Und die Halacha ist nicht wie all diese Lehren, sondern wie das, was Rabbi Jehoschua ben Levi sagte: Fällt Jom Kippur auf einen Schabbat, muss der, der das Neila-Gebet betet, den Schabbat erwähnen; es ist ein Tag, der zu vier Gebeten verpflichtet wurde.
ולית הילכתא ככל הני שמעתתא אלא כי הא דא"ר יהושע בן לוי יום הכפורים שחל להיות בשבת המתפלל נעילה צריך להזכיר של שבת יום הוא שנתחייב בארבע תפלות
Eine Halacha widerspricht einer Halacha! Du sagtest, die Halacha ist wie Rabbi Jehoschua ben Levi, und wir halten fest, die Halacha ist wie Rawa; denn Rawa sagte: Fällt ein Feiertag auf einen Schabbat, braucht der Vorbeter, der abends vor die Lade tritt, den Feiertag nicht zu erwähnen, denn wäre nicht Schabbat, träte der Vorbeter am Feiertag abends nicht [vor die Lade].
קשיא הילכתא אהילכתא אמרת הילכתא כריב"ל וקיימא לן הילכתא כרבא דאמר רבא יו"ט שחל להיות בשבת שליח ציבור היורד לפני התיבה ערבית אינו צריך להזכיר של יום טוב שאילמלא שבת אין שליח צבור יורד ערבית ביו"ט
Wie kann man das vergleichen! Dort wäre es von Rechts wegen sogar am Schabbat nicht nötig, und die Meister haben es nur wegen der Gefahr eingeführt; hier aber ist es ein Tag, der zu vier Gebeten verpflichtet wurde.
הכי השתא התם בדין הוא דאפילו בשבת נמי לא צריך ורבנן הוא דתקוני משום סכנה אבל הכא יום הוא שנתחייב בארבע תפלות:
Und nicht mit Fettschwanz usw.: Die Weisen sind doch dasselbe wie der erste Tanna! – Zwischen ihnen steht [die Lehre], die Raw Beruna im Namen Raws sagte; aber es ist nicht festgelegt [wer welche Meinung vertritt].
ולא באליה כו': חכמים היינו תנא קמא איכא בינייהו דרב ברונא אמר רב ולא מסיימי:
MISCHNA: Man zündet an einem Feiertag nicht mit Verbrennungsöl an. Rabbi Jischmael sagt: Man zündet nicht mit Teer an, wegen der Ehre des Schabbat. Und die Weisen erlauben alle Öle: Sesamöl, Nussöl, Rettichöl, Fischöl, Koloquintenöl, Teer und Naphtha. Rabbi Tarfon sagt: Man zündet nur mit Olivenöl an.
מתני׳ אין מדליקין בשמן שריפה ביו"ט רבי ישמעאל אומר אין מדליקין בעטרן מפני כבוד השבת וחכמים מתירין בכל השמנים בשמן שומשמין בשמן אגוזים בשמן צנונות בשמן דגים בשמן פקועות בעטרן ובנפט ר' טרפון אומר אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד:
GEMARA: Was ist der Grund? Weil man an einem Feiertag kein Geheiligtes verbrennt. Woher diese Dinge? Chiskija sagte, und so lehrte auch die Schule Chiskijas: Der Vers sagt: „Und ihr sollt nichts davon bis zum Morgen übrig lassen, und was davon bis zum Morgen übrig bleibt“ (Ex 12,10). Es wäre nicht nötig zu sagen: „bis zum Morgen“; was lehrt „bis zum Morgen“? Die Schrift kommt, um ihm einen zweiten Morgen für sein Verbrennen zu geben.
גמ׳ מ"ט לפי שאין שורפין קדשים ביו"ט מנהני מילי אמר חזקיה וכן תנא דבי חזקיה אמר קרא (שמות יב, י) ולא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר שאין ת"ל עד בקר מה ת"ל עד בקר בא הכתוב ליתן לו בקר שני לשריפתו
Abaje sagte: Der Vers sagt: „das Brandopfer des Schabbat an seinem Schabbat“ (Num 28,10) – und nicht das Brandopfer eines Werktags am Schabbat, und nicht das Brandopfer eines Werktags an einem Feiertag.
אביי אמר אמר קרא (במדבר כח, י) עולת שבת בשבתו ולא עולת חול בשבת ולא עולת חול ביו"ט
Rawa sagte: Der Vers sagt: „das allein darf für euch zubereitet werden“ (Ex 12,16) – „das“, aber nicht die Vorbereitungen dazu; „allein“, aber nicht eine Beschneidung, die nicht zu ihrer Zeit [stattfindet], die man [sonst] durch einen Schluss vom Leichteren auf das Schwerere ableiten würde.
רבא אמר אמר קרא (שמות יב, טז) הוא לבדו יעשה לכם הוא ולא מכשירין לבדו ולא מילה שלא בזמנה דאתיא בק"ו
Original: Shabbat 24b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.