יסוד השתא דכתיב אל יסוד מזבח העולה אגגו דיסוד
„Rabbi Jischmael sagte“: Wozu brauche ich einen Vers für das Dach des Sockels? Es ist ein Kal wa-chomer: Wenn schon die Reste des Sündopfers, die nicht sühnen, das Dach des Sockels erfordern, ist es da beim Anfang des Brandopfers, das sühnt, nicht ein Schluss, dass es das Dach des Sockels erfordert?
א"ר ישמעאל גג יסוד למה לי קרא ק"ו הוא ומה שירי חטאת שאינה מכפרת טעונה גג יסוד תחלת עולה שמכפרת אינו דין שטעונה גג יסוד
Rabbi Akiwa sagte: Wenn schon die Reste des Sündopfers, die nicht sühnen und nicht zum Sühnen kommen, das Dach des Sockels erfordern, ist es da beim Anfang des Brandopfers, das sühnt und zum Sühnen kommt, nicht ein Schluss, dass es das Dach des Sockels erfordert? Wenn so, was lehrt die Schrift mit „an den Sockel des Brandopferaltars“? Gib dem Altar des Brandopfers einen Sockel.
אמר רבי עקיבא ומה שירי חטאת שאין מכפרין ואין באין לכפר טעונה גג יסוד תחלת עולה שמכפרת ובאה לכפר אינו דין שטעונה גג יסוד אם כן מה ת"ל אל יסוד מזבח העולה תן יסוד למזבח של עולה
Was ist [der Unterschied] zwischen ihnen? Raw Adda bar Ahawa sagte: Zwischen ihnen ist [die Frage, ob] die Reste unerlässlich sind: Der eine Meister meint, sie sind unerlässlich, und der andere meint, sie sind nicht unerlässlich.
מאי בינייהו אמר רב אדא בר אהבה שירים מעכבים איכא בינייהו מר סבר מעכבי ומר סבר לא מעכבי
Raw Papa sagte: Alle sind der Meinung, dass die Reste nicht unerlässlich sind; und hier streiten sie darüber, ob das Auspressen beim Vogelsündopfer unerlässlich ist: Der eine Meister meint, es ist unerlässlich, und der andere meint, es ist nicht unerlässlich.
רב פפא אמר דכולי עלמא שירים אין מעכבים והכא במיצוי חטאת העוף מעכב קא מיפלגי מר סבר מעכב ומר סבר לא מעכב
Es wird gemäß Raw Papa gelehrt: „Und alles (Blut) [des Stieres] soll er ausgießen“ (Lev 4,7) – was lehrt die Schrift mit „des Stieres“? Es lehrt über den Stier des Jom Kippur, dass er das Geben des Blutes an den Sockel erfordert – Worte Rabbis.
תניא כוותיה דרב פפא (ויקרא ד, ז) ואת כל (הדם) [הפר] ישפך מה ת"ל הפר לימד על פר יום הכיפורים שטעון מתן דמים ליסוד דברי רבי
Rabbi Jischmael sagte: [Durch] Kal wa-chomer: Wenn schon der, dessen Blut nicht pflichtgemäß hineinkommt, den Sockel erfordert, ist es da bei dem, dessen Blut pflichtgemäß hineinkommt, nicht ein Schluss, dass er den Sockel erfordert?
אמר רבי ישמעאל קל וחומר ומה אם מי שאין נכנס דמו לפנים חובה טעון יסוד מי שנכנס דמו לפנים חובה אינו דין שטעון יסוד
Rabbi Akiwa sagte: Wenn schon der, dessen Blut weder pflichtgemäß noch als Gebot ins Allerinnerste hineinkommt, den Sockel erfordert, ist es da bei dem, dessen Blut pflichtgemäß ins Allerinnerste hineinkommt, nicht ein Schluss, dass er den Sockel erfordert?
אמר רבי עקיבא ומה מי שאין דמו נכנס לפני ולפנים בין לחובה בין למצוה טעון יסוד מי שנכנס דמו חובה לפני ולפנים אינו דין שטעון יסוד
Man könnte meinen, es sei für ihn unerlässlich; darum heißt es: „Und hat er vollendet, das Heiligtum zu entsühnen“ (Lev 16,20) – alle Sühnungen sind vollendet – Worte Rabbi Jischmaels.
יכול יעכבנו ת"ל (ויקרא טז, כ) וכלה מכפר את הקדש שלמו כל הכפרות כולן דברי רבי ישמעאל
Ein Kal wa-chomer für den Stier des gesalbten Kohen (vom Bock des Fürsten) ergibt sich nun: Wenn schon der, dessen Blut weder pflichtgemäß noch als Gebot hineinkommt, den Sockel erfordert, ist es da bei dem, dessen Blut sowohl pflichtgemäß als auch als Gebot hineinkommt, nicht ein Schluss, dass er den Sockel erfordert?
קל וחומר לפר כהן משיח (משעיר נשיא) מעתה ומה מי שאין נכנס דמו לפנים לא חובה ולא מצוה טעון יסוד מי שנכנס דמו לפנים בין לחובה בין למצוה אינו דין שטעון יסוד
Man könnte meinen, es sei für ihn unerlässlich; darum heißt es: „Und alles (Blut) [des Stieres] soll er ausgießen“.
יכול יעכבנו תלמוד לומר ואת כל (הדם) [הפר] ישפך
Die Schrift hat es in ein Gebot verlagert und es zu Resten [nur] als Gebot gemacht, um dir zu sagen: Die Reste sind nicht unerlässlich.
נתקו הכתוב לעשה ועשאו שירי מצוה לומר לך שירים אין מעכבין
Meint denn Rabbi Jischmael, das Auspressen beim Vogelsündopfer sei unerlässlich? Es wurde doch in der Schule Rabbi Jischmaels gelehrt: „Und das Übrige vom Blut soll ausgepresst werden“ (Lev 5,9) – das Übrige soll ausgepresst werden,
וסבר רבי ישמעאל מיצוי חטאת העוף מעכב והתנא דבי רבי ישמעאל (ויקרא ה, ט) והנשאר בדם ימצה והנשאר ימצה
Original: Zevachim 52a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.