mit dir“ – „mit dir“: und du mit ihnen. Und Rabbi Jehuda? „Mit dir“ – wegen der Schechina.
עמך עמך ואת בהדייהו ורבי יהודה עמך משום שכינה
Sanhedrin 17a סנהדרין
Aufbau der Debatte:Baraita 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und die Rabbanan? Der Vers sagt: „Und sie sollen mit dir an der Last des Volkes tragen“ (Num 11,17) – „mit dir“: und du mit ihnen. Und Rabbi Jehuda? „Mit dir“ – solche, die dir gleichen.
ורבנן אמר קרא (במדבר יא, יז) ונשאו אתך במשא העם אתך ואת בהדייהו ורבי יהודה אתך בדומין לך
Und die Rabbanan? Das folgt [schon] aus: „Und mache es dir leichter, und sie sollen mit dir tragen“ (Ex 18,22), und man leitet den großen Sanhedrin vom kleinen Sanhedrin ab.
ורבנן (שמות יח, כב) מוהקל מעליך ונשאו אתך נפקא וילפא סנהדרי גדולה מסנהדרי קטנה
Die Rabbanan lehrten: „Und zwei Männer blieben im Lager zurück“ (Num 11,26). Manche sagen: In der Losurne blieben sie zurück.
ת"ר (במדבר יא, כו) וישארו שני אנשים במחנה יש אומרים בקלפי נשתיירו
Denn in der Stunde, als der Heilige, gelobt sei Er, zu Mose sagte: „Versammle mir siebzig Männer von den Ältesten Israels“ (Num 11,16), sagte Mose: Wie soll ich es machen? Wähle ich sechs aus jedem einzelnen Stamm, ergeben sich zwei zu viel; wähle ich je fünf aus jedem einzelnen Stamm, fehlen zehn; wähle ich sechs aus diesem Stamm und fünf aus jenem Stamm, so säe ich Eifersucht zwischen den Stämmen.
שבשעה שאמר לו הקב"ה למשה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אמר משה כיצד אעשה אברור ששה מכל שבט ושבט נמצאו שנים יתירים אברור חמשה חמשה מכל שבט ושבט נמצאו עשרה חסרים אברור ששה משבט זה וחמשה משבט זה הריני מטיל קנאה בין השבטים
Was tat er? Er wählte je sechs aus und brachte zweiundsiebzig Zettel; auf siebzig schrieb er „Ältester“, und zwei ließ er leer. Er mischte sie und legte sie in eine Urne. Er sagte zu ihnen: Kommt und nehmt eure Zettel. Wem „Ältester“ in die Hand kam, dem sagte er: Der Himmel hat dich schon geheiligt. Wem ein leerer [Zettel] in die Hand kam, dem sagte er: Der Allgegenwärtige hat kein Gefallen an dir, was soll ich für dich tun?
מה עשה בירר ששה ששה והביא שבעים ושנים פיתקין על שבעים כתב זקן ושנים הניח חלק בללן ונתנן בקלפי אמר להם בואו וטלו פיתקיכם כל מי שעלה בידו זקן אמר כבר קידשך שמים מי שעלה בידו חלק אמר המקום לא חפץ בך אני מה אעשה לך
Ähnlich sagst du: „Und du sollst je fünf Schekel pro Kopf nehmen“ (Num 3,47). Mose sagte: Wie soll ich es mit Israel machen? Wenn ich zu einem sage: Gib mir dein Auslösegeld und geh, wird er mir sagen: Mich hat schon ein Levit ausgelöst.
כיוצא בדבר אתה אומר (במדבר ג, מז) ולקחת חמשת חמשת שקלים לגולגולת אמר משה כיצד אעשה להן לישראל אם אומר לו תן לי פדיונך וצא יאמר לי כבר פדאני בן לוי
Was tat er? Er brachte zweiundzwanzigtausend Zettel und schrieb darauf „Levit“, und auf zweihundertdreiundsiebzig schrieb er „fünf Schekel“. Er mischte sie und legte sie in eine Urne. Er sagte zu ihnen: Nehmt eure Zettel. Wem „Levit“ in die Hand kam, dem sagte er: Dich hat schon ein Levit ausgelöst. Wem „fünf Schekel“ in die Hand kam, dem sagte er: Gib dein Auslösegeld und geh.
מה עשה הביא עשרים ושנים אלפים פיתקין וכתב עליהן בן לוי ועל שלשה ושבעים ומאתים כתב עליהן חמשה שקלים בללן ונתנן בקלפי אמר להן טלו פיתקיכם מי שעלה בידו בן לוי אמר לו כבר פדאך בן לוי מי שעלה בידו חמשת שקלים אמר לו תן פדיונך וצא
Rabbi Schimon sagt: Im Lager blieben sie zurück. In der Stunde, als der Heilige, gelobt sei Er, zu Mose sagte: „Versammle mir siebzig Männer“, sagten Eldad und Medad: Wir sind dieser Würde nicht wert. Der Heilige, gelobt sei Er, sagte: Da ihr euch selbst klein gemacht habt, siehe, so füge ich eurer Würde [noch] Würde hinzu. Und welche Würde fügte er ihnen hinzu? Dass alle Propheten weissagten und aufhörten, sie aber weissagten und nicht aufhörten.
רבי שמעון אומר במחנה נשתיירו בשעה שאמר לו הקב"ה למשה אספה לי שבעים איש אמרו אלדד ומידד אין אנו ראויין לאותה גדולה אמר הקב"ה הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על גדולתכם ומה גדולה הוסיף להם שהנביאים כולן נתנבאו ופסקו והם נתנבאו ולא פסקו
Und was weissagten sie? Sie sagten: Mose stirbt, Josua bringt Israel ins Land. Abba Chanin sagt im Namen Rabbi Eliesers: Über die Wachteln weissagten sie: Steig herauf, Wachtel! Steig herauf, Wachtel!
ומה נבואה נתנבאו אמרו משה מת יהושע מכניס את ישראל לארץ אבא חנין אומר משום רבי אליעזר על עסקי שליו הן מתנבאים עלי שליו עלי שליו
Raw Nachman sagte: Über Gog und Magog weissagten sie, denn es heißt: „So spricht Gott, der Ewige: Bist du es, von dem ich in früheren Tagen geredet habe durch meine Knechte, die Propheten Israels, die in jenen Tagen Jahre [lang] weissagten, dass ich dich über sie bringen werde usw.“ (Ez 38,17). Lies nicht schanim (Jahre), sondern schnajim (zwei). Und wer sind die zwei Propheten, die zur selben Zeit dieselbe Weissagung weissagten? Sag: Eldad und Medad.
רב נחמן אמר על עסקי גוג ומגוג היו מתנבאין שנאמר (יחזקאל לח, יז) כה אמר ה' אלהים האתה הוא אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל הנבאים בימים ההם שנים להביא אותך עליהם וגו' אל תיקרי שנים אלא שנים ואיזו הן שנים נביאים שנתנבאו בפרק אחד נבואה אחת הוי אומר אלדד ומידד
Der Meister sagte: Alle Propheten weissagten und hörten auf, sie aber weissagten und hörten nicht auf. Woher haben wir, dass jene aufhörten? Wollte man sagen, weil geschrieben steht: „Und sie weissagten und taten es nicht weiter“ (Num 11,25) – demnach [hieße auch] „eine große Stimme, und sie tat es nicht weiter“ (Dtn 5,19), dass sie nicht fortfuhr? Vielmehr [heißt es], dass sie nicht aufhörte!
אמר מר כל הנביאים כולן נתנבאו ופסקו והן נתנבאו ולא פסקו מנא לן דפסקו אילימא מדכתיב (במדבר יא, כה) ויתנבאו ולא יספו אלא מעתה (דברים ה, יח) קול גדול ולא יסף ה"נ דלא אוסיף הוא אלא דלא פסק הוא
Vielmehr: Hier steht geschrieben „und sie weissagten“, dort steht geschrieben „sie weissagen“ (Num 11,27) – sie weissagen immer noch fort.
אלא הכא כתיב ויתנבאו התם כתיב (במדבר יא, כז) מתנבאים עדיין מתנבאים והולכים
Gut, nach dem, der sagt: „Mose stirbt“ – darum steht geschrieben: „Mein Herr Mose, mach ihnen ein Ende!“ (Num 11,28). Aber nach dem, der jene beiden [anderen Inhalte] sagt – was [heißt] „Mein Herr Mose, mach ihnen ein Ende“? Dass es sich nicht gehörte, denn er war wie ein Schüler, der in Gegenwart seines Lehrers eine Halacha entscheidet.
בשלמא למ"ד משה מת היינו דכתיב (במדבר יא, כח) אדוני משה כלאם אלא למ"ד הנך תרתי מאי אדני משה כלאם דלאו אורח ארעא דהוה ליה כתלמיד המורה הלכה לפני רבו
Gut, nach dem, der jene beiden sagt – darum steht geschrieben: „Wer gäbe doch“ (Num 11,29). Aber nach dem, der sagt: „Mose stirbt“ – war es ihm denn recht? – Sie hatten es vor ihm nicht zu Ende gesprochen.
בשלמא למ"ד הנך תרתי היינו דכתיב מי יתן אלא למ"ד משה מת מינח הוה ניחא ליה לא סיימוה קמיה
Was [heißt] „mach ihnen ein Ende“? Er sagte zu ihm: Lege ihnen die Bedürfnisse der Gemeinde auf, und sie vergehen von selbst.
מאי כלאם א"ל הטל עליהן צרכי ציבור והן כלין מאיליהן:
„Woher, dass man noch drei hinzunimmt?“:
מניין להביא עוד שלשה:
Letzten Endes findest du [eine Mehrheit] zum Bösen nach zweien nicht: Wenn elf freisprechen und zwölf verurteilen, ist es immer noch einer; wenn zehn freisprechen und dreizehn verurteilen, sind es drei. Rabbi Abbahu sagte: Du findest es nur bei den Hinzugefügten, und zwar nach aller Meinung, und beim großen Sanhedrin nach Rabbi Jehuda, der [sagt]: siebzig.
סוף סוף לרעה ע"פ שנים לא משכחת לה אי אחד עשר מזכין ושנים עשר מחייבין אכתי חד הוא אי עשרה מזכין ושלשה עשר מחייבין תלתא הוו א"ר אבהו אי אתה מוצא אלא במוסיפין ודברי הכל ובסנהדרי גדולה ואליבא דרבי יהודה דאמר שבעים
Und Rabbi Abbahu sagte: Bei den Hinzugefügten bildet man von vornherein ein Gericht mit gerader Zahl. – Das ist doch selbstverständlich! – Du könntest sagen: Der, der gesagt hat „Ich weiß es nicht“, gilt wie einer, der [noch] da ist, und wenn er etwas sagt, hören wir auf ihn; darum lässt er uns hören, dass der, der gesagt hat „Ich weiß es nicht“, wie einer gilt, der nicht da ist, und wenn er einen Grund sagt, hören wir nicht auf ihn.
וא"ר אבהו במוסיפין עושין ב"ד שקול לכתחילה פשיטא מהו דתימא האי דקאמר איני יודע כמאן דאיתיה דמי ואי אמר מילתא שמעינן ליה קמ"ל דהאי דקאמר איני יודע כמאן דליתיה דמי ואי אמר טעמא לא שמעינן ליה
Raw Kahana sagte: Ein Sanhedrin, in dem alle [den Angeklagten] für schuldig hielten, spricht ihn frei. Was ist der Grund? Weil wir überliefert haben, dass man das Urteil über Nacht aufschiebt, um für ihn eine Entlastung zu finden, und diese sehen keine mehr für ihn.
אמר רב כהנא סנהדרי שראו כולן לחובה פוטרין אותו מ"ט כיון דגמירי הלנת דין למעבד ליה זכותא והני תו לא חזו ליה
Rabbi Jochanan sagte: Man setzt in den Sanhedrin nur [Männer] von Statur, von Weisheit, von ansehnlichem Aussehen und von Alter ein, Kenner der Zauberei und solche, die die siebzig Sprachen kennen, damit der Sanhedrin nicht aus dem Mund eines Dolmetschers hören muss.
א"ר יוחנן אין מושיבין בסנהדרי אלא בעלי קומה ובעלי חכמה ובעלי מראה ובעלי זקנה ובעלי כשפים ויודעים בע' לשון שלא תהא סנהדרי שומעת מפי המתורגמן
Raw Jehuda sagte im Namen Raws: Man setzt in den Sanhedrin nur einen ein, der das Kriechtier aus der Tora für rein zu erklären weiß. Raw sagte: Ich will argumentieren und es für rein erklären:
אמר רב יהודה אמר רב אין מושיבין בסנהדרין אלא מי שיודע לטהר את השרץ מה"ת אמר רב אני אדון ואטהרנו
Original: Sanhedrin 17a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.